סוד כמוס

וזה מרגיש כ"כ טוב

קיבלתי החלטה טובה.
יש עניין בכתיבת דוח לרבי כל כמה זמן
וזה תמיד קשה לי

אני איכשהו תמיד דוחה את זה
מפאת הזמן
המקום והעיסוקים
שאיכשהו מתעלים
על הדבר הבאמת חשוב הזה
ודוחקים אותו
הישר לתחתית רשימת המטלות.

כי בעצם מה אני בכלל אכתוב
כשבכלל אין לי בשורות טובות
לדווח עליהם.
ורק לבקש כל הזמן?
ובכלל אני
במצב הרוחני שלי..
לא נעים.
אבל ב-י"א שבט
קיבלתי החלטה טובה.
לכתוב לרבי פעם בר"ח
והגיע ר"ח
ונזכרתי בהחלטה שלי
רק בלילה מאוחר
וכמעט נכנעתי לעייפות
ולעובדה שר"ח חלף יחד עם השקיעה
אז יש מצב בכלל שפיספסתי ת'מומנט'
אבל בסוף הכרחתי את עצמי
ונטלתי ידיים
והתיישבתי
וכתבתי
וזה לגמרי יצא ממני
הרגשתי שאני כותבת מכתב
לאבא שכ"כ קרוב אליי
ופשוט הרבה זמן לא דיברנו
ואיך פיספסתי ת'הזדמנות לדבר?!

הסכמתי לעצמי
בלי לבקש רשות מעצמי
לכתוב הכל
את התחושות הנעימות יותר ופחות
את הדברים שעשיתי החודש ויעשו נחת לרבי
וביקשתי כוחות לנקודות שקשה

ומילאתי דף שלם
והכנסתי לאיגרות
והרגשתי תחושת הקלה
כאלו שיתפתי אדם קרוב בסוד כמוס
כאלו מישהו סוחב איתי חלק מהכובד של המסע הזה שלי
וזה הרגיש טוב.
ומאז אני חושבת
מידי כמה פעמים ביום
במה אוסיף החודש כדי שאוכל
לספר על כך לרבי
ומאז
מחכה בקוצר רוח לראש חודש הבא.