משפחות ברוכות /1

היו הרבה מתנדבות להתראיין לשאלון הפעם.

זה אומר שיש לנו פה הרבה נציגות ממשפחות ברוכות.

שאלתן שאלות מיוחדות ואמיתיות, והן ענו כמיטב יכולתן.

נתחיל עם השתיים הראשונות!

*רעיון חדש את מי לראיין? רוצה שנראיין אותך? שתפי אותנו ב: posts@shutafotbaderech.co.il

כמה אתם במשפחה? כמה בנים וכמה בנות?
דיאן: אחת עשרה ילדים בלע"ה, שני בנים ותשע בנות.

זהבה: אנחנו 12 ילדים במשפחה, 4 בנות ו 8 בנים..

איזה מספר את בין האחים?
דיאן: חמישית.

זהבה: אני השביעית ?

היית רוצה להיות במספר שונה? איזה?
דיאן: וואו, שאלה קשה!

ממ… אולי השנייה. מצד אחד לא להיות בכורה, עם יותר מדי אחריות, אבל כן להיות בין הראשונים, המובילה, לקבל ולדעת יותר.

במחשבה שנייה, אולי אחת לפניי האחרונה:) להיות קשורה יותר להורים בתור בת קטנה, ושעדיין תהיה אחות קטנה לגדל…

זהבה: האמת, שזה דיי נחמד להיות האמצע, זה אחרי שהאחים הגדולים כבר היו שפני הניסיון ובדקו הכל בשבילך, וזה גם לפני שההורים כבר התעייפו מלגדל את הילדים.. (כן יש כזה דבר חח), אין על סנדוויץ.

איזו הרגשה זאת להיות בבית עם הרבה ילדים, קשה / מעצבן / כיף? היית רוצה מספר שונה של ילדים?
דיאן: מאתגר. לפעמים אפילו מתסכל.

לא נעים לומר, אבל לפעמים אני רוצה משפחה קטנה יותר, עם ארבעה או חמישה ילדים.

אחות אחת מעליי, ועוד שלושה/ ארבעה קטנים. (כי בכל זאת יהיה לי קשה לוותר עליהם…)

זהבה: טוב האמת שאני אחשוף, אנחנו משפחת שלוחים, שזה אומר שבכיתה ט / י עוזבים את הבית, אז אנחנו כרגע בבית 7 ילדים, ודיי שקט לי, אבל נניח בפסח או בקיץ כשכולם באים זה ממש כיף, ויש אקשן, וחוץ מזה יש לנו בית גדול (3 קומות 😉 אז יש מקום בשפע לכולנו.

כשאת עוד רגע קורסת וצריכה את השקט שלך, ואז באים האחים וצריכים אותך… איך את מגיבה?
דיאן: "אוייש נו סיגלי, ממי שלי, לכי לסנונית, טוב?" או במקרה הגרוע: "טוב נו, בא מותק, אני אשים לך 'קוקומלון'…"

(ותוך רגע כל הבית רועד מעוצמת ה- "מא-מי שארט- טוטוטוטוטו….")

זהבה: "עופו לי מהחדר חבורת חוצפניים" או אולי "החוצה מייד!!" חחח, אני ונימוסים לא ממש חברים חח.

כשאת צריכה זמן לעצמך, שקט או פרטיות, יש לך?
דיאן: בבית- לא.

תמיד יהיה את איקס שיקפץ בין הרגליים, או את ווי שצריך להוציא כבר מהמעון. וסתם אי אפשר לנעול את החדר, כי בתוך דקה- שתיים כבר תדפוקנה זי או בי החמודות כי הן חייבות לקחת בובה דחוווף…

זהבה: בעיקרון אני חולקת חדר רק עם אחותי בת ה 10, אבל בפועל משום מה כל שאר האחים חושבים שהחדר שלי זה שוק מחנה יהודה (אף פעם לא הייתי שם אין לי מושג מה הולך שם חח), וכמובן משאירים הרים של בלאגן, האמת היא שלאחרונה אח שלי מצא פתרון לפרטיות שלי, הוא פשוט שבר את המנעול של החדר שלי,??? בשביל שאני לא אוכל להנעל לבד, אז יש לי פרטיות במקלחת ב"ה, זה גם משהו.

את מרגישה שההתייחסות לכל ילד במשפחה היא שווה? יש רגעים של קנאה ביניכם?
דיאן: אני לא חושבת שיש דבר כזה שההורים אוהבים את ילדיהם באופן שווה. כל ילד הוא שונה ומיוחד בדברים אחרים, וייתכן שההורים יאהבו ילד אחד מעט יותר מאחיו.

יש לפעמים קנאה, אבל אני חושבת שבמשפחה גדולה כמו שלנו זה טבעי לחלוטין.

זהבה: כן, כמובן שיש הבדל בהתייחסות לאחות הנשואה או האח הבכור לבין ההתייחסות לבן השנתיים או החמש, אבל בעיקרון זה דיי יחס שווה.

היית רוצה שההורים יהיו יותר פנויים אליך? איך יש להם זמן לכל אחד מכם ולהכיר אתכם באופן אישי?
דיאן: לכל אחד יש את הרגעים הקסומים שלו, שרק הוא עם אבא או אימא. אבל הייתי רוצה להיות ממש קשורה אליהם, שיהיו מעודכנים ומעורים בכל פרט בחיי.

זהבה: כמו שציינתי בנוסף לילדים יש להם גם שליחות אז אין להם ממש זמן, אבל בכל זאת מה שמתאפשר הם מנסים.

היית רוצה להקים גם את משפחה ברוכה? את חושבת שיש קשר לזה שאת באה ממשפחה כזו?
דיאן: אני רוצה בעזרת ה' להקים גם כן משפחה ברוכה. כי אחריי הכל- כיף לי!

אני מעריכה את ההורים שלי על שהצליחו להקים אימפריה שכזאת, ויודעת שזאת זכות עצומה.

מתפללת שאזכה!

זהבה: אמא שלי מגיעה גם ממשפחה ברוכה, והיא הרימה משפחה ברוכה, כשאני חושבת על זה, מצד אחד אני רוצה 5 ילדים בערך, מצד שני, זה משעמם!, אז איך אומרים? מה שיוצא אני מרוצה ?

את מרגישה שאת מגדלת את האחים שלך? זה לא כובל קצת להיות אחראית על ילדים בלי שבחרת בזה?
דיאן: לחנך ולטפח אחים קטנים זה די נחמד. אמנם לא קל בכלל שיש חמישה דרדקים מתחתייך, אבל אצלי הבעיה היא יותר בארבעה שמעליי:)

זהבה: אולי קצת, וכן, זה קצת מעצבן, אבל מצד שני זה קורה כמעט בכל משפחה, כשיש אחות גדולה אהובה ונחמדה (מי פה עפה על עצמה? חח) ואחים קטנים שאוהבים אותה ומחפשים ממנה צומי.

יש לך אחים שבחרו דרך שונה מהחינוך שקיבלתם בבית? אם כן את חושבת שיש קשר בין הדברים? וגם אם לא, אם היה קורה כזה דבר איך לדעתכם הייתם מגיבים?
זהבה: לדעתי אין קשר, פשוט במשפחה מורחבת טענית יש יותר ילדים, אז טכנית יש יותר סיכוים, לא שמעתי על אף אחד שעזב את הדת, כי: "לא אהבתי שיש לי עוד 10 אחים" זה בדרך כלל מסיבות אחרות.

יש לך סמארטפון? יש לך זמן מחשב? או שרבים על זה כל הזמן?
דיאן: אין לי סמארטפון. אצלינו מקבלים רק בסיום התיכון. (מודה לאלוקים.)

זמן מחשב- יש בשפע בדרך כלל. יש לנו שלושה מחשבים, ובאופן כללי הילדים לא מדי הרבה במסך. וגם אם כן, אני בין הגדולים בבית ותמיד יכולה לפנות אותם:)

זהבה: לא, מחשבים יש לנו 5 +  2 טאבלט (לומדים מהמחשב) וכל אחד יש לו מחשב אישי.

יש רגעים שאת מתביישת במשפחה שלך? נגיד בטיולים או בהזדמנויות אחרות שאתם מושכים יותר תשומת לב?
דיאן: דווקא לא, מתגאה.

ברוך ה' אחיי מטופחים ומנומסים, (לפחות רוב הזמן..) והטיולים זה ה-זמן ליהנות מכך שאנחנו משפחה ברוכה.

("וואוווווווו כמה בנות אתן!!!")

-תשע ושניים, תזכורת:)

זהבה: אנחנו גרים בחו"ל וכאן זה משפחות של ילד או שניים, משפחה של שלוש זה כבר דיי גדול, 4 זה אין כזה דבר, אז 12?ועוד ערימה של פנגוינים בתוכם (הבנים, שחור לבן) ובנות בחצאיות בשיא הכפור (מינוס 30) חח,  אבל האמת שלא, בכלל לא אכפת לי, דווקא זה נחמד ?

האחים הגדולים ממך אומרים לך מה לעשות?
דיאן: כן. נושמים את זה:)

זהבה: אחים שלי לא בבית (בגיל תיכון / ישיבה כולם עפים) אז אין אותם כל הזמן, אבל בפסח ובקיץ הם בבית, בכל זאת הם לא אומרים לי מה לעשות
א. לא אכפת להם
ב. הרוב זה בנים וממתי בנים מבינים בבנות?
ג. אין להם מה להגיד לי

מה הדבר שהכי מרגש אותך במשפחה שלך?
דיאן: שלמרות הכל, תמיד יש רוח של פרגון. כל אחד מקבל את שלו הכי שאפשר.

אנחנו מחבקים, לומדים, צוחקים, מחנכים:) אחד את השני- וזה הכיף הכי גדול שיש!!

זהבה: תמיד במקרה של מעידה או פאדיחה יהיה אח שיסריט וישלח לכל המשפחה המורחבת, אין אין על המשפוחה שלי ?

מרגישים מצוקה כלכלית בגלל כמות הנפשות?
דיאן: אנחנו לא עשירים, אבל ברוך השם חיים ברווחה כלכלית.

יש אמנם דברים שבנות למשפחות קטנות יוכלו לקבל בפשטות ואני כבת למשפחה גדולה אצטרך להשלים ש: מה לעשות- לא. אבל אני משתדלת לשמוח בחלקי ובמשפחה המדהימה שה' נתן לי.

זהבה: האמת, שאין לי מושג מאיפה מגיע הכסף שלנו חחחחחחחחח.

את מחוברת לכל האחים והאחיות שלך? חושבת שבמשפחות קטנות יש סוג אחר של קשר בין האחים?
דיאן: מן הסתם במשפחה של שני ילדים וכלבלב האחים יהיו קשורים יותר, אבל ב"ה משפחתינו מאוחדת וכולם חיים בשלום ואהבה. לא הייתי מוותרת על אף אחד מאחיי המקסימים.

זהבה: דיי מחוברת, מי פחות ומי יותר,  במשפחות קטנות זה בדרך כלל יותר קרובים בגיל אז יותר קל להיות קרובים ולהכיר ואין הבדל של 20 או יותר שנים בין האחים, אז יותר מכירים, לדעתי, אבל אין לי מושג, כל משפחה זה שונה אצלה.

איזה המלצות מהממלכה שלכם את יכולה לתרום לכל מי שרוצה גם בע"ה לנהל משפחה ברוכה?
דיאן: אחריי ולפניי כל התלונות- משפחה גדולה זו מתנה.

מתנה גדולה, ענקית ומושלמת, עטופה בסרט מתנה של אתגרים והתמודדויות.

מתנה שבהחלט צריך להעריך.

אני מאחלת לכל אחת מכן משפחה גדולה וברוכה- לפחות כמו שלי:)

זהבה: הייתי ממליצה לעשות לכל אחד חדר פרטי משלו, וכמה שיותר ספות בסלון, חחח, כשתנהלו בעז"ה כזאת משפחה תסתדרו לבד אין לי המלצות.

ספרי סיפור מצחיק שיכול לקרות רק במשפחה שלכם.
דיאן: רק אצלינו יישמטו לסתות בהערכה למראה כולנו נכנסים ברעש למסעדה, תופסים ארבעה שולחנות, ולשמע ש'הנגלה' השנייה עוד בדרך…

(ויש בהחלט מה להעריך:)

זהבה: כל שנה בליל הסדר כל הילדים אומרים מה נשתנה, מהקטן עד לבכור, אז מנהג קדוש ומסורת משפחתית היא לנסות להצחיק את מי שאומר מה נשתנה, עכשיו תארו לעצמכן שורה של אחים בכל הגילאים, כולל האחים המבוגרים עושים אצבע מרקדת לאומלל שעכשיו תורו להגיד מה נשתנה.
כל התשובות עד עכשיו נכתבו מתוך מצב כפית, קחו בחשבון, ושיהיה לכן יום טוב ולילה טוב
(הגיע תורי במקלחת חייבת לעוף ביי) ????????????