תפריט
ברחובות
-⁰-
ברחובות ילדותי הילכו אנשים,
אוחזים בידם כובע הפוך.
אבא אמר לי שהם מקוששים,
פחדתי מהם בלילה חשוך.
הם הלכו ברחוב בידיים רועדות,
בעיניהם כמיהה וערפל וטירוף,
חיפשו אהבה בין הדלתות,
השאירו אחריהם שובל שרוף.
ברחובות ילדותי הילכו אנשים,
מחזיקים גרזנים בידיים קפוצות.
חיפשו אם נשאר עוד ירוק בעצים,
אספו בתוך הכובע פרחים ונוצות.
ואיש לא פתח אף לא דלת בודדת,
אז הם פרצו אותה בלי לחכות.
ואיש לא חייך או שלח יד אוהדת,
אז לא היה להם מה לעשות.
ברחובות ילדותי הלכו אנשים,
גוררים אחריהם רגליים כבדות.
אבא אמר לי שהם מקוששים,
וההמון סקל אותם באבנים חדות.
-⁰-
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
?
יוואו זה מטורף.זה.-❤️
תעשי משו עם כישרון שזכה,פנרסס.
שיר עמוק ואמיתי.
שיר שגם כשקראתי בפעם השלישית לא הייתה בטוחה שאני מבינה עד הסוף.
אני אוהבת שירים כאלה, נוגעים.
תעלי עוד, פנרס, טוב?
בשבילי.
בשבילי 😉
פנרסססססססססססססססססס
איזה יופי לי שנכנסתי לאתר היום.
מותק 🙂
ברוך מחיה המתים
הם חיפשו אהבה, אהבה הם חיפשו,
אך איש לא אבה לתת את ליבו.
אך בקושי פתיתי-פירורים קוששו
שמיד העלים העבר בחובו.
הם פסעו, דוממים, אבלים על האין,
מכבים את זיקי הטירוף בִּמְנוּסָה.
אין אהבה, אין גם מי שמעין
ינסה להבין החיפוש, התבוסה.
הי, את, תתחדשי על השם.
כתיבה מטריפה (כמו תמיד)
מממ, תודה. ניסיון חסר תועלת, כמו שאני מבינה?
והי, את לא יכולה לקרוא לעצמך ככה ולהעלם לך! מה אשמתי שאת לא שקופה כמוני?
ו..הכתיבה עוד מנסה לחזור לעצמה.
חסר תועלת, כל עוד הכתיבה שלך זועקת את עצמה.
ו… דווקא יש הטוענים שאני כן שקופה;)
אוף, נו. באמת אין לי סיכוי?
ממ.. טיעון מהמם סך הכל. זה האלה עם הזכוכיות?
מבטיחה לשמור את זה בינינו.
זה… האלה מהזכוכיות, כן.
(פרח לי מהראש לגמרי, ופתאום נזכרתי…?)
אהה
אם זו בעיה עקבית זה לא ממש יעזור לי, אבל תודה..
חח, אז זה כן אלה עם הזכוכיות?
תיארתי לעצמי..
נו נו, טוב לדעת בבירור. גם אם למפרע..