אז למה באמת?
סופשבוע טוב!
עוד נותר לנו חופש לנצל;)
ובמה מנצלים את החופש אם לא בהוספה בלימוד חסידות? (כן כן… אפילו מי שלא רצה לזה כמוני, כדאי להשתדל למלא שעות פנויות)
אז בין ההכנות לשבת (יום שישי ארוך, יש זמן להכנס לשותפות:)) נלמד ביחד מאמר יפהפה מלקוטי תורה – על ברכת המזון.
"ואכלת ושבעת וברכת את ה'" – מצוות ברכת המזון על לחם היא ממש מהתורה, וברכות אחרונות על שאר דברים הן הוספות של חז"ל למצווה מדאורייתא.
וכמו שבמצוות התפילה, הציווי הוא מהתורה אך הנוסח מדרבנן – גם את נוסח ברכת המזון התורה לא נתנה.
מי טבע אותו? משה רבנו את הברכה הראשונה, "הזן את הכל"; ברכה שניה יהושע בין נון, "על הארץ ועל המזון"; ואת שאר האנשים אדמו"ר הזקן משאיר לנו כשיעורי בית:)
מהעובדה שבברכה השניה מברכים "על הארץ ועל המזון", למרות שכבר הזכירו מזון בברכה הראשונה – "הזן את הכל" – לומדים שהברכה שתיקן משה היא על המן – לחם מן השמים. כלומר, בגלל שהברכה שתיקן משה היתה על המן, כשנכנסו בני ישראל לארץ תיקן להם יהושע בתוך הברכה, הודאה על הלחם מן הארץ – מזון שהיה להם חדש.
ופה מגיעה השאלה. היום אנחנו לא אוכלות מן, נכון? אז על מה בדיוק אנחנו מברכות את הברכה הראשונה של ברכת המזון? למה הנוסח נשאר, ולא התחלף? הרי אין מן.
אז מה הסיפור?
קודם נבין למה בכלל אנחנו צריכות לאכול לחם!
אף פעם לא חשבתן על זה שזו פשוט בושה? האדם, שנמצא בדרגת המדבר (ועוד יותר יהודי), ניזון בעיקר מלחם שמגיע מחיטה – דרגת הצומח. אנחנו בעצם תלויות במשהו שנמצא שתיים ואפילו שלוש דרגות מתחתנו! איך זה יכול להיות? האדם אמור להיות מרומם מהדרגות האחרות – לא נזקק להן…
אבל הדבר הזה קורה בגלל מה שנקרא 'שבירת הכלים'. המפץ הגדול האלוקי;)
לפני שהקב"ה ברא את העולם שלנו, הוא ברא עולם אחר שנקרא 'עולם התוהו'. וכמו שאתן מבינות מהשם, מה שהלך שם היה בלגן די רציני…
זוכרות את שבע המידות? הספירות נקראות גם 'כלים'. בעולם שלנו הן מסודרות יפה – קודם חסד, אחר כך גבורה, אחר כך תפארת, וכן הלאה. בעולם התוהו זה לא היה כך – כל ספירה רצתה להיות השלטת. להיות הכי ראשונה והכי חשובה. ואז, מה שקרה הוא שנשברו הספירות – הקב"ה ברא את העולם שלנו שנקרא 'עולם התיקון' – וה'רסיסים', הניצוצות שנפלו מהשבירה של עולם התוהו, נכנסו ישר לתוך האוכל שלנו! בחיטה, בדגנים אחרים ובצמחים, בבעלי חיים שמותרים באכילה ובעוד כמה דברים – יש ניצוצות אבודים, ניצוצות שהמקור שלהם הוא גבוה מאוד – עולם התוהו שנמצא מעל לעולם שלנו, עולם התיקון.
עולם התיקון בעצם נועד כדי לתקן את השבירה שקרתה בעולם התוהו! כדי לסדר את הבלגן שהיה בין הספירות.
ולמי יש את הכוח לברר ניצוצות כל כך גבוהים? – ליהודי…
לכן בעצם, אנחנו ניזונות מדברים שהם לכאורה בדרגה נמוכה יותר – כי בעצם אנחנו צריכות לברר את הניצוצות שנמצאים בתוכם. זה התפקיד שלנו.
אבל…
"כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם". האדם לא יכול להתקיים רק על הלחם הגשמי, רק על הניצוצות של עולם התוהו.
"כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" – והנה הנה התשובה לשאלה ששאלנו:)
מוצא פי ה' – הכוונה למן! לחם מן השמיים. המן מגיע מבחינה שנקראת 'טל' – אורות עליונים יותר גבוהים מעולם התיקון ויותר גבוהים גם מעולם התוהו.
בתוך כל לחם שאנחנו אוכלות, מסתתרים להם ניצוצות מעולם התוהו, ועוד ניצוצות הרבה יותר גבוהים מבחינת הטל! מה שמחיה אותנו הוא בעצם אותו מן שבני ישראל אכלו במדבר – רק בצורה נעלמת.
המן כל כך גבוה עד שאין לו צורך בתיקונים – לכן לא היה ממנו פסולת בגוף…
ולכן אנחנו ממשיכות לברך "הזן את הכל" – על המן שאנחנו בעצם כן אוכלות. מצד אחד התפקיד שלנו לתקן את הניצוצות – אבל מהצד השני, אורות טל שניתנים לנו במתנה:)
אז מי אמר מן ולא קיבל?
שבת שלום ומבורך!
מקורות:
ליקוטי תורה פרשת עקב, מאמר ד"ה "ואכלת ושבעת וברכת"
לפחות לשבת אחת, ננסה לומר את הקטע הראשון של ברכת המזון לאט ובסבלנות. נחשוב על המן שנמצא בתוך האוכל שאכלנו… בהצלחה;)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
יאייי ישלי מה להגיד בשולחן שבתת.
חחח תודה מהממתתת.
שאבעססססס:)
שבת שלום!
תודה רבה!!