מאמינה לך/ 8.

מי צודק?
לחצי על לפרק הקודם

לפרק הזה לקח קצת זמן להגיע, כי רציתי בדקתי הרבה איך הוא ועברתי עליו, תעריכו! בכל מקרה, אם יש שאלות… עדכנו, כדי שאדע על מה לכתוב.
ומוזמנות גם סתם לשתף 🙂
"איך החופש?" אחרי כמעט חודש של חופש, זה בערך הדבר הראשון שעולה לי במוח שאני רואה אנשים. אחרי שנייה אני גם קולטת את הטעות שלי, כי בכל זאת (גילוי נאות!) אני מאלה שיספרו איך החופש שלהם ולא ישמעו אנשים אחרים חופרים על זה.
שושי מגחכת. "אחלה."

"וזהו?" אני מהססת. לא מאמינה למזלי הטוב.
"כוזריתוש, הבעת הפנים שלך פשוט אמרה 'אין לי כוח לשמוע', אז לא אמרתי כלום." החיוך של שושי מתרחב לצחוק.
גם אני צוחקת. "שושי, עלית עלי. אז נתחיל?"
"כן" היא מסכימה. "נתחיל."

"שושי?" אני תוהה אחרי שתיקה קצרה. של שתינו. מובן מאליו שאני אהיה הראשונה שאפתח את הפה.
"תגידי, כוזרית, באיזו עדה את?" היא מחליטה כל סוף סוף לשאול. מכאן הדרך שלי לענות, קצרה.
"אממ… למה?" אני שואלת. "אני בחקירה? כלומר, למה זה קריטי לך?"
שושי נאנחת ומפסיקה לדבר ברמזים. "תגידי, איך זה יכול להיות שיש זרמים שקצת סותרים זה את זה ביהדות?"

"וואלה?" אני מחייכת. "את חושבת שיש רק עדה אחת שצודקת?"
"כן" היא עונה. "הרי יש דברים שממש סותרים זה את זה, או דעות של חכמים שסותרות זו את זו וקהילה מסוימת שנוהגת לפי דברים מסוימים. אז מי צודק?"
"כולם." אני רצינית.

"ו…?" היא לא מבינה, ואני שולפת את דף המקורות הישן שלי.

"רוצה לשמוע סיפור?

הגמרא מספרת בבבא מציעא נ"ט עמוד ב' את הסיפור הבא:

וזה הוא תנור של עכנאי מאי עכנאי אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ארבע מאות אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו חזרו אמת המים לאחוריהם אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי בית המדרש ליפול גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה: "אחרי רבים להטות""

"ובעברית?" היא מבהירה לי שלא הבינה לכלום, ומאחר שהשוטנשטיין שלי לא ממש לידי ברגע זה אני פשוט מספרת בלשוני.

"הגמרא מספרת על מחלוקת תנאים- האם תנור חרס שנחתך לחוליות בדומה לעכנאי, סוג של נחש, ואז הודבק שוב באמצעות חול או טיט, בין החוליות, נחשב כתנור שלם המקבל טומאה או ככלי אדמה, כלי שבור, שאינו מקבל טומאה. בעצם, חכמים סוברים שהתנור נחשב כתנור שלם ולכן הוא מקבל טומאה, ורבי אליעזר בעצם חושב שהוא לא מקבל טומאה ומנסה להוכיח את זה. רבי אליעזר מביא המון מופתים לזה- הוא אומר 'אם ההלכה כמותי החרוב יוכיח' ומיד נעקר החרוב ממקומו. 'אם הלכה כמותי המים יוכיחו' ומיד חוזרים המים אחורה. אומרים לו החכמים: 'אי אפשר להביא מדבר כזה ראיה' אמר להם ר' אליעזר: אם הלכה כמותי, כותלי בית המדרש יוכיחו. והכתלים, אכן מוכיחים, הם מתחילים ליפול. מיד, גער בהם ר' יהושע ואמר: 'תלמידי חכמים מתנצחים בהלכה, מה הקשר אליכם? מה טיבכם?' והכתלים, הם לא זזו יותר (הגמרא מפרשת שזה בגלל שלא רצו לחזור לטבעם משום כבוד ר' אליעזר, ולא ליפול משום כבודו של ר' יהושע.)." אני מסיימת את המונולוג, ושותקת.

"נו" שושי קוטעת אותי. "מה קורה אז?"

אני ממשיכה. "עכשיו, ר' אליעזר, כאקט של יאוש, אומר: 'אם ההלכה כמותי, שמשמיים יוכיחו לכם.' יצאה בת קול ואמרה 'מה לכם אצל ר' אליעזר, שהלכה כמותו בכל מקום.'" אני עוצרת לשנייה. ואז נושמת עמוק ושואלת. "מה את חושבת, שההלכה, כמי היא?"
"ר' אליעזר." היא עונה ובטוחה בצדקת דבריה.

"זהו, שלא." אני מפתיעה. "אז ההמשך של הסיפור הוא שקם ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמיים היא, כלומר, מאז מתן תורה, שבתורה נאמר "אחרי רבים להטות" כלומר, שקובעים את ההלכה על פי רוב, כבר לא סומכים על בת קול. ועכשיו, תחשבי דקה. לכאורה, יש לחכמים את כל ההוכחות שמי שצודק הוא לא הם. אבל, ולהלכה, הם צודקים. איך זה הגיוני?" אני תוהה.

היא מנסה לענות לי. "כי ההלכה נקבעת על פי רוב?"

"בדיוק. ולכן, ההלכה היא לא כרבי אליעזר. היא כחכמים. כי ההלכה נפסקת על פי מה שקורה פה, בארץ, ולא על פי השמיים, ולכן חכמים לא טעו, כי הם היו הרוב, לכאורה."
"ואיך זה קשור לעדות?" שושי לא מבינה, ואני מסבירה.

"אז כן, ההלכה נפסקת לפי רבנים. מה שאני מנסה להגיד היא שכיום, להלכה, שיש מספר דעות, לא חייב להיות במאה אחוז שמישהו אחד טועה וכל השאר צודקים, מבינה? ולכן, בעצם, אפשר לנהוג לפי כולם! ברור, ההלכה נשארת אותה הלכה, אבל הדרכים לפרש אותה, הן פה, למטה, ולא בשמיים… נכון? ולכן לדוגמא עדות המזרח, יש להן, וזאת רק דוגמא קטנה, תפילה אחרת משל עדות אשכנז- כי ההלכה אצלם נפסקה אחרת! ואם בעדות המזרח ההלכה נפסקה אחרת- אז היא נכונה. וגם ההלכה שנפסקה בעדות אשכנז נכונה, את מבינה?"

היא מהנהנת. "זה בעצם אומר שאין דרך אחת לעבוד את ה', אני צודקת?"

"כן" אני מהנהנת. "ואם אתה מיוצאי אשכנז- הגיוני שתעבוד את ה' בצורה אחרת מיוצא עדות המזרח, כי ההלכה אחרת! וזה לא אומר שיש משהו שהוא שקר, אלא שזו דרך אחרת לפרש את זה, ולשני הפסיקות יש על מי לסמוך!

וכך, אגב, גם בתורה. האם לדוגמא, מישהו יכול להגיד מה יותר אמת- שיטת ברסלב או שיטת חב"ד? לא, כי זה מתאים לאנשים! יש שבעים דרכים לפרש את התורה, וכולן נכונות! התורה, לא נותנת לנו רק דרך אחת לעבוד את ה'… ואם רב אחד החליט שההלכה היא דבר מסוים אז כמובן שיש ללכת לפיו, אבל יש גם מצב שאנשים אחרים ילכו לפי רב אחר, שטוען שההלכה היא אחרת. אגב, בהלכה יש פחות הבדלים. כולם ישמרו שבת, לדוגמה. אבל במנהגים, הם שונים, כי הם לפי השקפת העולם של הפוסקים השונים. ומאחר ש-70 פנים לתורה…"

"כולם צודקים?"

"כן, אבל זה לא אומר שמותר לנו לזגזג בין דעה לדעה, צריך שכל אדם יבחר את הדרך הכי מתאימה לו, אבל לדוגמא אסור לקחת רק את ההקלות מכל חברה, מבינה? לבחור רק דרך אחת, כן? זה שכולם צודקים, זה לא אומר שמותר לנו לשחק עם העדה לפי מצב הרוח, נכון?"

"כן" היא מהנהנת, ואז מסתכלת על השעון. "יש לי חוג שחמט, אני חייבת לעוף".

"חוג שחמט?" אני מגחכת. "בהצלחה. אם את רוצה, את יכולה להתאמן איתי… ולנצח."

"ביי!" היא צוחקת. "נתראה!"
נתראה, גם!