לכל מי שבוכה בלילות קרים…

לפעמים בין צלעותיי
נח גוש של קרח
פועם בקושי

לפעמים הופכות עיניי
צורבות מהרוח
מתפרדות ממני

לפעמים מתכווצים מימדיי
כמו משמש אל ירח
נעלמים בשחור שסביבי

לפעמים חושקת אני בחלומותיי
הרחק הרחק לברוח
להיאבד באשליות שיוצר דמיוני

לפעמים נושבת בעורקיי קרה
צולפת ללא רחם בגבולם
לפעמים שוקעת בי מרה
מתפשטת מתוכי אל כל העולם

מרגישה כמו הלך מת
כמו נשמה שאיבדה אותך לעד
דמעות מתות נוטפות מעיניי
נושרות אל תהומות אדמה

פסקתי מהיות נושמת
נחנקת מטומאה שורפת בהושטת יד
דמעות חלולות מרטיבות את ברכיי
אולי הלכה לישון, הנשמה

אז תעצמו גם אתם עיניים
לפעמים זה טוב שלילה מבקר לנו בלב
אחרי הכל תתעורר בנו השמש
כי עוד נחייך אל רגעים שמתו בלי כאב

עוד נצחק באושר למראה הפרחים
שיקומו ויצמחו מדמעותינו
כי זרעים שמתו, רקובים
יהיו ליפים בשדותינו…

***
מאחלת בעזרת השם לכולנו, שנזכה.

מקווה שהתחזקת, אחותי🧡
שחיוך מאיר את הפנים היפות שלך עכשיו…