אשריכן!!
אם אתן קוראות את זה, כנראה המשיח עוד לא כאן.. ואני ככל הנראה בסיבוב שערים.. מתגעגעת..
אף פעם לא הצלחתי באמת להבין למה חשוב בית המקדש, עד שהבנתי..
זה לא עוד מקום לעשות בו "פולחנים דתיים"!! זה הבית של אבא שלי!!! הבית שלי!!! הבית שלנו!! המקום שבו אנחנו הכי אמיתיים, הכי נקיים, הכי טהורים, הכי זכים, הכי צדיקים, הכי קדושים, הכי טובים!! כשאומרים תרגישי בבית, הכוונה שתרגישי בנוח לעשות את מה שאת רגילה לעשות בבית..
ובבית הזה שנחרב, היינו מי שאנחנו באמת שלנו, בלי פוזות והצגות, היינו אמיתיים!!! והקטע שאולי כואב אפילו יותר, זה שאני בעצמי החרבתי את הבית הזה, במילים של יאוש ואכזבה, בחוסר אמונה, שבסופו של דבר, אני (ולא רק אני, אלא כל עם ישראל) הכי טהורה, הכי זכה, הכי קדושה..!! מתי יפסק השקר הזה שאנחנו לא טובים?! מתי יפסק השקר הזה שאנחנו לא ראויים לגאולה?! מתי יפסק השקר הזה שאנחנו לא צריכים גאולה?! מתי?!
נכון, בחסדי ה' יתברך יש לנו אוכל במקרר ומים בברזים, אבל אנחנו לא אוכלות ולא שותות, להגיד לה' שזה לא מה שאנחנו באמת רוצות. חסדי ה' יש לנו בגדים נקיים בארון, אבל זה לא מה שאנחנו לובשות. לא שומעות שירים, כי אנחנו רוצות את השירים של בית אבא. שירת הלווים. הלוואי ויכולתי להבטיח לכן עכשיו שאני באמת מרגישה ככה, הלוואי ויכולתי להבטיח לכן, שהאוכל, המים, הבגדים והשירים לא מעניינים אותי. רק הקב"ה
הלוואי ויכולתי לבכות באמת כמו ילדה קטנה; אני רוצה הביתההההההההההההההה???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
ואווו הלוואי ואני אצליח באמת להתעבל על בית המקדש! הלוואי שאני באמת ירגיש את זהה?
ריגשת
אני דומעת
הצלחת לכתוב בדיוק מה שאני מרגישה…
ברצינות שאני בוכה