יש לך מבחן מחר?

או עוד שבוע…
מבחנים. הם קרבים ובאים. את יכולה לדמיין את עצמך יושבת בכיתה מול המבחן, מביטה בשאלה הראשונה, ו- – -אמא'לה, קיבלתי בלק אאוט. מה זה השאלה הזו? זה מסובך! איך אני אמורה לענות על זה? שמישהו יעזור לי!
טוב, תנשמי עמוק. בינתיים זה רק חלום רחוק.
אז אני הולכת ללמד אתכן כמה טיפים ל-איך לענות נכון על שאלות. שימושי ביותר!

עצרי שניה ובחני את עצמך. אני עומדת להציג לך מספר שאלות בסיסיות. אל תתעצלי! תפתחי איזה קובץ וורד במחשב ותקדישי מספר דקות לענות עליהן בכתב. בכתב ולא בעל פה!
מי היה משה רבינו?
מה היה השיעור האחרון שלמדת היום בבית הספר? מה למדת בו?
מתי חל פסח שני? לבקשת מי הוא נקבע? מה נוהגים בו?

עצרו שנייה. בעצם תמשיכו עד סוף הפסקה ואז תעצרו. מי שקראה את השאלות ולא ענתה עליהן נקראת לסדר! קדימה למשימה! למה את מחכה?

טוב, אז בואו נעשה מבחן מודרך (כמו דימיון מודרך). נגיד שאת מגיעה למבחן ואלו הן השאלות (אני אצטרך את השאלות בשביל ההדגמה), מה עושים עכשיו?
1. שימו לב לכלל הראשון – המשפט הראשון בתשובה הוא משפט המפתח שלה! בדיוק כמו שהמשפט הראשון בקטע משעמם הוא המשפט שתקראי בהכי הרבה ריכוז, המשפט הראשון בתשובה הוא המשפט שמייצג למורה את הלך הרוח של התשובה. אם השאלה שלנו היא מי היה משה רבינו, התשובה לא תתחיל ב:
"משה רבינו הוליך את ישראל ארבעים שנה במדבר (מה עוד אפשר לכתוב? אמממ…) הוא היה המנהיג של עם ישראל והוריד משמיים את הלוחות (אה, וואו! על זה לא חשבתי!) הוא היה בשמיים ארבעים יום וארבעים לילה וסנגר על עם ישראל כשחטאו בעגל…"
אם כתבת תשובה בסגנון הזה, עצרי עכשיו! חסר לך משפט פותח. תקראי את המשפט הראשון שרשמת "משה רבינו הוליך את ישראל ארבעים שנה במדבר".
זהו? זה מי שהיה משה רבינו? לא. הוא היה המנהיג של עם ישראל במדבר. זו ההגדרה המדויקת. במשפט הבא את יכולה לפרט.
"משה היה המנהיג של עם ישראל במדבר. הוא הוציא אותם ממצרים והוליך אותם ארבעים שנה במדבר עד הכניסה לארץ, שם החליף אותו יהושע בן נון."
לא ביקשו ממך לפרט, להיפך. הסוד לתשובה נכונה הוא לקצר כמה שאפשר, אם לא ביקשו ממך לפרט. (שימו לב, לא להתחיל לתמצת את התשובה לשלוש מילים, כן? קצת איזון.)
2. יש מצב שזה תחביב של של מורות, הן עושות את זה הרבה – שתי שאלות בשאלה אחת.
זה מבלבל, זה מחליף את השאלות אחת בשניה, ומה שצריך לעשות הוא פשוט ללמוד להתייחס לכל שאלה בפני עצמה.
"מה היה השיעור האחרון שלמדת היום בבית הספר? מה למדת בו?"
יש כאן שתי שאלות ושימו לב לא להתבלבל ביניהן.
שאלה ראשונה: מה היה השיעור האחרון שלמדת היום בבית הספר?
כמו שלמדנו בכלל הראשון, המשפט הראשון של התשובה הוא משפט מפתח: "השיעור האחרון היום היה שיעור הלכה." במקרה הזה לא צריך לפרט יותר.
שאלה שניה: "מה למדת בו?"
"למדנו בו על הלכות ראש השנה." גם כאן לא צריך לפרט יותר.
בקיצור:
"השיעור האחרון היום היה שיעור הלכה ולמדנו בו על הלכות ראש השנה."
בשאלה השלישית אפשר לענות כך:
מתי חל פסח שני? לבקשת מי הוא נקבע? מה נוהגים בו?
שאלה ראשונה: מתי חל פסח שני? פסח שני חל בי"ד אייר.
שאלה שנייה: לבקשת מי הוא נקבע? הוא נקבע לבקשתם של בני ישראל שלא יכלו לחגוג את פסח ראשון כי היו טמאי מת. הם פנו למשה בבקשה 'למה נגרע?' וה' השיב למשה שהם יקריבו את קרבן פסח בפסח שני.
שאלה שלישית: מה נוהגים בו? בפסח שני נוהגים לאכול מצה.

נ.ב., כן, תרשמו תשובה מלאה! תאמינו לי שזה יעזור לכן במבחנים. קצת מביך לראות תשובה של 'י"ד באייר. טמאי מת מעם ישראל שלא יכלו לחגוג את פסח ראשון. מצה.' מה אפשר להבין מהדבר הזה?
נ.ב., הסיבה שבנות מאריכות בתשובות היא שהן לא יודעות איך לענות על שאלה נכון, אז הן מנסות 'לשפוך' את הידע על הדף ולקוות שזה ייעזור להן. מודיעה – כשאני אהיה מורה זה לא יעבוד אצלי! תזהרו.
אם למישהי יש שאלות, אני אשמח לענות. הוכחתי לכן שאני יודעת לעשות את זה מצוין:)