יש כבוד

מקום לתשובות

הי שותפות אהובות!

במדור הזה עולות שאלות ותשובות שפורסמו בקבוצת וואטסאפ של מדרשת "פנימיות" בשם "המקום לכל השאלות" שאפשר לשאול בה שאלות בהשקפה, באישור מנהלת המדרשה כמובן וצוות המשיבים.

הרב בזמן האחרון אני עובדת עם נוער,

וישנה נערה אחת שמאוד קשה לה להקשיב לכללי הצניעות במוסד, וגם היא לא רואה עניין בשביל  ללכת בצניעות.

אשמח להצעה איך להנגיש לה את זה בצורה שתתחבב עליה.

*

האכפתיות שלך מרגשת. כל הכבוד.

נתחיל בכך שבכל עניין שאנחנו רוצים להתחבר אליו גם רגשית, מתחיל בהבנה. הדברים יורדים מהמוח אל הלב וכך אנו מתאחדים איתם.

לכן, כמו בכל עניין, גם בעניין הצניעות חשוב להעמיק וללמוד. וכשהעניין "יישב" אצלך טוב בהבנה, יהיה לך גם כן קל יותר להנגיש אותו הלאה, באותה דרך.

אנחנו מכירות את ההתעסקות בצניעות לראשונה באמצעות מדידת סנטימטרים, כללי אורך רוחב וצבע. כאשר לאמיתו של דבר שורשה של הצניעות (ובתוכה גם צניעות האישה) הוא נעלה ויש מקום להבהיר אותו.

בחסידות למשל, מבואר על הפסוק בישעיה "על כל כבוד חופה" – שכבוד הוא תוספת אור אלוקי מבחינת 'כבוד' שלמעלה. ומעליו ישנה בחינה נעלית יותר של 'חופה', אור מקיף יותר. הביטוי של זה בעולם הזה, הוא שכל עניין שיש בו תוספת אור אלוקי (בחינת כבוד), מגיע עם כיסוי (בחינת חופה)…

אפשר לראות את זה במעיל של ספר תורה, בפרוכת של ארון הקודש, בכיסוי פני הכלה, בחופת חתן וכלה וכו'.

משמעות הדבר היא שככל שהעניין קרוב יותר לה', הביטוי של הקרבה יהיה (פיזית) על ידי כיסוי.

וכשמבינים את משמעות העניין של כיסוי, ואת גודל החשיבות של האישה אצל ה' – ממילא כל ההסתכלות על ההלכות של מצוות הצניעות היא ממקום אחר, מחובר יותר, רוצה יותר.

תוכלי לפנות אלי באישי כדי לקבל חוברת מקורות שיוכלו לעזור לך יותר.

(השיבה: הגב' אסתי משי זהב)