חיים את הזמן /בא

בפרשת השבוע שלנו מתחיל סיפור גאולת מצרים.

יציאת מצרים היא עניין יוצא דופן ביהדות. עניין מרכזי ביותר, ויש המון מצוות שקשורות אליו: בקידוש בשבת אומרים "זכר ליציאת מצרים", בתפילין בפרשיות שמניחים מציינות את יציאת מצרים, ואפילו הדיבר הראשון והעיקרי בעשרת הדברות הוא "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים".

בספר החינוך כתוב על מצוות זכירת יציאת מצרים שהוא "יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ואומנתנו".

חז"ל אמרו שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, הוא בעצמו ממש. ובהגדה של פסח אנו אומרים: אשר גאלנו וגאל את אבותינו – ה' גאל אותנו עצמנו ממש ממצרים.

צריך להבין 2 עניינים: מה המרכזיות הגדולה של עניין יציאת מצרים שרלוונטית לנו, וזה יסוד גדול כ"כ ביהדות?

וגם איך אפשר לומר שה' גאל אותנו ממש ממצרים, עד שכתוב שאילו לא גאל אותנו ה' ממצרים, הרי שאנו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים, גם היום, גם כעת?!

התשובה היא שיציאת מצרים ביהדות לא מתייחסת רק למאורע היסטורי שקרה. אלא משמעות יציאת מצרים ברוחניות היא יציאה ממיצר, מגבול. ה' ברא את העולם עם גבולות וכללים, ואנחנו בתוך העולם הזה נמצאים תחת שליטה של המיצרים והגבולות הטבעיים הללו.

עד יציאת מצרים, היינו משועבדים ב"מצרים", הטבע שלט עלינו ולא יכולנו לעלות מעל לטבע, לא יכולנו לצאת מהמיצרים של העולם. ביציאת מצרים התרחש נס: הקב"ה נתן כוח לכל יהודי לשבור את שליטת הטבע, לעלות מעל לטבע, ע"י קיום תורה ומצוות.

תורה ומצוות מחברים אותנו מעל לטבע, כך שרואים שבכל הנוגע ליהדות – אין לטבע שום שליטה על יהודי. זה לא נס חד פעמי שקרה ביציאת מצרים, אלא מדובר כאן בנס מתמשך ותמידי שקורה עם כולנו כל הזמן. בכל רגע ובכל יום מחיינו אנחנו נדרשים לצאת ממצרים – לצאת משליטת הטבע וההעלם של העולם, ולעלות מעל לטבע בקיום תורה ומצוות.

הנס הזה הוא נס "תמידי" – כל רגע מחדש אנחנו צריכים ליצור אותו ולבחור לצאת ממצרים.

לכן עלינו תמיד לזכור לצאת ממצרים – לעלות מעל לטבע ולשבור את המיתרים שמפריעים לנו לקיים תורה ומצוות, לא להתפעל מהפרעות בטבע, כי יש כוח ניסי שעוזר לנו לעלות מעל לטבע. החסידות מוסיפה שיהודי שמונח בתורה ומצוות מבטל בפשטות את שליטת הטבע עליו (כפי שרואים אצל צדיקים).

ולכן יצאית מצרים היא יסוד ועמוד באמונתנו – כל יהודי צריך לצאת כל הזמן ממצרים. ולכן גם אנו אומרים שה' גאל אותנו ממצרים, אותנו ממש, כי אם ה' היה ח"ו מבטל את הנס התמידי הזה, מיד היינו חוזרים לשליטת 'מצרים', שליטת הטבע והמיצרים בחיינו.

סיכומו של דבר – בואו נצא ממצרים בכל רגע, בכל יום, והקב"ה יוציא אותנו כבר מהמצרים שזו הגלות, ואז כבר יציאת מצרים של הגאולה תהיה גאולה שלימה שאחריה אין גלות ויסתיימו כל המיצרים למיניהם ויתקיים "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" תיכף ומיד ממש, אמן