התגעגעתי אליכן

מאד!
שותפות יקרות שאתן, מה שלומכן?
כבר כמה שנים טובות שחוץ מפעמים ספורות שנתקפתי בגעגועים וזכרונות ונכנסתי לכאן, לא יצא לי ממש לשבת לקרוא פוסטים ולהגיב.
היום בין הר המשימות התחשק לי להציץ כאן קצת, לראות אם יש שינוי בסגנון הכותבות, בהתמודדיות ובצמיחה שלכן ושל האתר המדהים הזה.
נהנתי כל-כך לקרוא את הפוסטים שלכן, להיזכר בפוסטים שאני הקטנטנה כתבתי בעת דמעות ובשעת שמחה.
הבנתי פתאום כמה האתר הזה היווה בעבורי מודל והשראה. כמה התגובות שלכן חיממו לי את הלב וליוו אותי בכל השנים בהן גדלתי.
רציתי להגיד תודה ממרום גילי (לא שאני זקנה במיוחד, אבל ברוח הזיכרונות וימים עברו) לכל אחת שנכנסת לכאן ומשתפת ולו מעט מהחיים שלה ומהכשרונות והיכולות שקבלה מאלוקים.
לסיום (גם כוס הקפה שלי שמסתיימת) שיהיה לכן יום נפלא ומאיר. ומי יודע, אולי יצא לי שוב להכנס ולהתרפק על המילים החמימות שלכן.
לא אגיד את השמות שלי בהם השתמשתי באתר, כי אני מרגישה שהם מישהו אחר ממני כיום ואוהבת את ההפרדה החמודה הזו בין אני הקטנה לאני הבחורה.
מי ייתן והאתר הזה יהווה לעוד המון שנים פלטפורמה מכילה, חמה ומלטפת לכל השותפות בדרך שיש.