תפריט
לא נורא אם לא תבינו כלום, בסופו של דבר זה קטע מאמצע הסיפור. אז למה אני משתפת? לא יודעת. אולי מגיע לכן להיות שותפות גם בחלק ממנו אחרי שעברנו יחד את כל הדרך באחת אפס לאמת.
ולמי שבחרה לקרוא בכל זאת לא נשאר אלא לאחל, תהנו.
"למה שלחת את הבת שלך לדבר איתי? את חושבת ששיחה אחת תגרום לי להאמין שהאשמה לא בה?" זעם מפעפע בכל גופה, מתסיס דם. "נראה שהיא בטוחה שלמרות שכל האצבעות מופנות כלפיה, היא הצדיקה בסדום. תציל עיר מהפיכה. היא הפכה אותה, הביאה דמעות מלח לעולם".
"מים?" חדווה פותחת בקבוק. "את יכולה לשבת, הכורסא כאן בשבילך".
רעות מאגרפת אצבעות, לא נענית למים. מסרבת לישיבה. "רצית לעשות לי חוויה מתקנת?"
"לא, רעות. אני לא ביקשתי ממנה להתקשר אלייך", היא מניחה כוס קרירה על השולחן. "לא יודעת מתי דיברתם ועל מה".
חשד ניצת בעיניה. "היא התקשרה, מעצמה? למה? היא יודעת שאני שונאת אותה, שאני מאמינה שהיא זו שגרמה למותם של שתיים עשרה בנות. לחרדות שלי, לסיוטים בלילות. מה היא מחפשת בכלי שהיא שברה?"
כאב דק מן הדק מעווה את תווי פניה. "אולי היא מחפשת אותך, את האמון בה".
"אני לא יכולה להעניק מהאמונה שלי לרוצחת".
שקט עמוק מגיח אל חלל החדר, מתמקם בו. "סליחה", בהלה אמיתית עוטפת אותה, מכף רגל ועד ראש. "אני-, שכחתי שהיא הבת שלך. זו הייתה טעות. חדווה-"
"זה בסדר", היא קוטעת אותה בעדינות. "אני שמחה שאת פתוחה איתי". גם אם צרחת ייסורים, מנסה לבקוע ממצולות תהום, להדוף אותי אל זרועות לופתות של כאב איום. "אני רוצה להסביר לך על הבדל בין דעות לעובדות, את יכולה לשבת?"
רעות מסובבת את הכורסא, לאט. "בטח", רוח חלושה פורטת על מיתרי קולה, דיבורה צרוד. היא מתיישבת על הקצה, "אני, יושבת".
חדווה מקרבת לעברה את הכוס, רעות סוגרת עליה אצבעות. פיה יבש. היא רוצה לשתות, לא מסוגלת.
"יש שני צדדים למטבע", מילותיה שקטות. מתונות. "יש אותך ויש את הבת שלי, אחינועם. לצורך העניין עץ ופלי. את יודעת מה הפירוש של פלי?"
היא מנענעת ראש, מעדיפה לא להעמיד את עצמה בניסיון דיבור נוסף.
"מדובר על מטבע מתקופת המנדט הבריטי. בצד של העץ, ציור עלה של זית. בצד של הפלי, הייתה כתובה המילה פלשתינה. ארץ ישראל. קיצור, של המילה הארוכה. את פלי, רעות. ארץ מלאה, רחבה. יש בך כל טוב. התברכת בשבעה מינים של טוב. אחינועם היא עץ, ענף עלה של זית.
מה היא רוצה? מחילה. זה הדבר היחיד שיש בה. הארץ שלה שוממה, סדוקה מצמא. אין יונת שלום אחת שמאמינה בחפותה, תביא ברכה בפיה.
לך, יש עולם מלא. את לא יכולה לתת לה רצון אחד? לא יחסר ממך דבר. זה נהנה, וזה לא חסר.
אחרי המבול צריך לשקם תבל. וכמה אפשר לחכות לעלה אחד של זית כדי לבנות עיר?"
"ואם-" קולה בוגד בה. היא שותקת אל תוך מילים שנאמרו. לא הוגה הבהרות שיתחברו למילה ומשפט.
"היא הרוצחת?"
הנהון קל מאשר דברים קשים. דמעות בעיניה. "מה אם אות קין על המצח שלה, ברורה לעין כל? היא חטאה, ועל פשעים משלמים".
"ואולי לא?"
"לא?"
"אולי היא לא הרוצחת, לא שיתפה פעולה. אולי הכל עלילת דם, ואין גולם שיגיע, יגלה אמת".
"איך אני יכולה להאמין בה אם אני לא בטוחה בחפותה?"
"איך את יכולה להרשיע אותה אם את לא בטוחה באשמתה?"
"אני-" בכי מטלטל אותה, כואב בנוכחותו. לא רצתה לבכות, בטח לא מולה. אבל השאלות שהיא מציבה, חוסר התשובות, לא נותנים לה את הפריווילגיה לשמור על פנים חתומות, להוכיח חוזק.
חדווה לא מגישה נייר טישו רך, כבר קיבלה הבהרה שהיא לא רוצה להרגיש נזקקת בטיפול. זה ה- סמל המסחרי של מטפלות בעיניה. אז היא לא עושה דבר. מביטה בה, בוכה. מוחה דמעות שהעדיפה לא להראות. ואין דבר, מלבדן. רק קול דממה דקה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
43 תגובות
וואי יפה.. רק שאני לא זוכרת מי זה הדמויות האלה..
אבל במבי, א. שנייייים לא ראינו אותך- אז ברוך שובך
ו- ב. למה נזכרת להעלות את זה רק עכשיו? כאילו, לא עברה יותר משנה וחצי מאז שהסיפור עלה?! סתם מעניין אותי
היי, ברד כחול, תודה!
לא נזכרתי עכשיו מהסיבה הפשוטה שהסיפור לא קשור לאחת אפס, זה סיפור אחר. הסיפור *שאחרי*.
במבי.
את
הכתיבה שלך
אני לא הבנתי באמת מה הולך כאן.
כמו שצפית
אבל
בכלזאת
הוא עשה לי משו
הזיז לי משו בלב
תודה לך על זה🤍
ותודה לך על התגובה הזו. בזכות תגובות כאלה אני ממשיכה לכתוב, רק כדי לגרום לאנשים להרגיש, לחוות.
במבייייי
ברוכה השב(וו)ה לאתרינו🤩
כמו תמיד הסיפורים שלך מושלמיםם
בבקשה תפרסמי את הסיפור הזה בהמשכים!
פלפל חמוץ, תודה.
אני לא כל כך בטוחה לגבי החזרה, זו היה יותר פרץ אנרגיה משונה של להעלות מסיפור אחר לאתר. לא יודעת אם הוא יתפרסם, אבל לפחות אני זוכה להצצה לראות מה חושבים עליו.
רגעעעעעעעעעעעע
את במבי????
ש..
חזרת???
ואי כמה שבנות אהבו אותךךך!!
ככה בכל מקרה ראיתי בפוסטים ישנים..
אה, כן, אני במבי מפעם.
לא חותמת לגבי החזרת, כן העלתי קטע אחד מהסיפור. מגיע לכן. גם אני אהבתי אותן ובעצם את כל השותפות, אף על פי שאני לא כל כך נוכחת.
וואו במבי, התגעגעתי אלייך ואל הכתיבה שלך ברמות!!!
תודה ששיתפת אותנו בסיפור שמאוחרי הסיפור המדהים שלך..
פליזזז תעלי עוד סיפור חדש!!!
אוי, פורטת על גיטרה, הנה שם מוכר. אני זוכרת אותך ואת התגובות המחממות שלך. רק דיוק קטן, זה לא הסיפור שמאחורי אחת אפס זה הסיפור שאחרי, הוא לא קשור אליו.
לא הבנתי
אני קראתי את אחת אפס לאמת, אבל משום מה, זה ממש לא מצלצל לי, את יכולה להסביר או לספר למה זה קשור איפה זה היה בעלילה…..
זה לא קשור, למה שזה יהיה קשור? זה סיפור אחר לחלוטין, הסיפור שכתבתי אחרי הסיפור אחת אפס לאמת.
במביייי!!!!
אני לא מאמינה שחזרת!!
הקטע מושלםםם, כמו תמיד 😄
רק תני לי להבין – את מתחילה סיפור חדש?
כי אם כן אני כבר עכשיו מתחילה להתרגש 😅
את פשוט כשרון נדירררר 👌
מחכה לסיפור המלא 💗
לא בדיוק חזרתי, רק העלתי קטע מסיפור. בואי נגיד שאצלי הסיפור הזה כבר לא חדש משום שהוא גמור. אני לא חושבת שאעלה אותו בשלמותו, אבל יש סיכוי שמדי פעם אני אעלה קטעי כתיבה, נראה.
וואי וואי. במבי אני בהלם… בדיוק עכשיו אני מסיימת לעבור על כל הפרקים של אחת אפס לאמת.
סתם עשיתי חיפוש על המילה בלוג באתר וקפצו המון המון המון המלצות על הבלוג הזה שלך, רצתי לקרא.
לקח לי כמה ימים עברתי על הכל בפה פעור. הלב שלי פשוט דפק.
את אחת הגדולות. כותבת מ-ש-ג-ע!!! נושא מקורי, עם תעוזה, באמת וואו.
בדרך כלל אני מאבדת עניין באמצע, אבל פשוט עברתי אחד אחד בלי לדלג על מילה.
רק סיימתי ופתאום תזמון כזה של ההמשך : )
אפילו בחיפוש גוגל הסיפור שלך קופץ כשמתחילים לכתוב את השם. ועוד עם מספרים.
די התבאסתי שלא הייתי כאן בתשפ"א ולא יכולתי להגיב לך וואן ביי וואן על כל פרק ופרק אז אני מנסה קצת להשלים כאן את מה שמגיע לך לשמוע.
ומאיפה כל הרעיונות?… כשרונית בצורה מטורפת. תרתי משמע.
סוקרנתי כאן עם הסיפור שהעלית. נראה טוב לא פחות מקודמו. כותבת מהמם מהמם.
ומה עם אחת אפס, מוציאה אותו מתישהו לאור? בטוחה שיהיה מבוקש מאוד. נושא יצירתי, לא נדוש, כתיבה וואו, ודמויות שאת פשוט מתחברת אליהן.
אליפות.
את יודעת, זה ממש משמח לשמוע שגם בנות שעדיין לא הכירו את האתר כשהסיפור עלה מוצאות אותו וקוראות. ועוד בכמה ימים, זה כלום.
תודה על כל המחמאות האלה, הן נותנות כוח. ונראה לי שדי השלמת את החוסר😉 זה סיפור אחר, חדש, גמור. אני לא בטוחה שאעלה אותו, אולי דברים אחרים. אם אוציא את אחת אפס? חלום. בואי נתפלל שהוא יתגשם.
במביי אהובה שלייי❤❤❤
אם זה עושה לך טוב על הלב תדעי שאני קוראת את הסיפור שלך שוב ושוב בלי סוף הוא פשוט אחד הטובים!!
את מוכשרת לא נורמלית וכל המילים היפות…
פליז תכתבי לנו עוד!!
אמאא התגעגעתי אליךך
זה עושה לי טוב על הלב, מאוד טוב. בסוף זו המטרה של הסיפורים שלי, שיקראו, שירגישו, שיתחברו, שילמדו. אמן שכך זה גם ימשיך.
אני אשתדל להעלות מדי פעם כל מיני דברים בעזרת השם. תודה על המילים שלך.
לא את לא באמת משאירה אותי ככה בלי המשך, נכון??
הכתיבה שלך מטורפת
למען האמת יש סיכוי שזה בדיוק מה שאני הולכת לעשות 😏
ב-מ-ב-י-!
את עדיין קיימתת
געגועיי
קפצתי לביקור ולשניה חשבתי שחזרתי לאתר של פעם
וואי התגעגעתי לאחת אפס
שלמותתת
רגעע גם את יחסית מפעם פרפר לא?
או שאני טועה😅
פרפר! עוד שם מוכר, משמח לראות אותך כאן.
ברוך השם קיימת ומעלה מדי פעם קטעי כתיבה נחמדים.
אומנם זה לא אחת אפס, אבל מאמינה שגם אותו תאהבי, מתאים לך🙃
במבי אהובת נפשיייייי
חיים שליייי מה את עושה פההה
וואי אני התגעגעתי אלייך בקטע הזויי חזרתתת
פליז חזרת לתמיד..??
(לפחות עד שאני אעזוב.)
אני לא יודעת מי את, כי לא כתבת שם. אבל מספיק לי לשמוע שהתגעגעת אלי כדי שאתגעגע אלייך בחזרה. מה אני עושה פה? לא יודעת. אני לא הייתי כאן כל כך הרבה זמן. לא בטוחה שחזרתי לתמיד, לא בטוחה בכלל לגבי החזרה. אולי מדי פעם אעלה קטעים.
ולמה שתעזבי?
במבייייי 🤩
איזה כיף לראות פה פוסט ממך בהשגחה פרטית בכלל נזכרתי להיכנס לפה…
איזה כיף לראות שלא שכחת מהסיפור הזה (טוב באמת שאי אפשר לעשות עוול שכזה- את מוכרחה להסכים איתי!)
כמה פעמים אמרתי לך שאת אלופת האלופים?
הפרס הכי גדול שיכולתי לקבל זה להיכנס סתם ככה לאתר ולגלות את זה! (וקיבלתי 😆)
נ.ב. בהחלט שגם כיף לגלות פה בנות מהתקופה ההיא…
פרפררר טוב לראות אותך ומזדהה בהחלט! (בקשר לזה שמרגיש שחזרנו לאתר של פעם)
אני מוכרחה להסכים איתך🙊 עובדה שסיימתי.
ו- מקושרת, משמח לראות אותך באתר. את היית אחת מהמגיבות שאני הכי זוכרת לטובה. הפדביקים, המחמאות, גם עכשיו את כזו🙃 פשוט, תודה על זה.
אמאמאמא
מה קראתי עכשו??
את חייבת להעלות לנו המשך.
זה נדיר.
אמיתי
תעלי לנו המשךך 💖💖
קראת חלק מסיפור שנכתב וברוך השם גם נגמר.
תודה שאת אוהבת אותו. אולי אני אעלה עוד, אני לא יכולה להגיד בוודאות.
במבי!!! וואו, חזרת??? אני פתאום נזכרת שעקבתי אחרי הפרקים של "אחת אפס לאמת", נזכרת באותה תקופה, ואני לא מאמינה שהזמן טס… לא משנה, חחח. התגעגעתי😍
באמת לא ממש הבנתי, כי זה באמצע סיפור, אבל את כותבת ממש יפה!! את כשרונית ברמות ממש!! שיהיה לך בהצלחה בהמשך הדרך בעז"ה, שתמשיכי לכתוב ותעלי עוד מעלה!! ד"ש🤗
קפצתי😉
ברור, גם אני זוכרת אותך מלח. אי אפשר שלא. התגובות היפות שלך הן לא משהו ששוכחים בקלות.
אמן, אמן. דש חוזר, חם ורותח.
חחח תגובות יפות שלא שוכחים בקלות… זה בקטע טוב?😉
☺️🥹
תודה, מקבלת😘
ברור שבקטע טוב, איך נראה לך אחרת?
חחח כי הייתה תקופה, באחת מהתקופות, שהייתי משועממת אז עשיתי קצת שטויות🙃
שוב, כי קראתי שוב, את כותבת מהמם!! נשמח ממש לעקוב אחרי עוד סיפור שלך, אם את יכולה😋😍
אוי, מלח, שתהיי לי בריאה. אני אף פעם לא אפסיק לאהוב את התגובות שלך, את האישיות המדהימה שלך, לא משנה מה.
יכול להיות שאעלה, לא בטוח…
חחחח טוב, תודה☺️😍
רגע רגע רגע זה אומר שאת מעלה עוד סיפור?🤩
זה אומר שאולי אני מעלה עוד סיפור, שאולי אני אעלה קטעים אחרים. אני באמת לא יודעת. רק הרגשתי שמגיעה לכן טעימה קטנה אחרי כל הדרך שעברנו באחת אפס.
אכזבת🥺
במבי, שאני אבין, זה הסיפור 'לוחמת'???? את לא נורמלית!!! התחלה אמצע וסוף בבקשה!!!!!
אופס, מאיפה את יודעת שזה לוחמת?😅
ההמשך של הפרולוג, בן הדוד של התסריט וכו וכו. חח…
שתדעי שהייתי עוקבת מעריצה אפילו שלא הגבתי (רק כי אין לי הרשאות).. ועדיין בודקת מדי פעם אם עלה פרק חדש… 😉 תעלי לנוו פליזז…
במבי שלנו!
לא יודעת אם תראי את התגובה אבל וואו! מהמם!
התגעגעתי לכתיבה שלך כל כך…
יש בה משהו כל כך כנה וחזק ווואלה זה מדהים!
ד"ש מפעם 😉