תפריט
בעיתה.
אני באתי לבעוט,
עם נעל מלאה אבנית,
לטשטש ברוח,
את כל מה שפעם חשבת.
אני באתי לבהות,
עם עיני זכוכית,
עד שלא תרגישי בנח,
להמשיך להישיר מבט.
אני באתי להחיל,
לקבוע עובדה בשטח,
לחפש רשעים,
ולקרוע אדמה לאדום.
את באת להכיל,
לשבור את המתח,
להגניב געגועים,
לחתום על הסכם שלום.
את באת, בלי צבא
ועמדת, מחכה לבאות,
באת לבד, למחשבה,
אבל אני,
באתי לבעוט.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אני לא יודעת איך את עושה את זה, אבל למילים שלך יש קסם.
זה פשוט כיף לי לקרוא מימך יצירות.
תודה לך.
תודה:)
יש בשיר הזה משהו קצת אחר מכל השירים שלך. נינוח שונה, מרתק, חמוץ- מתוק כזה. לא כי הוא חמוץ, כי הוא שילוב. לא יודעת להסביר.
אהבתי נוראות.
הגדרה מעניינת. תודה לך.
הייתי צריכה לקרוא שלוש פעמים לפני שהבנתי.
וואו, זה מהמם. מדויק.
בול ההרגשה שלי אחרי וויכוח סוער (סליחה, דיון תרבותי) עם חברה שהדעות שלה… מתונות מדי, אפשר להגדיר את זה… בכל מיני נושאים…
וזה ממש מתאר…
יפה שלקחת לכיוון הזה.
משו פה מרתק.
❤❤
אהבתי.
מעניין לפעמים לראות את הצד השני… לרוב אני זאת שבאה להכיל וכו'.
תודה!
בשמחה!
הכתיבההה?
ואי מוכשרת אשש מהזהה
קראתי פעמיים ולא כי לא הבנתי אלה זה היה יפה מאד מאד. ואני זה בול הצד שלך, קצת לוחמת כזו
?
אחד הגאוניים והיפים שלך.
ובא לי להתייחס רק לכתיבה. פשוט כי על התוכן אני לא מוצאת מילים.
הממ אבן, זה מפחיד אותי שאת כותבת את זה הרבה לאחרונה.