פרק 37

בין הקוץ לפרח /37

15
ג'ינג'ית

מרום התרווח על הערסל ולילך קיפלה את רגלה על הנדנדה הגדולה. שעת בוקר מוקדמת ורוח קרירה נשבה ביניהם. הבית הקטן רעש מתמיד וכולם ערניים ומרוגשים. זה לא סתם ניצחון של המפלגה, אחרי שטעמו את ההפסד, הניצחון הפך ליקר.

אמא הכינה פנקייקים במטבח, מדברת תוך כדי בטלפון עם אחיותיה. שגב ודקל שיחקו בסלון, ואבא דיבר עם כמה שכנים שהצטרפו לחגיגה. היום הזה חשוב. ללילך, למשפחה שלהם. מרום הסתכל על אחותו אומד את האושר שבפניה.

"בסוף הצלחת" הוא אמר בחיוך יודע כל. עיניו הסתכלו עליה במבט של 'ידעתי את זה מזמן'.

היא חייכה. קרירות הבוקר צמררה אותה לרגע, והיא נהנתה לראות את השמש עולה מהאופק. "תודה שהיית איתי, תמיד", אמרה לו, יודעת שהוא מבין. זוכר את השעות שהיה לחוץ כי היא עומדת לנאום, ימים שחיכה לה בלילה כי חזרה מאוחר. איך התעצבן על אנשים שאמרו עליה דברים רעים, ועשה הכול כדי לקדם את המפלגה שלה בעיתונים הגדולים.

"את אחותי, אן לי ברירה אחרת".

היא זרקה עליו כרית, צוחקת. "לא סתם, אחותך הבכורה!"

"הכול בגלל שתי דקות", הוא נאנח אנחה מבוימת. "לעד אני אחיה בצל העיכוב הקטן שלי?"

"אן לך ברירה אחרת, אתה אחי".

"טוב, אני לא רב עם ראשת הממשלה של המדינה שלי, לא חסרות לי צרות. יאללה מוכנה לקבל את המדינה לידיים שלך?" על פניו חיוך קונדסי, יודע שזה מעצבן אותה.

"היא לא תהיה שלי!" התעצבנה, כצפוי. "אני רק אוביל אותה להיות מדינה טובה יותר, הלוואי". פוליטיקאית, תמיד.

"אני גאה שאת אחותי". מרום הסתכל לאופק. "רק אאא… בירור קטן, יהיו לי פרוטקציות? "

"אוף איתך, תהיה רציני רגע. אני מול אחד הרגעים החשובים בחיי".

"נו כתוב על הרגע הזה 'אסור לצחוק'", מרום עשה פרצוף נעלב. "מה רע? אני בסך הכול מברר מה ההטבות שלי בעניין. אפרופו רגע חשוב, אני כבר מחכה לעמוד בחופה שלך ולצחוק עלייך בשקט ".

"סגור, בתנאי שתעמוד שם עם אשתך".

לילך ומרום גיחכו. מתרגשים לדמיין את הרגע, מבקשים לנצור את השניות האלה, שלהם.

 

*

אופק הסתכלה על השעה, כבר די מאוחר, ערבה בטח התעוררה. 'היי ערבה, בוקר טוב. מה קורה? בטח התעדכנת כבר בחדשות?'.

'כן, איזה משמח לשמוע את זה, מגיע ללילך'. היא הגיבה לה אחרי דקה קצרה.

'לגמרי, תגידי, תכננת משהו לראשון, שבוע הבא?'

'האמת שלא, כולם פה מול החדשות, מחכים לעדכון מתי ההשבעה'.

'זהו, שיש לי מידע, היא שבוע הבא. אז בואי נקבע להיפגש'.

'מה?? למה?? לאיפה את רוצה ללכת??'

'לצפות בהשבעה בלייב. השגתי אישור מיוחד, תבואי איתי טוב??'

'וואי מגניב, זה יהיה מעניין. בטח, באיזה שעה בדיוק?'

'יששש אין עלייך. אני אודיע לך בקרוב באיזה שעה. ואני כבר אבוא לאסוף אותך ברכב שלי, חבל שנוציא שתי רכבים'.

'סגור'.

ערבה חייכה למסך, אופק. מי ששלח אותה, תודה לך, תודה עליה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
תווי מכחול /5
54
פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...
לה' הפתרונים
60
לפעמים אני עומדת בתור ארוך. יודעת שאני מאחרת אבל לא יכולה לעזוב. הלחץ מתקפל ב...
תווי מכחול /4
new-emotion-icons_36
פרק ד': אופיר הלכה, ועל אף שאין ילד נוסף היום שצריך לבקר בקליניקה, עדנה נותרת...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /14
אז הבטחתי לכן משבוע שעבר המשך… אז קבלו את הפרק ששמו ק-מ-ד-! אני באופן א...
תווי מכחול /3
עט
פרק ג': גל עשוי מים כסופים מתנפץ על החוף, לרגלי זאטוטון שמביט עליהם בערגה. הח...
תווי מכחול /2
27
פרק ב': פה פעור. עולם שלם של צבעים וצללים רוקד מול עיניה של אופיר. גלים סוערי...
תווי מכחול /1
icon_set_3_37
פרק א': מריחות עדינות של צבע כחול, נטיפים של לבן. התמונה משמיעה צלילים דקים ב...
הללו-יה [פירוש הת-הילי-ם] /13
86
פרק קל"ד אז היום במזל טוב שתי אחיות של חברות שלי מתחתנות. ואני דווקא רוצ...
פוסטים חדשים
משפטים של שותפות/1
השותפות המהממות שלנו שיתפו אותנו במשפטים יפים, סידרתי אותם לפי נושאים, ואני מ...

מישי

כמה מילים לעצמי
כן אני מבואסת שעכשיו אני גם מפחדת אוף נמאס לי מהנתק הזה מכל מה שקשור אליך רוצ...

סופה שקטה

מפריעה לי לאכול
אמורה לקום להקשיב לגוף שלי לא מנסה לצום אבל למה לאכול לא מכבדת את הצרכים שלי ...

לא אני

כמה שתקת
אני מרגישה שעוד רגע אני עומדת להתעלף הראש לי עוד רגע מתפוצץ, בעצם הוא כבר עכש...

דומיה נפשי

אי אפשר יותר
אבא הלב שלי שרוף ואי אפשר יותר לשרוף. אני עפר פחם שחור, ואי אפשר עוד להרוס כי...

דומיה נפשי

תווי מכחול /5
פרק ה': נער עומד על שפת צוק חד, על גבו תרמיל מסע אדיר ממדים ומימיה קשורה על צ...

סימה א.

מי, מתי ולמה ממלכה במבחן
#3 עם מי מהדמויות היית מתחלפת? באיזו סיטואציה? למה?

רעואל

מה הכי אהבת?😇🤔🤔
נכון שתשתפי אותנו איזה פוסט/שיר/סיפור/דיון שעלה פה אי פעם הכי אהבת?🤩🤩 שלחי פה...

איכשהו חבדניקית

21 תגובות

  1. שיוהווו

    מרגישה כמו אחרי מרוץ

    ג'ינג'יתתתת
    מה אומר?
    סתם בכללי
    תדעי לך
    החיים לא צפויים
    מכל מיני בחינות
    נעלמתי
    אבל בסוף אני מוצאת את מעצמי מגיבה לך
    על הסיפור בהמשכים
    שמי היה מאמין שאני אקרא

    אני לא אוהבת סיפורים בהמשכים
    יום שישי אחד (פרשת צו, שעה התווספה, שיעמום…)
    נכנסתי לראות מה התחדש באתר…
    תכלס תמיד ידעתי שיש כמה מעריצות לסיפור שלך
    לא חשבתי אפילו לקרוא אותו
    אותו יום שישי החלטתי שאני מתחילה
    תקשיבי
    מדהים…
    והעובדה היא
    שבאותו יום קראתי חצי מהפרקים
    מוצ"ש עוד כמה עד שתיים בלילה
    וכעת עד הסוף… כלומר עד לאיפה שכתבת
    ביקרתי באמצע בתגית
    ס…
    זה היה הלם רציני… (הפתעת בגדול, גרמת לי למחשבות)

    חייבת להוסיף שהתגובות הוסיפו לי הרבה…

    נדירהההה

    יוהו, את בחורה… עוד לא מצאתי הגדרה
    אבל בהחלט הסיפור של ג'ינג'ית חייב את התגובות שלך
    הן משהו… נדיר😌
    הן היו ממש חלק ממנו

    ג'ינג'ית, אני יודעת שלא דיברתי כאן מספיק על הסיפור
    על התוכן
    בעז"ה בפעם אחרת
    שברתי שיא עם האורך…

    כתבתי את התגובה לפני שבוע, רציתי שתראי אותה, אז עכשיו כשעלה הפרק אני שולחת…

    1. היי, מה קורה מהדורה?
      איזה תגובה מעניינת, כיפית.
      איזה כיף לשמוע שקראת, שאהבת, שהפתעתי.
      אני חושבת שכול אדם נוסף שקורא את המילים שלי, נותן להם משמעות.
      וכן… התגובות שלה מפורטות וחמודות
      של כולכן🧡🧡🧡
      תודה שהצטרפת

      1. מה קורה איתי? — ישתבח הבורא!

        דרך אגב, מסתדר לי יותר לכתוב לך את זה כאן
        אני (מ) הגבתי לך על הפוסט האחרון שלך
        ומרוב שנהניתי ממנו הקראתי לחברה שלי (לא מהכיתה, היחידה שסיפרתי לה על האתר)
        והיא נהנתה בצורה לא רגילה
        אז אני מוסרת לך בשמה
        כי היא לא כאן
        שאת כותבת נדיר ומרתק

        באלי לאתגר אותך לכתוב על נדידת ציפורים בצורה מעניינת, נראלי שתצליחי🙃

        1. מהדורה???
          הלם!!
          אין לי עוד מה לומר.

          בעצם יש לי מלאאא
          אבל אני צריכה לסדר את המילים שלי
          ואני לא מאמינה לראות תגובה שלך פהה🥹

          1. חחח, ירוקית, הצחקת אותייי
            על מה ההלם הגדול?
            תסדרי את המילים, תוציאי אותם בכתב 🙃

        2. אאה. זאת את.
          איזה כיף לשמוע, כאילו כתבתי את זה לכול כך הרבה תגובות וזה מרגיש לי כאילו זה נשמע קלישאה
          אבל מה נעשה, שבאמת כיף לי לשמוע.
          נשמע שיש לכם חברות בריאה וכנה(כיף שאפשר לפתוח הכול…)
          תמסרי לה תודה🧡

          מממ… תופעה חברתית מעניינית העלת, אשקול בכובד ראש.

  2. מרום ולילך שליי😍😍😍🥲🥲🥲(מממ השמות שלהם נכתבו לי ביחד זה כנראה מרמז משו🤫🤫)
    וולקאם באק
    סתם שתדעו שאתם צריכים להודות לי הכותבת שלכם קצת הזניחה אתכם לאחרונה
    זאת אני שהתעקשתי על שובכם.

    הם ממש אוהבים פנקייקים התאומים שלך,שיגוונו.

    זה מצחיק אותי שהם לא מסוגלים להגיד אחד לשני משפטים מרגשים.
    אני אוהבת שכשהם אומרים אני מרגישה מבוכה בשבילם.
    (כבר דיברנו על זה שסיפור שגורם לי להרגיש הוא סיפור טוב?
    זה כשרון מיוחד מצידך כי לא כתוב פעם אחת את השורש נ.ב.כ
    ובכל זאת זה כ"כ מורגש)

    תסבירי ללילך ומרום שהם לא כ"כ אמורים לרצות שהשני יתחתן
    זה קצת יקח להם אחד את השני.

    מה עם מרום התאושש לגמרי מהבגידה?

    יש לך עוד כ"כ הרבה קצוות לסגוררר
    את לא יכולה לסגור אותם בפרק אחד!!

    ואלו רגעי השיא של הפרק שלך🎉🎉🎉🧨🧨🧨

    *מבקשים לנצור את השניות האלה, שלהם.(רגעים פשוטים.)
    *מי ששלח אותה, תודה לך, תודה עליה.(רגעים שחוטים של ידידות נרקמים)

    אוף אני יותר מדי עמוסה מהפרק הזה יש לי עוד מלאא מה לכתוב עליווו

    1. חזרו, ראית מזה.
      מודים לך מאוד😉
      זה מאכל ילדות שלהם, תעריכי(ואם את תוהה האים הכותבת אוהבת גם- אז לא ככ)
      מה כיף בלהרגיש מבוכה? אני שונאת שאני נבוכה בשביל דמות בסרט או בספר, אז בגלל זה יצרתי את מרום שיגיד משהו שיקליל את המצב, יחליק אותו יפה יפה בגרון.
      בקשר לזה שזה יקח להם אחד את השני, מכירה את זה שאת מאחלת אושר למישהו, נחלה ומנוחה ואת שוכחת מה ההשלכות של זה לגבייך. אז ככה הם, לא חזקים בלזכור.
      (אני למשל, רוצה ככ שבת דודה שלי תתחתן, שתמצא כבר את הקן הפרטי והבטוח שלה ומנסה לשכוח שמישהו יקח לי את הבת דודה שאני אוהבת, ירחיק אותה ממני)
      את הקצוות נשתדל לסגור בהמשך(אני לגמרי לא לחוצה פחד בגלל שנגמר לי הפרקים המוכנים ואין מה להעלות בעוד שבועיים אגב).
      ראית את מה שמהדורה כתבה בסוף התגובה? תקראי…
      ו…אני מחכה להמשך התגובה, אל תברחי.
      🧡🧡🧡🧡

      1. זה לא כיף להרגיש מבוכה.
        זה כיף שהסיפור שלך מצליח להעביר את זה כ"כ טוב.

        כן קראתי
        אבל את צריכה לכתוב את זה לא היא😉
        (למה כ”כ קשה לך להחמיא??😭 )

        העומס נעלם,ואיתו המילים,
        עמך הסליחה🤓

  3. ג'ינג'ית!!!🤩
    (כן, כן. גם אני אחת מהאלה שקוראות תמיד ולא מגיבות)
    יאווו פרק מוושש
    בריאה על מרום ולילךך
    כשהם מדברים זה הדבר הכי חמוד שקיים😂 (איפה האימוג'י הנמס הזהה)
    כמה אני מתרגשת עם לילכוששש😍 (שם חיבה מצאתי לה, תודי שהוא מותק)
    ואופק וערבההה😇
    איזה חמודות הן ביחדד. סוף סוף ערבה נפתחהה למישהי

    ו…אוף, למה זה מריח לי שעוד שניונת הסיפור נגמר?
    לא מוכנה לזה נפשיתתתת😥

    1. ילדונת
      בגלל שאת מריחה את הסוף(ואת צודקת) אז יאללה תפסיקי להיות מאלה שקוראות ולא מגיבות, תתחילי להגיב!!!😍
      נכון שלילך ומרום חמודים?! חלום שלי לאח- ועוד תאום… לפחות לה יש…
      את מאמי, תודה🧡🧡

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *