אני חייבת, פשוט חייבת

אין לי מושג
מה לכתוב
כשהלב צועק
ולו כואב
כשהוא מגלה
שהכל נחרב
כי כן
זה נכון
עד עכשיו חשבתי
שאני היחידה
שצועקת
ומרגישה
שהלב צועק ביחד איתי
שיש לי בלב
צלקת-כאב
כי היום יצא לי לקרוא
פוסט
דומיה נפשי המהממת
כתבה שיר
ששלח לי חץ ישיר ללב
אבל גם הוריד ממנו
משא כבד
לא ידעתי
מה לומר
מה לחשוב
כשפתאום קל לי יותר
ואני לא היחידה
שככה מרגישה
נכון
אין לי מושג מה היא עוברת
אין לי מושג מה היא חושבת
אבל אני מרגישה נורא
ולא רק מלפני שנה
אלא כל החיים
הכל
חוץ מ…
מתי שהייתי רחוק
עם השקט של עצמי
לבד עם בני אדם שונים
שהם לא כואבים
כי כל מבט על אנשים שלידי
גורם לי כאב
כי כל מה שקיבלתי מהם בחיי
היה רע ורע ורעע
רק רע
אפילו לא טיפת טוב.

כמה הייתי רוצה. לבקש בקשה קטנה
אולי
בבקשה
תעשו לי קצת טוב?
בכל זאת
אתם עדיין משפחה
אבל שותקת
לא מסוגלת
להגיד
לדבר
לבקש
רק לחשוב
״כל ימיי הייתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה ולא המדרש עיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא חטא״
אז הנה הגירסה שלי
כל ימיי הייתי בין האנשים ולא מצאתי ללב טוב משתיקה ולא הצעקה עיקר אלא המחשבה וכל המרבה דברים מביא כאב
אבל המשפיעה שלי גורסת אחרת
לדעתה אני צריכה לדבר
לשפוך
להוציא הכל
החוצה
מהלב
אבל זה קשההה לי
אני מעדיפה להסתגר עם עצמי ולחשוב
ולחשוב ועוד לחשוב
רק לחשוב
עד התפוצצות
חלילה
אבל אם המשפיע שלי אומרת-
אני עושה
זכיתי ב״ה במשפיעה
נפלאה
חמודה
מבינה
ומכילה
אבל דבר אחד קשה לי איתה-
שבכל מה שקשור להורים שלי
היא בצד השני
היא תיתן לי עצות
היא תגיד לי מה לעשות
אבל היא לעולם ולעולם לא תגיד לי
שאני צודקת
בזה שאני חושבת
שזה לרעתי
כי לדעתה הורים יודעים מה הם עושים
והם עושים רק לטובה
רק לטובה?
אולי אצל משפחות אחרות
במקרה שלי התשובה היא חד משמעית
לא
הייתי רוצה גם
להיות פתוחה איתה
אבל יש לי בעיה
היא מכירה אותי
היא הבת של המנהלת בבית הספר שלי
ואם אני מגלה-
היא תשנא אותי על בטוח לכל החיים
ואני בטוחה שאם אספר
גם אתן תשנאו אותי
ולא תרצו לקרוא את הפוסטים של עדשית
כי אני עושה דברים נוראים
שבאמת
באמת
אני לא רוצה לעשות אותם
אבל אני פשוט חייבת
פשוט חייבת