אני אוהבת את החיים

חברות, יש לנו דרך.
"חב"דניקית" תמיד הייתי.. נולדתי כזאת!
אבל מתי באמת הרגשתי שאני  חב"דניקית?!

זה רק לאחרונה, כשלמדתי חסידות-תניא ופשוט הבנתי את מאחורי הקלעים של העולם, למדתי מה מניע אותי לעשות דברים, מה גורם לי להרגיש מה שאני מרגישה, ולדעת מה באמת זה הרגשה או מעשה טוב ומתי זה סתם היצר הרע בתחפושת..
מילדה ששונאת את העולם הזה ואת איך שהוא פועל ולא מבינה בשביל מה אלוקים צריך את כל זה הפכתי לילדה שאוהבת את החיים. למדתי להבין בשביל מה יש לנו קשיים ושלכל דבר הכי קטן יש הסבר ומטרה..

למדתי איך להסתכל על דברים שנראים הכי רעים שיש, דברים שלא נראה שיצא מהם משהו טוב מתישהו..
למדתי להודות. פשוט להודות!
ואז אוטומטית להבין שזה משהו טוב, בטוח זה טוב כי אלוקים כל כך אוהב אותנו שאין מצב שהוא יתכנן לנו משהו רע!
וכשמבינים את זה פתאום הכל כל כך כיף ושום דבר לא קשה יותר!
וזהו, י"ט כסלו זה החג שלי ושל עוד הרבה שפשוט התעניינו ולמדו וגילו עולם שהפך להם את החיים לטובים הרבה יותר..
(והמבין יבין…)