תפריט
אנחנו שומרות כשרות תודה לה'. מי יותר ומי פחות.
רוצה לשמוע מישהי אחת מהקהל שאומרת וואלה אין לי אוכל כי אני אוכלת כשר. אולי וגם זה כמעט בטוח שלא יהיה זה שהאוכל הלא כשר מגרה.
חברות אנחנו שומרות על דיאטה מיוחדת שרוב העולם לא שומר עליה ואוכל ממה שאסור לנו בכמויות ובכל זאת בגלל ציווי ה' אנחנו מקפידות עליה. מי שיותר מהדרת יש לה זכות ולכן במוסדות החינוך משתדלים מאוד להתאים את האוכל לכל הבנות מצד רמת הכשרות גם אם לא כולם מקפידות על רמת הכשרות הגבוהה ביותר זה מה שאוכלים בבית הספר.
אולי יעלה קצת אחרי פסח… אבל בכל זאת תודה לה' בפסח כולנו חיות חיים כמעט בלי גלוטן ויש כאלה ש++++ לא נראה לי כאן המקום לפרט את כל סוגי ההידורים. לאט לאט למדנו שגם עם מי סוכר אפשר להכין עוגות (ומי שאוכלים מי סוכר ולא אוכלים עוגות שדחוף תברר מתכונים) איך שהוא 99% מהאנשים מרגישים שהם אוכלים למרות כל ההידורים שלהם. גם אם הם הכי הזויים. תודה לה' על המצוות שלנו וביננו חג פסח זה החג הכי כיפי בשנה.
יש אנשים בעולם עם אלרגיות. (יש בינהם שפסח הופך לחג יותר מורכב ועדין מצליחים להדר מאוד) הם לא בחרו באלרגיות.
בד"כ האלרגיות לא יותר הזויות מההידורים של פסח. זה שזה נראה לנו גרוע יותר כי פשוט:
א. אנחנו לא רגילים להוריד את המוצרים הנ"ל
ב. יש פחד בעיני מעט מוגזם שבסוף לא יהיה לנו מה לאכול אם כל אחד יוציא מהכיס איזה רגישות או אלרגיה
ג. רובכן לא תדעו לעולם מה זה אלרגיה ב"ה, כמה היא משפיעה ברמה לא הגיונית וכמה עלול להכיל זה לא חרטה וזה באמת כואב
ד. היצר הרע שלנו מאוד אוהב להתפס דווקא למצוות של בין אדם לחברו
למה בכשרות הכל טוב, פסח זה חג כיפי ופתאום להתחשב באלרגיה של ילדה נחשב לחלק מהציבור כבלתי אפשרי?
תסכימו איתי שרוב הסיבות למעלה הם סיבות של היצר הרע.
אז בקצרצרה על סיבה ב -אין המון אנשים אלרגים הרבה מהם אלרגים לאותו דבר – וסביר להניח שלא יגיעו לבית ספר אחד אחוז כזה מטורף של אלרגים לדברים שונים שגם ממש חייבים שיוציאו את המוצר מהתפריט של כולם.
ובקשר לסיבה א- הסיבה הזאת קיימת גם בפסח. אני נותנת כמה טיפים שגם יפתחו את הראש בפסח וככל שפסח יותר מהודר יותר כיף לחשוב על הטיפים האלה, מתאימים גם כשנתקעים בבית בלי איזה גמבה או משהו והם גם ממש חמודים בשביל אלרגיות.
א. תחשבו על כיוון אחר של מתכון – פירה, תפו"א מבושל, ציפס, פשטידת תפוחי אדמה, תפוח אדמה בתנור זה לא אותו דבר וכל אלה דוגמאות רק עם תפוחי אדמה כמעט בלי דבר נוסף וכל מתכון שונה מהשני. כדורי בייסבול -מפירה, שקדים טחונים וביצה. חשבתם על הכיוון בפסח? יש מלא מתכונים אפילו עם אותם רכיבים שעם שינוי קטן משתנה הטעם..
ב. תחשבו על כיוון אחר במרכיבים- חסר/ אסור גמבה? תכניסו גזר, חסר/אסור גזר? אפשר מלפפון , ואותו רעיון במעט שונה, במה לא השתמשנו כמעט עד היום ואין בעיה להשתמש בו? בחב"ד גם בבתים המהדרים ביותר ממה שידוע לי משתמשים בתפוחי אדמה, גזר, בצל, בטטה, סלק. בכולם השתמשתם בכל מתכון שהם מתאימים?
ג. תחשבו על תחליף – גלוטן – מחליפים בקמח אחר, ביצים- מחליפים בבננה, רסק תפוחים ועוד, גם לרסק עגבניות יש תחליף
של רסק סלק וגזר עם עוד כמה תוספות בעיני התחליף די מספק ויש עוד רעיונות לכל דבר שחסר כמעט.
ד. אי אפשר תעשייתי?- תכינו לבד, אי אפשר כמעט כל לחם בגלל אלרגיה לשומשום (לחם עלול להכיל שומשום ברוב המקרים)? מכינים לחם בבית. בפסח אי אפשר לקנות קמח תפוחי אדמה? תבררו יש מתכונים למעט קמח תפוחי אדמה ביתי.
ככל שתשתמשו יותר בכל הטיפים גם בנושא אלרגיות וגם בנושא פסח וגם כי סתם נתקעתם בלי חלב למשל. פשוט תגלו שיש בזה אפילו משהו כיף, וזה פותח את הראש למאכלים חדשים:)
תזכרו כל פעם שאתם נתקלות באלרגיה למזון, אתם בסה"כ לא סובלות אותה 100% מהזמן (אלא אם כן גם אתם אלרגיות). אם פסח היה כולל את אותה אלרגיה/ אם כשרות היתה כוללת את אותה אלרגיה הייתם מתעלמות מהעניין? ותזכרו שלהתייחס לאלרגים זאת גם מצווה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
תכל'ס לפעמים אני ממש לא מבינה. למה על כשרות אני יכולה לשמור ועל הדיאטה לא?? זה מתסכללל
בתור אחת שמתנזרת מגלוטן כל הזמן זה כ"כ נכון, יש לי חברה שאלרגית לחבל ובכיתה בכלל לא מתיחסים לזה,
הסברת נכון וכתבת את זה כל כך יפה
כן, בהחלט הרבה יותר קל לחשוב שזה מטעמי כשרות, או הידור בפסח – מאשר אלרגיה ובפרט רגישות.
יום אחד, אנשים ידעו להתייחס לכולם, בכל מצב ולא לקטלג לרגילים וללא כאלה ולתת לחריגים להסתדר לבד…
ההי תשמעי מקרה שהיה לי .
יש לי 2 בנות בכיתה שאלרגיות לגלוטן .
אנחנו משתדלות להתחשב בהן ויכול להיות שלפעמים לא מספיק שמים לב.
פעם החלטתי לעשות ארוחה כיפית בכיתה לקראת בגרות שנערכה באותו יום .
החלטנו לעשות פיצה ובגלל שיש את הבנות שאלרגיות החלטנו לאסוף גם גבינות ומטבלים . התקשרתי לבנות שאלרגיות אחת קיבלה בהסכמה והשניה שפכה עליי!!!!!!! אווו או שפכה עלי . עברה כמעט שנה וזה עדיין חקוק לי בדם .
קודם כל היא שאלה מי חשב על זה אמרתי שאני , וביקשתי ממנה יפה להביא לחמניה ללא גלוטן , רק לזה היא צריכה לדאוג ( במקום פיצה והיא לא צריכה כמובן לשלם כלום על הארוחה) .
והיא אמרה שאף פעם לא דואגים להן ואם קונים פיצה אני צריכה כלומר חייבת לקנות להם גם פיצה ללא גלוטן(שעולה הרבה יותר יקר) .
מילא היא הייתה מבקשת יפה , אפשר להבין אבל היא דרשה . לא זוכרת איך השיחה הסתיימה .
יום למחורת הלכתי לקנות את הפיצה , התקשרתי לילדה שהגיבה בכבוד , שאלתי איפה אפשר לקנות לחמניות ללא גלוטן , לא היה , אחר כך אמא שלי הסיעה אותי לחנות שיש שם גם פיצה ללא גלוטן , הם היו סגורים. למרות שלא רציתי לדאוג לה , אמא שלי ביקשה ממני להיות מרודפי שלום.
הגעתי לכיתה עם המגשי פיצות , המורה קוראת לי , שואלת מה קרה עם…. , סיפרתי לה . היא קיבלה בהבנה אך אמרה לי להזמין לתיכון מגש פיצה ללא גלוטן . התקשרתי החנות עדיין לא נפתחה . אחרי עוד צלצול ענו , הזמנתי , המורה שילמה מכספה , התקשרנו אל הילדה וביקשנו שתבוא. היא החליטה לעשות פרצוף ולא הגיעה על ההתחלה .
בסוף היא קיבלה את הפיצה ואני יצאתי איך שהוא בעיניה כאילו לא התחשבנו.
מאז אני משתדלת מראש לעשות הכל שיהיה בסדר וכמה שיותר להתחשב .
אבל שימו לב הבנות הרגישות לא להתנהג כאותה אחת……..
לא אמרתי שאיך שהיא התייחסה היה נכון. גלוטן בד"כ לא מתבטא בשאיפה ובאמת גם הרבה יותר יקר…
מצד שני אוכל זה דבר שמקרב. התחושה הזאת של כל פעם להיות זאת ששונה היא תחושה כואבת ובואו שפיצה בד"כ זה חצי מהערב גם עם יש עוד מאה סלטים.
אני ברמה האישית הייתי בהמון צדדים בנושא של האלרגיה גם במקום של רק אפרסק ונקטרינה שזה כמעט כמו בן אדם רגיל, ממש לא היה משמעותי בחיים שלי. גם במקום של אלרגיות שמתבטאות רק באוכל ומגע ובסוף לצערי גם במקום של כאבים משאיפה, לא עברתי התקף מסכן חיים ב"ה.
בתקופה של האלרגיה באכילה ומגע היה ברור לי שלא חייבים לי, אבל היה לי נורא קשה שלא התחשבו בכלל, שכל פעם אני צריכה לתזכר שוב ושוב, שמשהו אחד נוגע בשני ואופס אי אפשר לאכול כלום.
אני לא יודעת מה בדיוק הסיבה אם זה ענין של חינוך מהבית או בעיה רגשית כלשהי או ענין שכבר נמאס לה לסבול כי זה באמת נמאס כל החיים לקבל אוכל דפוק. שכשכולם מקבלות פיצה רק את מקבלת לחמניה מסכנה. כן, את לא אשמה, אבל תנסי לדמיין את הסיטואציה שכולם מקבלות פיצה ולך החליטו שנותנים לחמניה מסכנה. נכון, זה לא בקטע רע, אבל תחשבי שזה כל פעם ככה. אף אחד לא מתייחס לרצון שלך לקבל כמו כולם פיצה ואת ממש לא בחרת בזה שלא יתנו לך.
אני רק מנסה להבהיר את העצבים גם אם הם לא לגמרי בסדר. תגידי זה לא מעצבן שמתעלמים מהרצון שלך להיות שווה? לא נמאס להיות בצד השונה המוזר שמציק לכולם? את יותר יקרה, צריך לחשוב בשבילך יותר מדי והתחושה שרוצים לומר לך "את לא שווה כמו כולם, את בעיה שצריך כל פעם מחדש לפתור" בואו ננסה לחשוב איך אפשר להתחשב כמה שאפשר, ולפצות איפה שאפשר מבחינה חברתית בכללי. רגישות / אלרגיה למזון זה שאלה קבועה האם האלרגי/רגיש שווה יותר או המזון שאסור לו. לא אומרת שקבוע מה שצריך לתת זה פיצה גם לצילאקית. רק לשים לב שהפיצה הזאת חסרה ולראות מה אפשר לעשות וכמו שאמרתי אלרגיה/רגישות למזון מביאה מהר מאוד לקשיים רגישים אני שווה כמו כולם? מגיע לי גם כמו לכולם? אז פשוט לשים לב.
אני קוראת שוב את ההודעה שלך ושתדעי שאת מדהימה! כן עם כל הנסיון להסביר את הצד שאני נמצאת בו – הצד של האלרגיים (למרות שמעולם לא התנהגתי כמו אותה ילדה) אולי גם חשוב שאני ינסה להבין את הצד השני. הצד שלא מבין עד הסוף מה זה אלרגיה, הצד שמנסה להתאמץ מהמקום שלו ולפעמים נכשל כי הוא לא מספיק במודעות על כל הכיוונים והבעיות שנובעות ממרכיב אחד או לפעמים יותר, שלא מבין את התחושה שכבר שוב לא שמו לב ושוב לא הקפידו ומה הבעיה הרי אני מצליחה לשים לב כל החיים? אבל זה בדיוק ההבדל שכל החיים שלי סביב זה ואני לא יכולה לשכוח את עצמי לרגע ואולי הבעיה הנוספת זה שאני מסתכלת על כל הלא אלרגיים כצד אחד.
התאמצות, תקלות, לזכור כל פעם ילדה אחת מתוך 30. זה באמת לא פשוט.
נראה לי חשוב לפתוח את השיחה לכל הכיוונים. אבל תנסי להבין גם את את הרגש שמבצבץ מההודעה הקודמת כי זה ממש חשוב. בדיוק כמו שחשוב שאני יבין אותך.