היי!
לא יודעת אם את כמוני,(אולי כן אולי לא…)
אבל יש לי משהו ממש מוזר, והוא ממש מפריע לי לאחרונה,
אני בת 14 וחצי ויש לי די הרבה חברות, וכמובן יש לי BFF (מי שלא יודעת מזה זה חברה הכי טובה)
בואו נקרא לה עליזה.
נחזור לעיקר: אף אחת, אבל אף אחת לא באמת מכירה אותי בתור מי שאני, ואני אסביר.
בבצפר אני חברה'מנית כזאת, שנונה וכיפית, אבל איך שאני יוצאת מכותלי בית הספר כולי משתנה בבת אחת, יחס, חוצפה, כעס ועצבים (יא חפרנית זה אותו דבר!)
וזה ישפיע גם על בנות שאני אפגוש שלא מכירות את הצד הזה שבי, (המצב ככה מכיתה א')
רק לאחרונה אני קולטת שבעצם אף אחת לא באמת מכירה את אני האמיתית, עליזה (אם הספקתן לשכוח ה-BFF שלי) כמובן לא יודעת על כל זה, ובעצם עולים לי כל מיני דברים, אם היא תגלה, אולי נפסיק להיות חברות? סביר להניח שכן, ואני מפחדת שזה ממש יזיק לי בעתיד, גם איתה וגם עם אנשים אחרים, ההורים שלי למשל סובלים מאוד מההתנהגות הרעה שבי, ובכלל לא מבינים איך המצב החברתי שלי טוב, ואיך אני מקבלת הערות וציונים מצוינים בתעודה, כמובן שאני אפילו לא חולמת לספר להם על המצב, לא רוצה אפילו לחשוב מה יקרה אח"כ,
אני מרגישה חסרת אונים ואובדת עצות, מה לעשות? איך אוכל לשנות את המצב?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
גם אני שונה בין הבציפר לבית ונראה לי ככה רוב הבנות…
יש רמות כמובן ואם זה באמת מציק לך אז תתחילי לשנות ולהתנהג גם בבית חמוד ויפה ובבית ספר תראי שאת גם בן אדם ולא רק בובה עטופה דבש ונופת צופים…(לא בהגזמה כע?)
מוזרר,זה כל כך קיצוני?
טובב, מה שיש לי להגידלך זה שאולי תתחילי בהדרגה להיות נעימה יותר למשפחה ובחוץ,
כלומר תחליטי על עוד כמה בני אדם שתיהיי נעימה יותר אליהם (מסכנים אלו שלא ייבחרו🙊או שזה יהיה כולם?😶)
וככה תוסיפי עוד ועוד, מקווה שזה קל ויצליח..
בהצלחה
וואווו אני חושבת שכדאי שתשתפי אתזה לעליזה בקטע טוב..
בקטע של לשתף חברה על מה שעובר עליך..
ובלי קשר אם את מרגישה שזה מפריע לך השינוי הקיצוני הזה במזגי הרוח
אני ממליצה לך ללכת לטיפול,
פליז אל תחשבי שזה רע ללכת לטיפול אני הבנתי שזה טוב מניסיון..
בהצלחה מהממת!
ומי אמר לך מי את האמיתית? אולי את זו דווקא זו שבבית ספר?
אני גם כזאתי אבל לא בכזאת הגזמה וגם חברה שלי כל היום אצלי אז היא יודעת שאני טיפוס קצת עצבני….
וואוווו אם את מצליחה ככה לשחק אותך אז את באמת טובה!!
אולי את באמת מעדיפה להיות הגרסה של הכתה שלך?
אולי את בעצמך יותר אוהבת אותה?
תנסי יום אחד גם בבית.
ותראי…
מקווה שלא יהיה לך מידי קשה אבל את בטוח תצליחי כמו שאת מצליחה.
בסוף זה יהיה את באמת וזה יהיה לך מזה כיף.
הצלחות כפרעליך
זה הגיוני מאוד, את גם הגעת להכרה והבנה מטורפת עם עצמך💪
יכול להיות שסיגלת לעצמך התנהגות מסויימת בבית בתת מודע בלי לשים לב, (יכול להיות שגם הבית סיגל לך את ההתנהגות הזו)
את יודעת שאת לא אוהבת אותה, את יודעת שאת יודעת ומתנהגת אחרת גם לאלה שאת מרגישה איתם מאוד קרוב(בדוגמת עליזה)
להשתנות, לא אפשרי ביום אחד, אבל ברגע שכבר הגעת להבנה הזו עם עצמך, את יכולה לנסות. להתחיל. מקטן ממש אפילו, לא צריך על ההתחלה שינוי דרסטי (לדוג בשבוע הקרוב בולעת 3 עצבים על מישו, תראי ותחךיטי את מה נכון לך…) לאט לאט כשאת רואה שאת עומדת בזה תוסיפי עוד משו ובעזה לא תזכרי אתזה כבר:)
את אלופה, אני חייבת לציין;)
בהצלחות
מותק,בבית ספר אף אחת לא תופיע עם פיג'מה,נכון?כולנו שונות בין הבית לביצפר וזה לא אומר כלום!
כאב לי לקרוא על הבושה…
והתסכול…
והפחד…
אבל הכי כאבה לי המחשבה שלך שה׳את׳ הפחות פוטוגנית- היא האת האמיתית.
אני גם נפלתי לטעות הזאת פעם…
(והייתי, אגב, הרבה יותר קיצונית ממך בהבדלים…)
וזה לא נכון!
את חייבת להבין שה׳את׳ החמודה של בית הספר היא חלק ממך לא פחות (ובמידה מסויימת גם- יותר) מה׳את׳ האחרת.
אמרה לי פעם מורה חכמה- ״לשחק- אפשר לזמן מוגבל. אם החזקת ככה עד עכשיו- זה חלק ממך.״
אני באמת מאמינה שפשוט… הרבה פעמים בבית ספר יותר קל לנו להיות ה׳אנחנו׳ היותר טובים ולפעמים הבית מעמיד בפנינו נסיונות מסוג אחר ושם אנחנו כן נופלים לבורות שלנו…
אבל בשביל להשתפר ולהקטין את הפער- את באמת צריכה להבין ששני החלקים האלה הם את…
(כמו שיש בך עוד חלקים שגם המשפחה שלך לא מכירה וכו׳…)
הצלחות בהכל! ו… יכולה להגיד לך מנסיון ש… תהיי רגועה… זה… באמת עובר… בעזרת ה׳…
אז מה, גם אני בבית ספר מתנהגת יותר יפה מהבית.
אני הבת הכי טובה בכיתה התעודה שלי חלקה ובבית אני המופרעת.
לא בקיצוניות כמו שכתבת, אבל ברגע שאני ליד אנשים פחות קרובים אני נהיית שונה…
קודם כל אני חושבת שכל אחת שונה בין הבצפר לבין הבית
אולי לא בכזו קיצוניות אבל בהחלט כן, לפחות קצת
אז..
זה שאת ממש שונה – זה אפשרי לטיפול.
תתחילי בזה שבבית תהי שעה אחת לפחות חמודה ו"לבבית"
וכו' וכו'..
אהממ והכי חשוב!
אל תנסי להיות בבצפר מה שאת בבית, אלא בדיוק ההפך!
המון הצלחההה
😘
היי, גמני הייתי ככה שנה שעברה בבצפר הייתי חמחדה וחברותית והכל ובבית רק הייתי נגיעה וישר התעצבנתי על כולם..
זה התאזן לי השנה כנראה גיל ההתבגרות
לדעתי זה טיפה הגיוני.. חשבתי על זה מלא כי בתכלס בהצפר באמת הכל היה לי טוב ובבית הגעתי וציפו ממני לדברים אחרים ואני ציפיתי מהם לדברים ככה שהיה התנגשויות עם ההורים..
ברור שכולנו שונים בבית ובחוץ, אפילו בבית אנחנו לפעמים ככה ולפעמים ככה.
אם זה קיצוני כדאי לך לנסות להשתפר, במיחוד עבור עצמך.
את נשמעת בחורה ממש טובה שמחפשת ורוצה להיות טובה יותר.
במהותנו כולנו טובים, נסי לשאול את עצמך למה הבית מוציא ממך התנהגות אחרת. אולי יש לך כעס מודחק על מישהו מהבית?
מאחלת לך המון הצלחה.