אני ילדה מאוד חסידית, אך בתפילה זה דבר שמאוד מאוד קשה לי.. אני מבינה למה צריך להתפלל ואת חשיבותה, אבל לפעמים אני פשוט לא מצליחה!
אני יתן דוגמא- בחופש אני ילדה שקמה כל יום מאוד מאוחר, עד שאני מתארגנת זה כבר 3 בצהריים. ואז אני כבר רוצה להיות במחשב, לאחר מכן אנחנו עושים משהו עם המשפחה וב7 בערב אני קולטת את עצמי שלא התפללתי…
אשמח לשמוע את הטיפים שלכן והאם גם אתן במצבי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
דבר ראשון נתחיל מהיום שלפני,
ללכת לישון יותר מוקדםםם,
יש הרבה בנות שסתםם פשוט שורפות את הלילה שלהן,קמות מאוחר,ואני בספק אם הן מתפללות.
תפילה זה רגע שלך עם הקב"ה,בו את מודה לו במילים שעדיין לא מכילות את כל מה שהוא נותן לנו,הוא מבקש ממך לבקש ממנו טוב,
למה לסרב?
יש לך הזדמנות להיפגש עם המלך ואת ישנה?
תני לעצמך רגע של טוב,של אמת,של אבא ובת!
בהצלחה לך?
ואגב,ממליצה גם לשים לעצמך גבול מסויים,גם אם את קמה מאוחר,או אפילו מוקדם,דבר ראשון זה תפילה!!
לא פון,לא וואצאפ,לא הנגאוט,לא—
אני לקחתי על עצמי בקורונה להתנתק מכל הדברים האלה נטו בשביל תפילה,
הבחירה הכי טובה שלי בחיים!
העצה היחידה שיש לי היא להתפלל מיד כשאת קמה, לי זה הכי טוב.
בהצלחה!!
יואו עצוב אבל אני גם ככה, במיוחד בחופש שעד שקמים ומתארגנים – כבר צהריים.
עזר לי קצת שלפעמיים הצלחתי לשמור על סדר יום נורמלי. כלומר, כיוונתי לעצמי שעון מעורר לשעה מוקדמת, למרות שזה חופש, לא מידי מוקדם, אבל משהו כמו 8 וחצי, 9 כזה, ואז יש יותר זמן בבוקר והיום יותר מסודר והצלחתי ככה לשמור גם על התפילה. ותכלס – גם שאר היום יותר נחמד, יש יותר זמן לעוד דברים ומרגישים יותר סיפוק.
מקווה שזה אולי יעזור גם לך… 🙂
מבינה לגמרי ומזדהה בעבר אפשר לומר. מאוד!
בזמן האחרון החלטתי שאני לא נוגעת בטלפונים חכמים (לא שלי לי יש פשוט) וכו לפני תפילה. אני לא בורחת מהקושי להתפלל לטלפון או למחשב או למה שלא יהיה!
ככה שגם אם קמתי ב2 ונגיד שרק ב4 הייתי מוכנה להתפלל, אז מתפללת ב4 כן לא נעים לומר אבל אני עוד בדרך, עוד לא מושלמת אלא עובדת על זה צעד אחר צעד! בהצלחה!
פשוט (או לא פשוט בכלל) לקחת את עצמיך בידיים ולהחליט שאת מפסיקה את הגלגל הזה. שהתפילה תהיה חלק מהאירגון בוקר שלך, לשים שעון מעורר או מה שצריך.
מבטיחה שבזכות זה אחכ כל היום יראה אחרת. והקב״ה יהיה גאה בך:)
אוי
מוכר..
תפילה זאת עבודה
אין מה לאמר
העצה הכי רגילה-
לא-לוותר-על-תפילה-בשום-מצב!
פשוט לקחת ולהתפלל מיד כשקמים, לא לדחות
ואם אין ברירה ונדחה, בהזדמנות הראשונה לפתוח סידור, לומר קטע. ועוד אחד, ברגע האפשרי הבא. ועוד אחד. בסוף גומרים את התפילה ועוד יש 'הרגשה;)' של 'בינוני המתפלל כל היום';) (צוחקת, זה לא באמת..)
זה מה שאני עושה, והולך לי.
אבל אני זה לא חוכמה אין לי בעיה עם התפילה עצמה, אני מתפללת ב"ה.
אם יש למישהי עצה\עזרה\משו להצליח להתפלל באמתת.
כי אני מתפללת, אבל לא באמת.
אני סהכ ממלמלת מילים.
מנסה לאחרונה לכוון בקטע אחד, לא כלכך עובד לי..
כל עצה שווה זהב;)
שכולנו נצליחחח:):)
לא. לא רק את במצב הזה…
טיפים?!? אין לי… אולי ערבית. זה שניה לפני שהולכים לישון…
טיפ שממש עוזר:
להתפלל בשמחה!
אפילו פשוט לחייך:)
וכמובן לישון בזמן..
אני ילדה לא חסידית בכלל וגם לי קשה מאוד בתפילה
אז לא מזמן לקחתי את זה כהחלטה טובה לעילוי נשמת הרוגי אסון מירון.. אז כל פעם שקשה לי אין לי בריריות כי התחייבתי יענו בשבילם.
מקווה שהובנתי
וואו מעריכה!
את ממש לא היחידה.
זה גם הקושי שלי.
אבל מהקימה המאוחרת בחופש כבר נגמלתי מזמן ב"ה.
הצבתי לעצמי כלל שאני מתחילה תפילה לפני חצות,
וממילא זה הכריח אותי לקום לפני חצות וישר להתפלל.
לדעתי, זה הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות בשביל להרגיל את עצמך להתפלל.
גם אני במצב הזה!!!!!
עזרה דחוףףףףףףף
הדבר הכי טוב לדעתי וישמצב בנות כתבו כבר,
ממש להכריח את עצמך, לומר לעצמך שהרגע את קמה ולוקחת סידור ומתפללת.
כדאי מאוד לקום מוקדם יותר(: ולהתפלל על הבוקר, להגביל את עצמך לא לגעת בכלום לפני התפילה, פלאפון, מחשב, יותר קל להתרכז ולכוון בתפילה.
אחרי הפעולה נמשכים הלבבות(:
ואגב כדאי ללמוד עוד דברים על התפילה זה יכול גם לעזור, שתביני עוד יותר את החשיבות.
וואי, זה בול אני.
נגיד בשבתות וחגים אז אני נהנית להתפלל.
אבל ביום חול זה פשוט קשה. קשה לי פשוט לשבת או לעמוד שעה ולומר את מה שכתוב בסידור.
אז אני מתפללת. אבל אני עושה את זה כי אני חייבת.
אני ממש מקווה שיגיע היום שאני התחיל ליהנות מכל מילה שאני אומרת. לשבת שעה וליהנות מכל רגע.
מבינה אותך.
אני במצב די דומה, אבל ממש לא-
אני מרגישה שהמילים של התפילה הם לא מביעות את מה שאני רוצה לומר.
גם אני אשמח לטיפים!❤
מבינה אותך לגמרי! כל אחד יכול לפול בדברים כאילו… זה באמת קשה
תפילה זו-עבודה, תפילה זה קרב-קרב מלשון 1. קרב-מלחמה בין שתי נפשות
2. מלשון קרוב-בתפילה אנחנו הכי קרובים
נתחיל מזה שאת לא צכה ל"אכול" את עצמך על זה, אפילו אדמור הזקן אומר שזה לא טוב להיות עצובים בעבודת ה"! טוב, לא התפללת היום, את יודעת שהיית לא בסדר
אבל מחר יום חדש ותפללי הכי בכווה! אותי זה מחזק מקווה שגם לך זה יעזור)
זה לא אומר שכל יום את צכה להגיד "אתפלל מחר" ממש לא!!!!!!!!!!!!!
אבל *אם* לא התפללת היום אל תהייה עצובה
אלה מחר תהייה שמחה מזה שהצלחת להתגבר על עצמך!
בהצלחה לך!