תפריט
גם אתן מרגישות לפעמים שאתן חייבות להתפלל לבד, רק אני והרבש"ע!!!!!!!!!!!
ומה קורה כשזה בבית בין בלע"ה אחים ואחיות ו-הורים? וה את עושה כשאת בתיכון בלי חדר/פינה ריקים לרפואה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
מדברת במחשבה, או שאת עושה כאילו את מתפללת מתוך סידור אבל בעצם מדברת מעצמך עם הקב"ה.
ועכשיו עם המסכות בכלל..
יוצאים החוצה לטבע (בביהס כמובן באישור המורה. מלבד כמה קרציות זה עובר חלק)
מוצאת מקום כזה.
יוצאת החוצה,מסתכלת לשמיים ומתחילהלדבר איתו קודם בשפה שלי, מספרת לו מה כואב לי, מה משמח אותי,את כל הרגשות הכי כמוסים וסודים שביומיום אני מפחדת לנשום לידם,שם הכל נשפך.
רק אחר כך מתחילה תפילה.
בד"כ אני לא מתפללת בבית,אלא בטבע,מתחת לשמים.
לצערי אני לא מזדהה איתך
כמו שהראשונה אמרה, תעשי כאילו את מתפללת מסידור..
לא?
מוכר כל כך!
מרוב ציפיה שיהיה לי זמן ומקום פנוי לזה אני חושבת שהרגש הזה כבר מתמוסס לי ונעלם…
ברוור:) זה החלק המרכזי שבו הכוחות שלי מתמלאים. למען האמת בבית תמיד יהיה לי את השקט שלי לתפילה.. אבל בביצפר שיא טבעי אפשר לשאול את המורה אם אפשר להתבודד;) ורוב רובם של המורות כמובן מבינות את הצורך ונותנות את אישורם.
אצלי זה די נדיר…
אבל מנסים להסתדר אם מה שיש..:) או שנכנסים לחדר כביסה חח או שמבקשים מהמורה אבל אני לא אוהבת אתזה כי זה מושך תשומת לב מהחברות ואז הם כאיחו חושבות איזה מוזרה חח?
כותבת, לעצמי או לאלוקים.
אוייי
יוצאת לבחוץ עושה סיבובב -אם זה בתיכוןן
ואם זה בבית…וואו אהמממ נס שיש לי פינה בבית…
אם לא אני מניחה שהייתי נכנסת לחדר וגם אם יש שם עוד אנשים הייתי מנסה לא להתייחס לאפחד ופשוט להיות עם עצמי גם כשאני עם אנשיםם
מתכסה בשמיכה ולוחשת דיבורים שקטים.