היי בנות שליחות!
מה שלומכן?
רציתי לשאול, מה זה אומר לחיות בבית של שליחות? כלומר, האם הבית הפרטי שלכן פתוח לכל אורח? אפשר להכנס מתי שבא? יש פרטיות?
אני יודעת שיש כל מיני סגנונות של שלוחים אז התכוונתי לאלה שמארחים המון (במיוחד באיזורים שיש מטיילים וכדו')
איך זה הולך? אתם תמיד בהיכון?
זה נשמע לי סרט פשוט..(סרט טוב כמובן)
ועוד שאלה: איך אתן מרגישות עם זה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
טוב,
אני לא גרה בשליחות כמו במקום שתיארת.
יותר בסגנון של קהילה מקומית… (כמו באוקראינה, רוסיה וכו'…)
אבל, אישית, לפעמים יוצא לי לקנא דווקא באלה שגרות במקומות של מטיילים. שהבית פתוח לכל אורח.
כאלה שחיות שליחות באמת 24/7.
בתור אחת שחיה בשליחות וקיבלה חינוך של שליחות, הייתי רוצה לחוות את זה יותר 🙂
סוריי שאני לא יכולה לענות…
אני גרה בכפ"ח ותכל'ס אני לא יודעת מה זה…
אבל בני דודים של שלוחים..
אז נראה לי שיש שעות מסוימות…
אבל זה כל הזמן לדאוג ליהודים שבאזור 24/7 ויש חדרי אורחים למי שנתקע…
וברור שיש פרטיות, לבנידודים שלי יש קומה ראשונה לבית חב"ד קומה שניה אולם אירועים/בית כנסת… איפה שעושים נגיד פסח גדול..
וקומה שלישית הם גרים.. משהו כזה…
זה באמת תלוי איזה סוג של בית חבד זה… אצלינו ב״ה יש הרבה אורחים.. גם לאורך ימות השבוע באים אנשים.. א ב ל זה ממש לא בקטע מוגזם וזה לא לוקח לנו את הפרטיות.. שלוחים שהבית חבד שלהם הוא גם הבית שלהם- אז המצב באמת שונה וגם אני מצדיעה להם!!! וזה זכות!! אין הרגשה יותר כייפית מאשר שהבית שלך הוא בית פתוח ועושה טוב לעוד הרבה אנשים!
טוב אז אני גרה בארץ במקום של חרדים ואבא שלי לא שליח רשמי אבל בגלל שאנחנו חבדניקים אנשים מגיעים אלינו לפעמים לבית לכתוב פ"נ לרבי.. זה בקשר לבית אבל אני יודעת שתמיד ברחוב מסתכלים עלי ואני מיייצגת את חב"ד
שלום לך!
קודם כל תודה שהקדשת לנו ככה שאלה..אני לא עונה הרבה אבל ראיתי שליחות, נכנסתי;)
אנחנו פחות קהילה של מטיילים. יותר מקומיים, ולעיתים רחוקות מגיעים אנשים לפה. אז, כן..באמצע היום ולא משנה באיזה שעה חופשי אנשים דופקים לנו על הדלת. או לדבר עם אבא שלי, או לקנות אוכל כשר {יש לנו חנות}, או לבקש או לדבר או להתייעץ…לא תמיד זה אומר שהם נכנסים לבית. בד"כ יושבים בבית חב"ד {שהוא צמוד לבית}.
אנחנו מארחים אצלינו בבית בסעודות שבתות וחגים. האמת שעכשיו עם הוירוס, זה ממש מוזר כי אנחנו פשוט יושבים כל המשפחה בלי שום אורח:) שזה ממש מוזר;)
אני מרגישה עם זה מצויין ב"ה, אולי זה פשוט כי נולדתי לתוך מציאות החיים הזו..לא מכירה ברירה אחרת.
בהצלחה!
זה 24/7. באמת
מקנאה בכם ומעריצה אותכם שליחות יקרות !
אני מכירה הרבה שלוחים שפשוט הקומה הראשונה שלהם היא 'ציבורית' יעני והקומה השניה היא פרטית 😉
בנאדם תקוע פה אז ברור שהוא יבוא אלינו:) וזה קורה יותר מדי חחח
אמלה פעם איזה שחקן נתקע פה ובא אלינו לשבת הביתה אחים שלי התלהבוו שיא
בבית חב"ד מגיעים כללללל היום אנשים לבית שלנו קצת פחות…. יותר בשבתות אז ממש שורצים אצלינו בבית אבל זה כיפלי
אבל אנחנו נמצאים רוב הזמן בבית חבד:)
ב"ה מעולה ,מה איתך??
אז אני מניחה שלא התכוונת בשאלה אלי?
כי אני שליחה בארץ ואין לנו מטיילים וכל זה,
אבל אני ישמח לענות מקווה שזה בסדר?
בשבילי לחיות בבית של שליחות,זה לדעת שכל החיים שלי הם שליחות,
שאני הולכת בחוץ אני מייצגת משהו ואני צריכה להיות סמל ודוגמא,
במעשים בפועל זה לחלק נרות,לחלק מצות,לחלק משלוחי מנות,
ובקיצור כל דבר בהתאם לזמן ולמועד, חוץ מזה להדריך במועדון,
להשפיע כמה שאפשר ולקרב ליהדות,לשחק עם ילדים בסעודות שבת,
למרות פער הגילאים כן?,לומר איתם פסוקים וכו וכו',
תאמת שזה לא שאורחים באים בהפתעה הרוב מעדכנים שבאים,
אבל כן פוקדים את ביתנו בתדירות גבוהה,בשיעורים ,
התוועדויות,סעודות שבת,שיעור פרקי אבות,הדרכת חתן וכלה,
לימוד ילדים לבר מצווה,וסתם אנשים שבאים לשוחח
עם הורי או לכתוב לרבי.
אני מרגישה עם זה מעולה ושמחה שאני חיה בבית של שליחות!
לא חושבת שזה דורש ממני הכנה ,להיות בהיכון וזה..
מי שבא ברוך הבא -לא אמור להפריע לי.
היי תאמת שהבית שלנו הכי כזה!!
כל הזמן נכנסים ויוצאים לא שהדלת פתוחה כל הזמן אבל אנשים מרגישים בנח לבוא פתאום בלי דפוק אפילו בלי שתיאמו מראש תאמת שזה מאוד כייף!!!
אומנם אני לא שליחה, ולא גרה במקום שליחות בכלל;)
אבל הבית שלנו דיי פתוח לאנשים 24/7.
כאלו אין מצב שאורח הולך ואנחנו לא מיד מארגנים את הקומה של האורחים לאורח הבא כי פשוט לא צפוי מתי האחד הבא יכנס… (יש תקופות שאנחנו כל היום סביב אורחים..)
אז כן, אנחנו תמיד בהיכון.
מתבטא בכמה הבית מסודר, בכמות האוכל;) באיך את מתלבשת…;) להכנס למטבח לאכול זריז או לשמור לעצמך אוכל, כי יש מצב שפתאום יכנסו לפה איזה 5 אנשים שיתישבו לאכול איתנו ולא לקחנו אותם בחשבון. (גם עכשיו, שזה קורונה, זה קורה..)
קיצר, זה דורש;)
תמיד הרגשתי עם זה דיי בסדר.. בה יש לי את החדר הפרטי שלי, ואליו אני בורחת הרבה;)
אבל אחרי הקורונה זה נהיה לי קשה.. פתאום גיליתי שממש נחמד שבת בלי אורחים, לא לרוץ לסדר ולשים מצעים כל היום..
קיצר, זה זכות שמחייבת;)
אבל אני שמחה שזכיתי בה, כי זה ממש שליחות. למרות ששוב, אנחנו לא שלוחים רשמיים וגרים בקהילה גדולה, אבל זה השליחות שלנו:)
לגבי השם שבחרת זה הזכיר לי את זה –
שליחות זה לא מקום.
שליחות זו תנועה בנפש.
ביתי אינו בית של שליחות..
אני גרה בעיר קטנטונת ופחות מתעסקים עם מטיילים..
אבל כן, מגיעים לבית שלנו כל הזמן כל מיני אנשים במיוחד עכשיו כשמשעמם להם בבית בזמן הקורונה..כן הדלת תמיד פתוחה ומידי פעם מופיעים אנשים.
מתיישבים, מדברים עם ההורים שלי, יש כאלה שבאים ורוצים לעזור במטבח (ותאמיני לי שלפעמים עדיף בלי העזרה שלהם חחח), יש את אלה שבאים לשפוך את ליבם או את אלה שסתם משעמם להם אז באים לפטפט…
מביאים להם משהו לשתות, מדברים איתם, בעיקר מקשיבים להם..זהו בערך.
איך אני מרגישה עם זה? מממ בסדר גמור. לפעמים מישהו יכול לבוא ברגע שממש לא מתחשק לי..אבל מתמודדים, אני הולכת לחדר אחר, או פשוט מחכה שילכו. בדרך כלל זה לא כזה מפריע, יש בזה אפילו משהו ממש נחמד!
לי ב"ה מאוד כיף להיות בשליחות להכיר אישיות של הרבה אנשים אני חושבת שזה מחכים ומהנה
אני אומנם בשליחות בארץ אבל אני גם יענה
מארחים הרבה ו…כן לפעמיים זה גוזל פרטיות למשל חגים (על שבתות כבר ויתרתי) שזה אמור להיות זמן משפחתי תמיד צריך לחלוק אותו עם עוד מלאאאא אנשים שפתאום נכנסים לך לחיים (חוץ מהמקורבים הקבועים שכבר בתוך החיים עצמם) וגם ביומיום יוצא המון שיש לנו פגישות עם מקורבים בבית ואז צריך לסדר ולשמור על שקט ולא להיכנס לחלק מהחדרים או כשמגיעות מקורבות בלי התרעה מראש ואני בדיוק לא בהיכון… זה חודר פרטיות ולפעמיים זה מתסכל
אז צריך להיות בהיכון (פחות עושים את זה אבל צריך:))
ולצערי אני לא מרגישה עם זה טוב אבל בכללי אני לא מרגישה בטוב עם כל העניין ש השליחות אז קחי בחשבון:) בייחוד שאני בגיל שחשוב לו הפרטיות והמשפחתיות
וכרגיל מצדיעה לכל מי שקראה??