שיעור תניא.
מדברים על אהבת השם.
מישהי אוזרת אומץ, שואלת איך זה שהיא מרגישה אהבה לרבי, ולא להשם. אומרת שכשהיא בהתוועדות, ב"עיתים מזומנים" שלה, היא מרגישה אהבה והתקשרות לרבי, ולא להשם.
מקלידה בצ'אט "אצלי זה הפוך?", ומוחקת. לי אין אומץ.
קשה לי לאהוב את הרבי, זה לא בא לי בטבעי. אהבת השם יותר זורמת לי…
רק אני ככה?
ובכלל, זה *כזה* נצרך?
אם כל כך קשה לי להתקשר ולאהוב את הרבי, לא עדיף להסתפק בקשר הישיר עם הקב"ה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
64 תגובות
תראי, אני לא חבדית אבל יש עוד אפשריות. בואי… את לא חייבת להיות חבדית. אני אוהבת חבדנקיות, אבל לא לכולם זה מתאים להיות חבדים..
תלכי לאיפה שאת מרגישה אבל כמובן שלהיות יהודיה אמיתית, כשרה…
והחבדנקיות, בבקשה אל תצאו עלי אולי זה לא מתאים לה… ולא כולם חייבים להיות חבדניקים העיקר שתשמור תורה ומצוות זה מה שחשוב!
אוהבת אותכן חבדניקיות?
וגם את השואלת!!!! ?
ואני יכולה להגיד לך שלי עצמי לא כל כך מתאים להיות חבדניקיות כמובן שאני אוהבת את הרבי! ושמחה בשליחים!
אבל בכולופן זה חא כל כך עובד אצלי…
האמת אחרי שקראתי כמה תגובות אני חושבת שמתאים לך… את יכולה להיות חבדית נהדרת!
מצטערת אני לא חבדית אז אני לא יכולה להגיד אבל תקראי את שלהן חח סורי
ניסית להיות חבדניקית?
את יודעת מה זה אומר?
חסידות חבד ודרכה מתאימה לכולם.
צר לי.
מי שחושב אחרת, זה פשוט כי הוא לא יודע מה זו חסידות חבד.
ברור שלא חייבים להיות חבדניקים.
אבל מבחינת התאמה?
מתאים לכולם בהחלט.
זה כי את לא מכירה את חב"ד האמתית וחבל.
יש סיכוי שזה מתאים לי, מצטערת שוב חברות… אולי אני באמת צריכה להכיר יותר…
את לא צריכה להצטער את לא אמרת משהו לא בסדר את פשוט לא ידעת
אני לא איזה משפיע דגול אבל אני אנסה להסביר לך דרך הסיפור שלי
קטנה, נולדתי לבית חסידי.
מקטנות, חסידות זה אצלי.
(זה אצלי?)
רבי, ראש בני ישראל דקלמתי.
שזה מורגש בי חשבתי.
(אז חשבתי…)
ואז הגיעה נפילה
חוסר אמון ותקווה
(חוסר תקווה.)
הייתי שם לבד
רק אני ושקט בִלבד
(שַקט בַלבד)
חיכיתי לנס
שאחד התייחס
(והאחד התייחס)
הוא היחיד שהאמין
שהסתכל והבין
(ועוד איך הבין)
כשנותנים לך אהבה
לא תתני מקום לאכזבה
(אז לא הייתה שם אכזבה)
והתחלתי את מסע החיים
עם דברים שמשתנים
(ומשתנים)
עם קרקע יציבה
התחלה של אהבה
(וגם המשך של אהבה)
המשכתי,
נקשרתי
(ונשארתי)
והתחלתי לאהוב את האינסוף
ממקום אמיתי מהתחלה ועד לסוף
(שיהיה סוף!)
אז בלי הרבי אני אוהבת את השם כי הוא אבא של כולם והוא נותן לי טוב עם הרבי אני אוהבת אהבה כרשפי אש אבל לא ניתן לתאר כי היא ממקום פנימי ואמיתי וזה רק בגלל הרבי
אמא תאיר, את אולי לא משפיע דגול, אבל את משוררת דגולללה!
(ודווקא את כן נשמעת לי כמו משפיע דגול:)
יפה תאיר!
מוכשרת את
אהבתי את הקונספט של הסוגריים
לא ממש חשבתי שזה יהיה יפה ויעשה משהו
תודה על התגובות, פנדורה בטי ולב חצוי?
תודה רבה!
תודה בנות על המחמאות שמחה שזה עזר:)
מסתכלת על זה שוב ונפעמת מכמה שלא תיארתי באמת
בנות, הקב"ה זה הדבר הכי עמוק בעולם!!
הרבי והחסידות נותנים לנו דרך להגיע אל העומק אל הטוב.
קודם כל שיר ממש יפה…
אבל לא הבנתי. אז לך הרבי עזר לקשר עם ה' ולי לא. למה אני צריכה את זה?
תאיר את מהממת
ממש
ממש ממש
❤
ממ לי זה קרה….
כששמעתי כל מיני דעות על חב"ד והרבי, וקצת ירד לי מהלעבעדיק משנקרא….
אז אמרתי לעצמי: זה שלא בא לי על חבד וזה (זה בתיאוריה.. בסוף תמיד חוזרים למקור) זה לא אומר שיש לי זכות לוותר על הקשר עם ה'.
יאוו גולה תודי שאינעליי
איך שראיתי את השאלה ידעתי שתהיה תגובה שלך??
ולשואלת-
אני חייבת לציין שהלוואי על כולנו כאלה שאלות וזהו חח אינלי מה להגיד עוד
יש לי תשובה ארוכה\ מתוך מה שאני אישית חוותי, ארוך אבל ואין לי כוח לכתוב תגובה סואו, אולי אחזור לפה מתישהוא
אני ממש ממש אשמח אם תכתבי בכל זאת…
אני לא חבדניקית.
סורי.
זה שתי גישות שונות. ואם נולדת בחב"ד כנראה שיש לזה סיבה.
אין סיבה לוותר על משהו שכבר יש לך אותו בדם, זה פשוט חבל.
אני בטוחה שאפשר לשחזר את זה. תנסי לשאול מישהו בסביבה שלך, מורה משפיעה או משו כזה.
גם הקשר שנדמה לך כישיר, עובר דרך הרבי – נשיא הדור.
אי אפשר אחרת.
כמו שכל בני ישראל התקשרו לקב"ה דרך משה – בדורו.
הקב"ה הוא זה שנתן לנו את הרבי בכדי שנתקשר דרכו אליו.
והקב"ה לא היה עושה זאת, אם לא היה בכך צורך, מסכימה איתי? 🙂
במודע, או שלא… בסופו של דבר כל יהודי עובר דרך הרבי.
לא סתם הרבי דאג וחשב על כל יהודי בכל פינה בעולם ולא חסרים סיפורים…
את לא חייבת לאהוב את הרבי.
תתקשרי אליו, והאהבה תבוא ממילא.
ואם אפשר לשאול,
במה מתבטאת האהבה שלך לקב"ה?
ומאיפה מגיעה האהבה הזאת?
כן, אפשר לשאול:) לענות זה האתגר…
היא מתבטאת בתפילות שלי אליו. פחות בתפילות הרגילות, למרות שגם בהם לפעמים יש רגעים נדירים…
נכון שאומרים לפני השינה לחשוב מה עשיתי נחת לרבי? נכון שאומרים לחשוב על כל הטוב שהרבי נתן לך? נכון שאומרים לדווח לרבי, לספר לו, להודות לו ולהתייעץ איתו? לחשוב עליו בכל צעד?
את כל זה אני עושה עם השם.
אני אוהבת אותו כי הוא אבא שלי. כי – כי פשוט ככה. זה בא לי משומקום, לא תמיד היה קיים… בהחלט יכול להיות שזה בא מכל מיני שיחות של הרבי וכדו', אם לשם את מכוונת… אבל הקשר עם הרבי הוא עקיף, ואם השם קצת יותר ישיר… מבינה?
אני לא אומרת בואי נתנתק מהרבי, אני מעריכה את כל מה שהוא נותן לי.. אבל להשקיע בקשר? להתאמץ לאהוב בכוח? כאילו, בשביל מה?
אוקי..
כנראה קיבלנו חינוך שונה 🙂
כי בחיים לא אמרו לי כשאני עושה חשבון נפש לחשוב מה עשיתי נחת לרבי, וגם לא לחשוב על כל הטוב שהרבי נתן לי.
הקב"ה נותן לי את כל הטוב. זה עובר דרך הרבי. אבל זה בא מה'.
וכשאנחנו יושבים יחד בארוחת ערב, כל ילד אומר מה ה' עשה לי טוב היום.
כך שזה באמת לא צריך להיות בכזו קיצוניות…
וכן. לזה התכוונתי. אהבת ה' של מי שגדל על חסידות ועל הרבי – מגיעה מזה. וזו כבר סיבה לאהוב אותו, לא? 🙂
האם צריך להתאמץ לאהוב בכח?
האמת שאישית, לא רואה בזה טעם.
יששש אז הכול טוב אצלי???
לא יודעת
זו רק דעתי
אולי היא לא נכונה…
בכל מקרה,
לעשות פעולות שמקשרות אותי לרבי זה כן חשוב.
אבל לא בכח,
גם מצוות לא צריך לקיים בכח,
אלא מתוך רצון 🙂
גם כשקשה לי, אני מתגברת, אבל מתוך רצון להתגבר.
אף אחד לא מכריח אותי עם אקדח ?
קצת חולקת עלייך.
כתוב (ואני לא זוכרת עכשיו מקור מדוייק) שכל חסיד צריך לקבוע זמן מדי פעם בשביל לחזק ולעורר את האהבה לרבי.
וואוו לי תמיד אמרו שהרבי הוא הצינור, שעוזר לנו להתקרב אל ה' אזז לדעתי זה מובן ביותר לאהוב את הרבי וה', לויודעת זה מבחינתי..
ותאיר קראתי את הסיפור שלך לממש אהבתי אין לי איך להסביר אבל את ממש אההם איך להסביר?
אני יודעת שלא כתבת בשבילי אבל שתדעי שאני התחזקתי מזה, גם הכתיבה (עם ההערות בסוגריים)❣️
בואי נעשה דיל. את מסבירה לי למה את אוהבת את ה', ואני מסבירה לך למה אני אוהבת את הרבי. הולך?
לגבי הפסקה האחרונה שלך, זה לא עדיף בכלל. זה התניא אומרת, לא אני(?).
משלא יהיה- מאחלת לך בהצלחה ענקית?
אוקי אני מוכנה
אשמח מאוד להסבר
אם בא לך תודיעי לי
אני יכנס לפה מחר שוב
יש!
באלי עד מאד!!
תודה בובה?
אני מחכה:)
אני אוהבת את השם כי זו אהבה שמובנית בי, כל השאר תירוצים. גם התירוצים מעניינים אותך? (את יכולה גם להסתכל בתגובה שלי לנקודה, שתי תגובות מעלייך..) עכשיו תורך?
למה לא עדיף? אפשר מקור ופירוט?
תודה רבה.
אצלי זה הפוך?
אממ גם אני ככה..
תראי, כלא חבדניקית מבית, היה לי נורא קשה לאהוב את הרבי. אני אפילו לא מסוגלת להסביר עד כמה. לפני שהכרתי אותו, ואת חבד, אני ממש סלדתי מזה, ואני מתביישת כל כך להגיד את זה…
אם את מהוותיקות הזקנות, אולי תוכלי לזכור את הוויכוחים, השאלות, התגובות והפוסטים שהיו לי בנושא… (יכול להיות שרק אני זוכרת אותם ;P )
היום אני אני אוהבת אותו מאוד מאוד. ברמות!!! אני לא יכולה לתאר עד כמה! איך זה קרה? וואו, זו הייתה דרך ארוכה! כמעט שנה, אולי אפילו יותר. זה לקח שנה, כי אני הייתי צריכה גם לרצות את זה, וגם להבין ולעבור עוד הרבה דברים שמסתומא את לא צריכה לעבור, אז לך זה ייקח עוד פחות בעז"ה.
מה עשיתי? בעיקרון, זה גם עניין של זמן וגם השתדלות. אז ראיתי וידיאויים של הרבי, המון המון. והסתכלתי על תמונה, ואמרתי בקול, רבי אני אוהבת אותך, גם אם לא לחלוטין הראמנתי, אמרתי כדי להאמין בעתיד. קראתי מכתבים שלו, אגרות קודש.. כתבתי לו המון! למדתי שיחות על המשמעות, למדתי תניא! הבנתי מה זו התקשרות, ומי הוא הרבי בשבילי. הבנתי מי הוא הרבי בשביל העולם. הבנתי כמה אני חייבת לו.
ואהבתי.
ואוהבת.
❤❤❤
פנקס אני עדה למה שעברת ואת מדהימה
יואווו פנקססס את מרגשת אותי כל פעם מחדששש
כל כך הרבה מאמץ? למה? לְמָה?
אני חושבת שאת מכירה את כל הסיפורים ואת כל המשלים וכו. אז כמובן שהם חשובים אבל אני רק רוצה להביא כאן נקודה קטנה.
הרבי הוא ראש בני ישראל, נקודה. את מרגישה את זה או שלא? זה כבר משהו אחר.
את רוצה להתחבר לה'? בוודאי שאת יכולה, וזו זכות וגם חובה.
אבל כשאת מתחברת לה' את אוטומטית מתחברת דרך הרבי לה' זאת אומרת הבחירה היא שלך לגמרי אם להתחבר לה' מבחינת אחוריים, בלי להתקשר לרבי במודע או לזכור שה' הביא לנו את הרבי כי רק דרכו נוכל להתקרב אליו באמת באמת. ואיך מתקרבים? הרבי ענה על זה בעצמו, לימוד תורתו קיום הנהגתו וכו.
ואני רק רוצה לספר סיפור קטן (סליחה, אני פשוט חייבת) שכבר סיפרתי פעם באתר אבל הוא חזק ממש.
קצין ישראלי אחד נכנס לרבי לאחר מלחמה שהתחוללה בארץ והגיש לו את רשימת הנפטרים.
הרבי הסתכל ופסק שחסר שם אחד.
הקצין אמר לרבי שזה לא יכול להיות והסביר לו שכל רשימת נפטרים עוברת כמה וועדות כדי למנוע טעויות וכו.
אבל הרבי עמד על דעתו.
הקצין החליט לברר את הסיפור ואופס הוא גילה שנפטר אחד באמת נשמט מהרשימה הוא נכנס אל הרבי נסער ושאל אותו רבי איך ידעת?
והרבי ענה לו, כל הנפטרים עוברים בחדר שלי.
מה זה מראה לנו? שהרבי הוא ראש בני ישראל, הוא דואג לכולם, אוהב את כולם ורוצה לעזור לנח להתחבר לה' עוד כשאנחנו כאן ולא כשכבר נעבור מן העולם ונעבור דרך החדר שלו בדרך למעלה כי אחרת ה' לא היה מביא לנו רבי.
עצם זה שה' החליט שככה זה הקשר הכי מיטבי להתחבר אליו, עצם זה שהוא הביא רבי זה מראה משהו.
תחשבי על זה.
מקווה שלא חפרתי יותר מדי וכתבתי מגילות, אבל היה חשוב לי.
מה שיש לי להגיד שאני לא יודעת למה זכיתי שהרבי יהיה רבי שלי, פשוט לא יודעת, לא יודעת.
לקח לי כמה שנים לאהוב אותו, כמה שנים.
בהתחלה בכלל לא רציתי, מהרגע שרציתי לקח לי שנה ויותר.
זה היה כזה קשה!!!
כי למה בכלל, למה למה למה.
הוא עושה לי ניסים, כותב לי בדיוק מה אני צריכה לעשות באיגרות קודש, ממש אחד לאחד , היום קיבלתי מכתב שהוא שלך על משהו שסבא וסבתא שלי עשו:)
ועוד משהו מטורף.
הוא פשוט איתי, אני רואה אותו, ואוהבת , פשוט יורדות לי דמעות.וכילו אני ממש רוצה לכתוב לך איך זה קרה, ומה היה, ואיך התגברתי על איזה קטע בזה השבוע, ואיך מגיעים לזה ולמה וכו'.
אבל זה כזה ארווווךךךך, ובאלי לדבר, להקליד זה לצמצם את הכל.
אני מקווה שלמרות זאת כן יהיה לי כוח לענות לך, ממש.
אני כותבת בהפסקות חח.
אה ועוד משהו, כדאי לך להתחבר לרבי מהמקום שלך, להתחבר לרבי ממקום של אחרים זה מרגיש מגעיל
אגב, עם אני כותבת תשובה, את בקטע של תשובה שכלית או רגשית?
להסביר לך בשכל את רוצה?
או שאת רוצה להרגיש, להבין בלב?
אפשר גם וגם?:)
אני רוצה להגיד תודה לכל מי שעונה פה ולכותבת השאלה. זה חשוב לי.
גם אני ככה, מטורפת על הקבה! מדברת איתו כשקשה לי, בוכה אליו, מודה לו, מאוהבת בו, מרגישה ממש שאני הבת היחידה והאהובה שלו!
והרבי…. לא מרגישה קשר אליו ?
זה מתסכל בעיקר בגלל שאני מבית שכל כולו רבי, ו…. ואם אני אשמיע את מה שאני חושבת….. אזז…. יבלעו אותי… וזה קרה כבר כמה פעמים…..?
אבל…
מאיפה את יודע על הקב"ה?
מאיפה בא לך האהבה אליו?
מאיפה קיבלת את היכולת להתחבר?
לפני כמה זמן היה לי איזשהו משבר ולא היה לי את מי לשתף בכל מה שעבר עלי, והלב שלי כבר כמעט התפוצץ.
ואז פשוט התחלתי לדבר איתו. ככה, הכי פשוט שיש, כאילו הוא עומד מולי. תמיד אומרים לנו שאנחנו הבנים היחידים של הקב"ה והוא אוהב אותנו ורוצה שיהיה לנו רק טוב, ואז הרגשתי את זה ממש! לא היה לי מישהו אחר חוץ ממנו! כל פעם שדיברתי איתו הרגשתי איך הוא בוכה ביחד איתי, מלטף, וכאילו אומר לי "היי אהובה שלי, אני לא רוצה שתבכי, מה שלא יהיה אני כאן איתך תמיד, את עוד תצליחי! ובסוף יהיה טוב!".
זה היה מדהים, הקירבה המיוחדת שהרגשתי זה משהו שאי אפשר לתאר.
מטבע הדברים התחלתי לחפש בכל דבר את הקבה, את האבא הטוב הזה שככ אוהב אותי. התחלתי ללמוד קצת בספרי חסידות (תניא בעיקר, וגם מספרים של חבד שמיועדים למקורבים) שמדברים על הקבה והקשר שלנו אליו. והוקסמתי מהאין סוף.
בה יצאתי מהמשבר שהייתי בו. ואני עדיין ממשיכה לפנות אליו. להודות, לבכות, לדבר, לאהוב.
קחו ממני כמה טיפים:
*פשוט דברי איתו. הוא אבא שלך והכי אוהב אותך בעולם! אין סיבה שלא תפני אליו.
* תתחילי להודות על כל דבר, אפילו הקטן ביותר. להבין שהכל ממנו!
* תתבונני בזה שהכל נברא בשבילך, ושבשבילו את היצור הכי חשוב ויקר עלי אדמות! (תלמדי בעיון פרק מא בתניא, כשאת מפנימה את זה זה אחד הדברים הגדולים!)
* תאמיני בהשגחה פרטית.
****************
בקשר לרבי…
אין לי שום דבר נגדו.
אבל כל פעם שאני חושבת עליו עולה לי ישר סימן שאלה ענק בראש:
מי אתה? מה אני אמורה לחוש כלפיך? מה אתה רוצה ממני? למה אני אמורה להתאהב בכך? למה אני מרגישה כאילו שאתה מנסה לגנוב לאלוקים את המקום שיש לו בלב שלי? רגע, אולי בעצם אתה הדבר הנכון? אולי אני טועה? אולי זה מה שאני אמורה לעשות? ואולי לא? ואולי כן?
אני ככ מבולבלת
דייי אלוקים תגיד לי מה אתה רוצה ממני??!
להתאהב את בטוחה לא אמורה…
סליחה, צרם לי המילה..
לאהוב כן
אבל זה מגיע אחרי כמה דרגות, אהבה זה משו חזק
שניה אני יחפש איפה כתוב לי אתזה ויחזור
הנה זה:
"פעם חסידים התוועדו על העניין שחסיד צריך לעבור 4 שלבים בקשר בינו לבין הרבי: הכרה, אהבה, געגוע, זעקה.
וההסבר לכך:
האדם צריך להכיר את הרבי, כפשוטו! לראות סרטים של הרבי, לקרוא יומנים על חייו, לשמוע סיפורי מופת (חלוקת דולרים) וכו'.
ההכרה הזאת מביאה אותו לידי אהבה.. אהבה אמיתית
לרבי.
האהבה מעוררת אצלו געגוע חזק! געגוע לדברים שהיו לפני ג' תמוז..
וממילא, אם יש געגוע, מגיעה הזעקה! זעקה פנימית- 'רצוננו לראות את מלכנו' ..""
זה מה שאני יודעת,
וההכרה הזו, היא חתיכת עניין, רק לראות ולהכיר את הרבי לוקח זמן.. וגם אחכ עוד יש לנו עבודה;)
בהצלחה לנו:)
וואו
תודה על התיאור המקום
אבל מה שרציתי לומר לך בשאלה שלי זה ש… הנה
הרבי והחסידות – הם אלה שמביאים אותך לאהבת ה'
אמרת בעצמך, שאת מגיעה לזה מלימוד חסידות.
ואם לא הרבי, גם לא היה חסידות…
חשבת על זה? 🙂
ומאיפה את יודעת מלכתחילה שיש אפשרות לדבר עם ה'?
מהבית?
והבית?
מבינה לאן אני חותרת…?
לרגע לא אמרתי שחסידות זה לא דבר טוב.
כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק….
התכוונתי לזה שבחבד יש מקום מאוד גדול למשמעות של הרבי, ושכל היום צריך לחשוב על הרבי, וכל הזמן לעורר געגועים לרבי, ולאהוב את הרבי, וכל ההתוועדויות זה על התקשרות לרבי, ולספר לרבי, ורבי, ורבי, ורבי, ורבי…..
מרגיש לי כמו מחליף של הקב"ה חו….
תכלס, מזכירים הרבה יותר את הרבי מאשר את הקבה. לי זה ממש מפריע…
צודקת.
לכן צריך ללמוד ולהבין מה זה רבי.
כשאומרים לי "לעשות נחת לרבי" זה ישר מתחבר לי ל"לעשות נחת לקב"ה"
זה בא ביחד.
כשאני מדברת על התקשרות לרבי אני יודעת שזה בשביל להתקשר לקב"ה.
והנה, את רואה בעצמך,
לולא הרבי – לא היה חסידות
לולא חסידות – לא היה לך אהבת ה'. לפחות לא ברמה של עכשו.
הרבי נמצא בחיים שלך, בין אם תרצי ותחושי זאת, ובין אם לא..
תוכו רצוף אהבה, באמת רוצה להבין ומישהיאחת, אתן מדהימות. פשוט תודה לכן על כל מילה.
תוכו רצוף אהבה, יש מצב שאת אני? כל מילה שלך תיארה את המצב שלי כמעט במדויק. אני מודעת לזה שהאהבה שלי להשם מגיעה באיזשהו מקום מהרבי. אז תודה לך רבי עשית את תפקידך נאמנה ויש לי כלפיך הכרת הטוב. אבל אהבה? המטרה היתה שאני אוהב את השם, והיא הושגה! מה עכשיו?
אני מתנצלת על הבוטות.
אבל הרבי חיבר אותי להשם, גילה לי את האור, לא לעצמו. הרבי הוא הצינור שלי להשם ולקדושה, אבל האם אחרי שאני שותה מהברז אני צריכה לשתות גם את הברז עצמו?! ממוצע מחבר ותו לא.
אני מנסה למצוא איזה משל שימצה לך את העניין את האבסורד…
אולי זה כמו שכשאנחנו מזמינים מישהו שיתקין לנו תאורה, האם אנחנו צריכים את הבן אדם עצמו?! ממש לא! אנחנו צריכים את האור, וברגע שהוא סיים להתקין, אין לנו כל צורך בו…
זה לא רק זה, זה משהו מעבר…
זה… זה לא נשמע שונה לי הרבה מהנצרות. הם מאמינים בה', ומאמינים גם ביימח שמו לא עלינו. וואי זה נשמע לי מוקצן וכפרני, אבל אני באמת מרגישה שעוד שנייה ישתחוו לרבי…???
(השאלה מופנית בעיקר לבאמת רוצה להבין, וגם למישהיאחת)
ומה קורה עם התאורה מתקלקלת?
הרי זה לא דבר ניצחי.
צריך מישהו שיתחזק את זה. שידאג שזה ישאר. שיעבוד. שיאיר.
ובשביל זה יש את הרבי.
כל הדברים שאת מקבלת כל הזמן, הברכות, ההשפעות – עוברות דרכו.
כשאת מזמינה פיצה ומקבלת אותו עם שליח – לא תגידי תודה לשליח? רק תרימי טלפון לבעל הפיצה להודות לו?
או שבכל זאת תודי גם לשליח 🙂
ובשלב מסוים, הפיצה תיגמר, ושוב תזדקקי לשליח שיביא לך חדש.
וכמובן, אין המשל דומה לנמשל בכל פרטיו – כי הפיצה יכולה להימאס ? וגם במשך זמן מסוים, כל עוד האור עובד והפיצה קיימת – את לא זקוקה לשליח.
בעבודת ה' זה לא כך,
אנחנו כל הזמן כל הזמן צריכים לעבוד ולחזק את יראת ואהבת ה' שלנו
ובזה עוזר לנו הרבי.
הוא עוזר לנו ברוך השם, תודה רבה. אבל זהו, אמרתי לא תודה, שילמתי, נתתי טיפ, עכשיו אני צריכה גם לאכול את השליח פיצה? אני מכירה טובה לרבי וממשיכה ללמוד את השיחות שלו, אבל כשאני מסתכלת על התמונה שלו אני חייבת להסיט את המבט. הוא מרגיש לי כמו איזה ילד קטן שאומר בקול מתריס "את לא אוהבת אותי", ואני רק מרכינה ראש ומרגישה הכי לא בסדר בעולם. אבל סך הכול יש גבול, הרבי הוא לא הבן שלי.
המשך בתגובה הבאה…
במילים יבשות אפשר להגדיר אותו כנותן שירות… כמו הרופאת משפחה שלי, שעוזרת לי להבריא וכשאני מבריאה שוב אינני חושבת עליה יותר, עד הפעם הבאה שאצטרך עזרה… אני לא זורקת אותה מכל המדרגות כי אני כבר לא צריכה אותה יותר, היא עדיין הרופאה שלי. רק שכרגע – אין לי צורך בה, וכמובן שאין שום צורך לאהוב אותה ולהתאהב בה…
חייבת להסתייג ולומר שאני לא אוהבת את הזלזול…
מותר לתהות ולשאול ולנסות להבין.
אבל בבקשה בלי לזלזל.
וכאן המשל אינו דומה לנמשל.
כי הרופאה – רפאה אותך ובי.
הרבי משפיע עליך בכל רגע. בגל רגע ממש!!! זה לא היה ונגמר עד לפעם הבאה…
כל רגע שאת חיה, כל רגע שאת חשה אהבה לקב"ה – זה בזכות הרבי!
הרבי אוהב אותך.
מה, לא תאהבי אותו בחזרה?
למה להסיט מבט מהתמונה?
תיישרי מבט אליה. ממה את מפחדת?
את מדהימה. הלוואי על כולם..
וואו קודם כל שאפו על השאלה, ולכל העונות מרגש ממש לקרוא❤
בקצרה, כל בנ"י הם גוף אחד, והרבי הוא ראש בני ישראל, הראש שלנו.
מה עדיף, שאני- הציפורן הקטנה- אפנה לקב"ה או הרבי שהוא הראש? הוא גם מרגיש אותי יותר מאשר אני מרגישה את עצמי, המוח מעביר לרגל את היכולת לחוש ככה שהרבה יותר שווה להתקשר לקב"ה דרך הרבי:)
כשאת שואלת איך לאהוב את הרבי את בעצם אומרת שאת רוצה להתקשר אליו ולכן מביאה קטע שיתמצת לך איך עושים את זה:
בלוח 'היום יום' (לכ"ד סיון) מובאים דברי הרבי הריי"צ(השווער= חותנו של הרבי): "השואל מה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים… ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה. כשהוא לומד את מאמרי החסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש [אנשי שלומנו] ותלמידי התמימים שיחיו [כינוי לתלמידי ישיבות חב"ד] בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים – הנה בזה היא ההתקשרות".
הדגש כאן הוא בעיקר על הלימוד וזה כל כך נכון כי לדעתי ההבדל בין חבדניק ללא חבדניק הוא שלא חבדניק(לא מדברת על אנטי חבד) מכיר בזה שהרבי הוא דמות גדולה ושהמעשים שלו ושל חסידיו הם גדולים(שלוחים וכו..) אבל הוא לא יודע מה עומד מאחורי זה (הוא לא לומד או שהוא לא לומד מספיק לעומק את תורת חבד).
דוגמה: חבד ידועים בתור כאלה עם אהבת ישראל גדולה ובמיוחד הרבי אבל הרעיון שעומד מאחוריו הוא שכולנו חלק אלוק ממעל ממש ורק הגופים שלנו שונים וכו.. והרעיון הגדול הזה מביא אותנו לכזאת אהבת ישראל גם כלפי אנשים שונים ממני כי הם שונים ממני רק בגוף.
ואם את רוצה לאהוב את הרבי תלמדי בכללי את החומר של חבד לעומק(לאו דווקא של הרבי) ואז תתחברי עוד יותר לחב"ד ממה שהיית וזה יביא אותך לאהוב גם את הרבי שהוא המנהיג העכשווי של הדור שלנו
הצלחות:)
ועוד עצה ממני נתינה מקרבת בין אנשים וכאשר את נותנת מעצמך לרבי ומקיימת את הוראותיו את מתחברת אליו
אני אוהבתחזק את שתיהם!
הרבי הוא הצינור שלנו לקב"ה!
סתם רוצה לשתף במשהו עדכני מלפני אלפי שנים.
מעמד הר סיני, מעמד קבלת התורה. ברקים, אש וההר כולן עשן ואומר כבוד. ה' מדבר ואומר שתי דיברות ראשונות עד שפורחת נשמתם של ישראל והקבה מחיה אותם באמצעות טל התחייה השמור לעתיד לבוא.
בני ישראל לא יכולים לעמוד בזה ומבקשים ממשה שהוא ימשיך לדבר, הם לא מסוגלים להרגיש את הקדושה, להתחבר אליה ללא כלים מתאימים.
וה' שמח, לעומת משה שקצת עצוב מכך, משה רוצה שהם יוכלו להתחבר כמוהו, שלא יצטרכו ניסים בכדי לראות את ה' ולא למות אבל הם לא מסוגלים!! זה לא בטבע שלהם, הם לא כלי קיבול.
ולכן ה' מצווה על משה אתה תגיד את שמונת הדיברות הבאות, העם לא יכול להכיל את הקדושה, תפקידך להיות המקשר.
תעשו חושבים, תבינו מה הכוונה שלי. ה', בעצמו אומר למשה רבנו, מנהיג הדור, ראש בני ישראל שעם ישראל לא יכולים להתקשר אליו, לראות אותו, לדבר איתו בלי קשר גשמי, בלי אחיזה במציאות.
אז אנחנו? בוודאי שצריכים את החוט המקשר הזה.
כדאי שתעמיקו מעט בשיחה של הרבי, פרשת יתרו.
זה יעזור לכן להבין טוב יותר, בהצלחה?
נ.ב
קשר אם הרבי, לא סותר קשר עם ה'.
אממ אני הולכת להגיד פה משהו שיכול לסתור הרבה אמונות ולעורר וויכוחים אולי… אבל פליז אל תשפטו אותי.
אם הרבי היה עכשיו חי בגוף גשמי ונגלה לעיני בשר, אז הייתי מבינה את החשיבות של *דווקא* קשר עם הרבי…
אבל עכשיו במצב הזה, כשהשם והרבי רוחניים בשבילי כמעט באותה המידה… אז בשביל מה? אני אוהבת את ה', זה לא מספיק?
מה יועיל לי לאהוב עוד בן אדם שבשבילי הוא רק מלאך?
סליחה על הבוטות…
אני באוהבת בהשם!!!1!!!!!!!
ואני חבדניקית שליחה חסידית ומושלמת, כן.
שכחת להגיד גם ענווה
היי, לאידעת מה לענות לך.
בבקשהה, תאזרי אומץ, תשאלי מישו. זה חשוב.
אבל מה שכן, תשאלי את עצמך. בכנות. מה *את* מרגישה, חושבת?
ולמרות שלא שאלת 😉 אני יגיד לך מה עוזר לי, שאני מרגישה שהקשר שלי עם הרבי מתרופף. (מהכיוון שלי בלבד, כן?)
אז קודם כללל, אני רואה ווידאויים של הרבי. והרבה. ארוכים.
לשמוע את הרבי אומר שיחה. מתפלל. לראות אותו מחייך לילד קטן. מחלק דולר. מברך. לראות את החיוך של הרבי, המבט.
הרבה פעמים זה עושה לי את זה, זה גורם לי להרגשה הזאת, של הקשר, האהבה.
אני קוראת סיפורים על הרבי, סיפורים שאני מספרים על הקשר שלהם עם הרבי. וקוראת מכתבים.
ואני פשוט אומרת לעצמי, ולאחרים 😉 הרבי אוהב אותך, הוא אבא שלך. הוא קשור אלייך. תמיד תמיד. ואכפת לרבי ממני. ברמוווות.
לפעמים זה לא קל. אבל שווה.
ותחזרי לכאן עם תשובותת 🙂
היי, האמת שזה היה קצת מזמן אבל השעות האלו של הלילה אלו שעות ההשראה שלי… אז במקום לחשוב אינסוף במיטה החלטתי לחשוב אל השאלה שלך
פעם פעם (כשעוד לא הבנתי את הקונספט של האתר והייתי בטוחה שחלק מהקרטריונים לפה זה להיות רבע רבנית?) העתקתי מספר מיוחד מאוד עניין מאוד יפה.
אז אני יכולה להעתיק לך לפה.
היי אז כמו שהבטחתי, הנה תרוצים עם מקורות?
אני אצטט מהספר "תניא לאנשים כמוך וכמוני"
שאלה:
חסידים מדברים הרבה על "הרבי", ואני לא מבין: למה אני צריך את הרבי-אם אני יכול ליצור קשר עם הקב"ה בעצמו?
תשובה:
מושג ה"רבי" מתבסס על ההנחה שעם ישראל כולו הוא כמו גוף שלם שבו איברים רבים. בין השאר, המילה "רבי" היא גם ראשי תיבות של ראש בני ישראל. זה לא רק תואר כבוד או תיאור של תפקיד, אלא הגדרה של מציאות. כמו שיש לנו בגוף ראש ואיברים, כך גם בעם ישראל. כמו שבגוף הראש אחראי לנהל את האיברים ולקיים אותם בפועל, ואין איבר שלא תלוי בו לצורך התפקוד התקין שלו, כך בעם יש נשמות שמתפקדות בתור עין, יד, רגל וכו'; ויש גם נשמות מיוחדות שהן ראש לכולן.
האם הראש קשור אל העין יותר ממה שהוא קשור אל הציפורן? לא ולא. הוא דואג להתפתחות ולפעולה התקינה של האיבר הקטן והרחוק ביותר. גם היכולת של כל אחד מהאיברים להרגיש עונג או כאב היא באמצעות הקשר שלו לראש.
אם אתה איבר בגוף הגדול של עם ישראל, אתה מחובר לראש גם מבלי לדעת זאת. אבל מי שמודע לקשר הזה ומכוון את עצמו אליו גם מצדו, מקבל הרבה יותר בכל המובנים, ובעיקר יכול להתקשר לקב"ה באופן יותר פנימי ואמיתי.
מקווה שעזרתי לך וזה הובן?
אם לא אז תבקשי הסבר. אני אציץ פה למקרה כזה:)
אז עד כאן זו התשובה על הנייר המוסבר. וההצהרה לאם לא עדיין תקפה:)
למרות שאני מניחה שעד שהגעתי כבר נעניתי פעמיים
בקשר לשאלה שלך אם רק את ככה
מניחה שלא. אבל אני לא ככה
אני אוהבת את הרבי ברמות מטורפות… אין איך לתאר את האהבה שלי אליו
יש לי כמה שירים שכתבתי על זה. בלי הקשר שלי אל הרבי ספק אם הייתי אני. ספק אם הייתי בכלל. לפחות בהרגשה.
וגם את השם אני אוהבת מאוד מאוד מאוד
אבל לפעמים הוא קצת רחוק לי… וקשה לי להכיל אותו בכלים המצומצמים שלי… אז הרבי נותן לי את הכלים, מכוון אותי לאהבת השם.
מצחיק אותי שאני נשמעת "מוארת" כזו עכשיו, חוזבש"ית חמודה:)
דרך אגב, בעקבות האתר נהיו לי ספיקות באמונה ברבי.. ז"א התחלתי לחשוב שאולי אני מחליפה ביניהם חלילה או בכלל.. מחזירה לעצמי את האיזון כרגע.
א גוטע נאכט. מקווה שכל הבילבולי שכל שלי היו יעילים איכשהו…
❤
אני אומרת משהו שבטח שמעת אותו מגיל אפס, אבל הוא ממש נכון!…:
הרבי הוא הממוצע המחבר שמקשר אותנו לה', הוא בעצם איש אלוקים, ומצד שני בגוף גשמי (כמו משה רבינו).
בחב"ד מתקשרים לה' פשוט ע"י ההתקשרות לרבי, אבל שימי לב בטח יצא לך להיות בהתוועדויות או שלמדת פרק מא בתניא זה מדבר על תפילה, ולמי מתפללים? לה'. זה רק דוגמא, מה שאני מנסה לומר שההתקשרות ואהבה לרבי זה לא על חשבון אהבת ה', זה אותו דבר!
הרבי הוא הממוצע המחשב שמקשר אותנו לה'.
ושימו לב אני לא באה להגיד פה שמי שלא קשור לרבי לא קשור לה'!