יש כאלה שאוהבים מלוח, אני לא.
אז למה אני מביאה את הטעם הרע הזה לפי שוב ושוב?
דייי, אני אוהבת מתוק, רוצה מתוק.
לכו כבר דמעות, לכו!
כבר צורב לי הלב מהמלוח הזה! שורפות לי העיניים! מר לי בפה!
לכו!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
ואווו……….
אני איתך נשמה!
גמאני אוהבת מתוק..
והקצקצר שלך השאיר אותי פעורת פה.
דיייי לכו!!!!!!!!!! מעצבנים! עופו מפה!!!
בהצלחה לך נשמה, במאבק נגדם(אני בצד שלך)?
יאללה לכווווווו כבר לכווווווו
אוף. איך מגרשים אותם?!
מרססים עליהם מכל שלם של קיי שלוש מאות והם מתאדים? כדאי לנסות?
אימאאא זה עצובב
שלא ילכו, שיעופו!!!
אחח, רסיס תלוי על עין.
לפעמים הן גם מתנה, ויש פעמים שאני מתפללת שיגיעו אלי.
אבל את צודקת, על פי רוב. וגם כותבת יפה.
רסיס תלוי על עין…
תודי שזה מעלה קונוטציות חיוביות למדי…
ומשום מה יצאה לי תגובה דומה לשלך. ?♀️
אהההמ.
אז ככה.
אני מתגעגעת. לטעם המלוח. של הדמעות.
אחרי מלא זמן שלא טעמתי אותן. הבנתי את זה.
בסדר. מה נגיד? תקופות.
תודה לכולכן על התגובות❤❤❤
ואוו.
אני פה.
כל כך- – – נגעת.
וכתבת יפה ממש!
אבל לעתים דמעות הן מתנה ענקית! ישנן פעמים שאני משתוקקת למשהו רטוב ומלוח שיגלוש על לחיי.
(דמעות הן תכשיטיה של האישה. הייתי חייבת לכתוב. קרדיט לז'וליקה).
בואו, דמעות.
בואי אני פה.
את יכולה להיות פה.
.
אוהבת מתוק.
אוהבת מלוח.
בואו.