הַשְׁפָּלוֹת.

icon_set_3_38
יודעת מנסיון

הַשְׁפָּלוֹת.

כַּמָּה אֶפְשָׁר
לְקַבֵּל הַשְׁפָּלוֹת
וּלְהַמְשִׁיךְ
לִשְׂרֹד.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
פוסטים חדשים
סיפורי דודה אנונומה 12#
שתדעו שאין כמוני רק שלחתי את הפוסט הקודם ואני כותבת לכם עוד הפעם כאילו רציתי ...

כחולת עיניים

חייב לך את חיי!
היום, י"ח ניסן זה יום ההולדת של ר' לוי יצחק – אבא של הרבי (הוא נול...

חסידה עם שתי רגליים

אסור לי לשנוא אותך
קשה לי עכשיו לאהוב אותך אמא. את מצפה שאני אחזיר לך חיבוק, את לא מבינה למה אני...

דומיה נפשי

אני בלחץ..
בנות אני בלחץ.. תקשיבו. בזמן האחרון אני לומדת מלא בשביל המהפכת הדבר מלכות.. ו...

מאמית אחת

מפחדת לדבר עם חברה
בנות אני רואה פה הרבה פוסטים שאת כותבות בתגובה דברי איתה דוגרי. תפתחי איתה את...

חברה

איזה גיל?
תגידו, מאיזה גיל התחלתן לצאת עם חברות לביילוים (ים, לונה פארק, בריכה, באולינג...

פרח ורוד

להרפות?=אין קשר
אני מרגישה חנוקה בלי שום דרך לנשום אם אני ארפה אפילו קצת הכל ירד לטמיון אם אנ...

לילי

מתכון להמצאות
1% השראה99% סיעתא דשמיאלערבב היטב

שירבוטית

6 תגובות

  1. אפשר, אפשר. לסחוב עוד יום ועוד יום, כשהמשא של כל ההשפלות מעיק לך על הגב, ואת בקושי נושמת- זו השרדות. וזה לא חוכמה. מטבע היותנו בני אדם אנחנו יצורים שורדים. לא הולכים כל כך מהר להתאבד;)
    אבל השאלה האמיתית היא כמה אפשר לסחוב ולספוג, ולהמשיך *לחיות*. לחייך, להנות מהרגעים הפשוטים, הקטנים, לתת לשני חיוך והרגשה טובה, להכניס רגש וכוונה במעשים שלנו. זאת השאלה.
    ואולי אנחנו סתם לא מאמינים בעצמנו, וזה כן אפשרי. זה אפשרי בטוח, כי השם לא היה מבקש ממנו משהו בלתי אפשרי. שרק לא נתיאש מרוב נסיונות….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות

חיפוש לפי תגיות >

חיפוש לפי תגיות >