לך, יקרה שלי.

את אוצר.
כתבתי לחברה טובה שלי..
(מסכימה לכל אחת לקחת את זה ממני אליה..מקווה שיעשה לכן קצת טוב.) תהנו?
חושך גלוי.
אחרי מבט שבוי.
עומדת שם.
איתך.

חלום דהוי,
ולב ללא כיסוי.
נשארת כאן.
שלך.

אני יודעת נשמה שלי.
יודעת שקשה.
אני שומעת את הלב שלך.
צועק ללא הפסק.

אני רואה את המבט שלך,
שמבקש עזרה.
דמייני אותי אומרת.
"בשבילי את נסיכה".

מקשיבה למילים שלך.
בשקט. לוחשת.
מדברת אל הלב שלך..
שמזמן כבר בכספת.

הוא נעול שם, מסוגר,
רוצה לצאת, ומאוחר.
הוא שומע צעקות שלך
שמגיעות בלי הפוגה.

הוא רוצה לצאת משם.
לחיות באמת.
הוא כועס על חטא,
שנעשה תחת עץ.

הוא רוצה להגיד לך,
שאת הכי שלו.
והוא יישאר שם תמיד.
גם אם זה לא בשבילו

רק תקשיבי לו נשמה שלי.
תשבי שם, ותרגישי אותו.
רק תגידי לו, יפה שלי.
שאת נשארת כאן איתו.

תחיו ביחד, בלי קשיים.
זה יעבור בסוף, תחיי את החיים.
עד אז, תנסי לאהוב.
את עצמך. תנסי לכאוב.

ותזכרי תמיד.
שאני כאן בברור.
כי אני אוהבת אותך באמת.
את אוצר שמור.
?
את_אוצר_שמור_!