זו באמת חברות בלתי ניתנת לפיתרון.
התאמצתי לא להסתכל עלייך, לא לבהות בך כמו מוזרה.
לא הצלחתי.
רציתי לומר לך שלום בטבעיות אבל במקום זה רק הבטתי עלייך קצת.
רק קצת.
ואז קלטתי שהמבט שלך עליי.
גם את.
ישר העפנו מבטנו לכיוון אחר.
ומשהו אותת לי ומצפצף במוחי ללא הפסקה.
יש לי מקום בגוף שנשרט.
הלב.
מתי ההפסקה נגמרת?
חצי כיתה פה בחצר משחקת מחניים
וגם אני.
אני אוהבת את המשחק הזה, ואני רואה אותה ויודעת שגם היא.
אבל איך אפשר להתמסר ככה?
אני מוסרת לה ומתווה לי פנים אדישות.
וזה קשה, כשחושבים על העובדה שעד לפני חודש היינו חברות טובות.
ואולי הכל היה סתם שקר??
כך אני חושבת לעצמי בעודי מנסה לתפוס את הכדור מאחת שבקבוצה היריבה לקבוצתי.
לא! זה פשוט לא הגיוני! היה בזה משהו אמיתי כל כך.
ואת האמת שאנחנו גם דומות כל כך.
שתינו עם מלא ביטחון עצמי אבל באמת ביישניות נורא.
עד לפני שהכרתי את יעל חשבתי שאני היחידה עם הבעיה המוזרה הזאת. אבל כשהכרנו ראיתי בה מייד שגם לה יש את nקטעים הללו. ומשהו בזה ניחם ועודד אותי.
רציתי באמת להתחבר אליה. אבל מי שרצתה את זה עוד יותר זו יעל.
כמה מוזר זה להסתכל עליה עכשיו ולחשוב שהיא זאת שרצתה את החברות הזאת יותר ממני…
אבל… אולי הביישנות הזאת שבאה אל שתינו לפעמים היא זו שגורמת למתח בנינו בזמן באחרון?
"טליה! את פסולה! לכי לאיפה שהפסולות נמצאות במשחק" מישהי קוראת.
אני מתנערת ממחשבות והולכת לאיטי למקום הזה.
איך היא קראה לו? למקום שהפסולות נמצאות במשחק.
כן.
אני לגמרי מרגישה פסולה עכשיו. נכשלתי.
במשחק של החיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
לא, את לא נכשלת.
כי חברות שהתפרקה, לא יכולה לסמן לך תווית של פסולה על הגב.
היא התפרקה, כי ה' רצה ואנחנו לא המחליטים הבלעדיים בעולם הזה.
גם לי פעם הייתה חברות שהפירוק בא מהצד השני, וכאב לי, ה' יודע כמה.
ובכיתי, והתעצבנתי. עד… שגדלתי. והבנתי.
כל ירידה לצורך עלייה.
אוהבת אותך ומאחלת לך מלא בהצלחה.
נ.ב
המקום של הפסולות במשחק, ממנו יצמחו המנצחות של החיים.
זה קשה נורא.
קשה לראות אותה כל היום ולחשוב על מה שהיה וכרגע לא קיים..
תני לעצמך להתאבל על זה. להצטער ואפילו לבכות על זה.
אבל נסי אחרי לראות שאפשר לחיות אחרת ואם חברות אחרות והכל בסדר.
זה זמן מאתגר, אבל פרידות תמיד יהיו בחיים… קשות אבל רק צומחים מהם.
הכי הצלחות.
אולי את מרגישה שבנקודה הזאת נכשלת.
אבל המשחק של החיים עוד ארוךך
יש לך עוד הרבה ניצחונות במשחק הזה, ויש גם נפילות… וקמים מהן
ממי יהיה טוב!
אני אוהבת אותך.
למרות החברות שפסקה בינינו??
וואוו מהממת!!????
בהצלחה!!!???
אוץ. זה כאב לי ממש.
אולי יותר מדי. יש לי חברה במצב דומה ממש והיא מפורקת.
הכתיבה שלך מדהימה, ווואו.
ולא, את לא נכשלת. ובטח לא במשחק של החיים. אולי עכשיו את מרגישה כך אבל תעברי את זה ותראי איך זה לא הכל. ואת הרבה יותר מעבר לחברות שהתפרקה.. את גדולה.
קבלי חיבוק חזק ממני❤️
אל תרגישי רע עם עצמך בגלל משהו שלא תלוי בך.
תכניסי לך לראש שזה לא דבר שהיה באחריותך ואת לא אשמה.
מבינה אותך ומאחלת לך שיהיה לך טוב עם עצמך ולא תרגישי רע ❤
כתבת מדהים. איך הצלחת לבטא. אהבתי
אמאלההה אני מבינה אותך ברמותת
גם לי היתה חברה טובה שהיינו דבק (תלות תסבוך)ואז נפרדנו
(סיפור ארוךךך)לפני שנה וחצי והיתה תקופה של בערך שנה שלא דיברנו מילה ולא חצי מילה ואין יותר גהנום מיזה זה ייסורים לשני הצדדים אני התפרקתי לחתיכות ובסוף איך שהוא לפני חצי שנה בערך התחלנו לדבר פה ושם.
הצעתי היא ששוה לך לדבר איתה על הנושא ולנסות לזרום גם שהכל נתקע.
זה לא שוה את היסורים האלה.
תודה לכולן על החיבוקים מרחוק!!
זה מעודד
באמת