מיועד למי שמרגישה שהיא מחוץ למעגל החברתי ולמי שטיפונת שומרת טינה לאלו שיש להן הרבה חברות
היי
מדברת משהי שיש לה חברות, ולא תמיד היו לה
אני כותבת את הפוסט הזה כסוג של תגובה לכמה דברים שקראתי פה באתר המושלם הזה(!) , מדובר בפוסטים מן הסוג של "כמה אני בודדה כמה כל מי שלא מתיחסת אלי אכזרית אין לי אף חברה בעולם " והרשימה עוד ארוכה.
אז ככה, אני רוצה להסביר את נקודת המבט של זאתי ש – כן, יש לה חברות, וכן, היא לא נשארת הרבה לבד ולא מרגישה בודדה.
—
כשאני עוברת ליד אלו שנראות לי יותר "מחוץ למעגל" הדבר הראשון שאני רוצה לעשות זה להכניס אותה לתוך תוכו.
לפעמים זה אפילו מצליח לי. ואני באמת מנסה לתת ממני למי שאני רק יכולה
אבל לפעמים אני פשוט לא מצליחה , תאמינו לי.
לא , אני לא אומרת את זה בשביל לקבל "כל הכבוד"
אני אומרת את זה כי אני רוצה שתבינו, שגם אם אתן קצת מרגישות בחוץ, אף אחד לא נגדכן, באמת! ועם כל הכבוד גם אני סך הכל בנאדם עם כישלונות , בדיוק כמוך!
ולכל אחת יש סיכוי להכנס לחברה עם קצת תעוזה והרבה תפילות ומזל…
כי אני לגמרי יודעת איך זה להיות "מחוץ לעניינים" . ככה הייתי במשך לפחות שלש שנים.
רק בסמינר העניינים התחילו להשתנות לטובה וב"ה ובלי עין הרע אני היום במקום יותר טוב.
אבל את שקוראת את זה וכל כולך מלאת טינה על אלו שלא שמות לב אלייך, בבקשה! אל תדוני לכף חובה! תאמיני לי שאני מבינה אותך טוב טוב ויודעת כמה צורב ושורף זה מרגיש. לא באתי לומר לך להפסיק לרחם על עצמך, או לומר שיש איתך בעיה (חס וחלילה!!!) אלא רק לדון לכף זכות את אלו שלא תמיד רגישות אלייך בכמות שאת והן הייתן רוצות .
אני חושבת ככה פשוט כי אני מאמינה שיש הרבה כמוני, שלא , הם באמת לא רעות (אני לא מחזיקה מעצמי אכזרית, מצטערת). והן מנסות להכניס גם אותך פנימה, ולא תמיד זה עובד להם…
שימי לב !
וחוצמזה שאני מאמינה שאת יכולה להגיע למקום הרבה יותר טוב, מקום שאליו את רוצה להגיע. כמוני.
בהצלחה!!!
אוהבת אותך! מאד! ורוצה שיהיה לך טוב!
רק אל תתני לי בסופו של יום את המבט המצמית של "איך את מעיזה, להיות כל כך רעה".
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
אחת ויחידה
בפוסט הזה כמו שכתבת את בטח לא אחת ויחידה
אני ממש מזדהה עם רוב הפוסט הזה
הסברת את עצמך (ואותי) ממש לעניין
תודה!!
וואו
אהבתי ת'פוסט
כי ראו מכל מילה
כמה את כנה, וכמה את אמיתית.
תודה נשמה!❤
וואו.
את – את פשוט כתבת אותי.
כתבת את המילים שלי.
גם אני התחלתי לכתוב פעם פוסט בדיוק כזה, ואף פעם לא שלחתי- –
את צודקת ואני מזדהה כל כך!
כתבת את זה בצורה מושלמת, יפה, והכי מדויקת שאפשר.
תודה לך ❤
(מעניין אותי לראות את התגובות… ?)
מסכימה
ובנות, אל תחשבו שזה שאתן מחוץ למעגל זה אומר שכולן חייבות לעזור לכן, תנסו לעזור גם לעצמכן! רואות מעגל? תצטרפו. משהי מתחילה לדבר איתך? תזרמי ותפתחי איתה את השיחה. זה מייאש לנסות ולנסות ולנסות ולראות את המבט שרוצה אבל לא עושה כלום!! ובסופו של דבר אני לא יכולה לעשות במקומך דברים!
וואי זה פשוט קשההה להיות בצד הזה,
אני לא רגילה לזה, אנחנו כבר בחודש טבת ואני עדיין תקועה בקשיים של תחילת שנה.
אני יודעת שאף אחד לא חייב לי כלום ודווקא בגלל זה קשה לי להיכנס לחברה.
אני לא אוהבת להרגיש נדחפת אז אני לא אכנס למעגל…..
אוף שה' יעזור לי ודחוף!!!
וואו , זה נשמע ממש ממש קשה , וזה באמת כזה…
אבל תקישבי, תאמיני בעצמך, ותסתכלי על עצמך בתור ילדה חזקה מכל הבחינות (חברתית, רוחנית וכו’) .
ותכנסי למעגל, וכמה שהמעגל יותר גדול ככה את פחות נדחפת.
המון המון בהצלחה לך!
אם את בכיתה ט אני יספר על עצמי שרק בכיתה י הרגשתי באמת שיש בנות סביבי… לקח לי זמן
הייתי אומרת (לא בקיצוניות או בהכללה)
לפעמים (לפעמיםםם) יש כאלו שתקועות בתוך בועת הנחיתיות ולא מנסות לעזור לעצמן.
אפחת לא צריכה ל ה כ ר י ח אותך להצטרף, להציע אפשר. להכריח לא.
אז תנסי שזה יבוא גםםם ממך
סורי אם עיצבנתי
התנסית פעם איך זה להיות בתוך בועה כזו?
זה בוץ כזה שקשה לראות משהו מלבדו, קשה להבין שזו נחיתיות וצריך לצאת ממנה. זה נראה הדבר היחידי שקיים.
בשביל לצאת מבועה כזו בקלות יותר, צריך עזרה ודחיפה מהסביבה.
יאפ נקודה, הייתי
ועדיין, בטוחה שזה קשה!! אבל לקרוא לך ואת לא רוצה, ולהציע לך ואת מתנגדת ו… לא רוצה לא צריך. זה עבודה שלך! אני מוכנה ורוצה לעזור לך אבל את צריכה לרצות גם ולשתף פעולה.
וסליחה שזה יצא קצת מתנשא אולי..
פשוט עצוב לי על הבנות האלו אבל אין לייי הרבה מה לעשותת
היי, לא קראתי עדיין אף תגובות אבל חשוב לי להבהיר דבר ראשון
(לא יצא לי לראות מייד כשהפוסט התפרסם ככה שזה קצת באיחור… מקווה שעדיין תקראו את התגובה הזאת).
שבעיקר כתבתי את זה לאני של פעם… באמת. ולא מספיק הבהרתי שאת הנקודה הזאת בפוסט עצמו, ואני יודעת שהפוסט הזה יכול להציק לסוג בנות אז הנה ההבהרה שוב: כתבתי את זה בעיקר לעצמי!
סוג של חוויה מתקנת…
וואו עכשיו קראתי תתגובות ותאמת הופתעתי ממש לטובה שרובכן הסכמתן איתי.
תודה נשמות טובות! רגשתן!!!
אממ אהבתי איך שכתבת ויש אמת במה שאמרת. אבל לא אמת אבסולוטית. ולא יודעת איכשהוא לכל הבנות שנמצאות בחברה ובמרכז (ואני באותם הבנות) הרבה יותר קל בנושא הזה בחיים. אז לבוא מהמקום שטוב לו בנושא מסוים ולנסות לחנך את מי שקשה לו באותו נושא לא נשמע לי מאד פייר. אין השבע מבין את הרעב. ואנחנו ממש לא יכולות לדעת כמה פעמיים הן דווקא כן ניסו להיכנס למעגל ולמרכז ולא התייחסו ולא שמו לב אליהן. אני לא חושבת שאנחנו בתור בנות מרכזיות יכולות לברוח מאחריות. כן יש מצב כזה שבגלל בנות כוחניות יש בנות שמרגישות פחות טוב בחברה… וזה מפחיד… אז לפחות בואו לא ננער מעלינו אחריות וכן ננסה לשתף ולדבר עם כווולם. כי גם ככה לא טוב להן אז בואו לא נוסיף להן את ההרגשה שהן עושות את זה לעצמן ועם קצת מאמץ הן היו יכולות להיות במקום אחר- כי זה לא לגמרי נכון.
ברור אפרת אני מסכימה עם כל מילה ולכן גם כתבתי שאני משתדלת, כך מה שבקשתי זה לדון לכף זכות.
גבר שני, קראת את התגובה שלי ?
תקראי…
תודה לך על ההערה וההארה!
קראתי עכשיו.
צודקת זה באמת מסביר את מה שכתבת ומעדן אותו.
ובהחלט מסכימה איתך! יצא לי פעם לדבר שיחה רצינית עם ילדה שלא כל כך במרכז והיא הייתה בהללםם לשמוע שגם לי החיים בכיתה לא סבבה. ואני ממש לא תמיד נהנת.
פשוט היה משהו בפוסט שהרגיש לי מסיר אחריות. אבל עכשיו אני מבינה מה באת לומר…
מסכימה איתך באלף אחוז…
גם לי זה הציק.
כאב לי לקרוא את התגובות פה של 'מה, אבל אתן צריכות לעשות מאמץ…' זה לא נכון!
אני בהחלט חושבת שזה אחריות שלנו, ואני לא מנסה להתנער מאחריות ח"ו.
ואני בחיים לא יוכל להבין את ההתמודדות שלהן, אז איך אני יכולה לבוא להגיד כזה דבר???
אבל מה שכן אמרתי – זה שאם לצערי אני לא במצב שיש לי כוחות ויכולת נפשית לעזור, ולשים לב לבת (וזה לא משהו שאפשר לראות… בחוץ אני נראית האדם המאושר בעולם) – אז אל תשפטי אותי!
אל תשפטי אותי אם אני לא תמיד מצליחה. זה הכל.
רק תזכרי, בבקשה, שכולנו בני אדם.
ואישית עברתי לפני קצת זמן תקופה קשה, שאת לא תוכלי לדמיין אף פעם, גם לא בסיוטים הכי גרועים שלך, מה עבר עלי.
נכון שבחוץ המשכתי לחייך ולצחוק עם כל העולם, לדבר עם החברות ולתפקד כרגיל.
אבל הראש שלי בכלל לא היה שם, האנרגיה נגמרה ואת טיפת הכוח שנשאר לי השקעתי בלנסות להמשיך להציג, לחייך, להראות לכולם שהכל בסדר.
אז סליחה אם לא שמתי לב אליך, סליחה אם לא הייתי מרוכזת, סליחה אם לא נשאר לי טיפת כוח כדי לנסות להכניס אותך גם למעגל.
סליחה, באמת.
אבל רק תזכרי, בבקשה, שאני גם בן אדם שעובר דברים, שאין לך דרך לדעת ולדמיין אותם.
אני מבינה את הכעס שלך, ואולי הוא מוצדק, אבל רק תזכרי שאת לא יודעת, ותביני שאת לא מבינה.
אז איך, איך את יכולה לשפוט אותי???
וכן, גם אני מבינה שאני לא מבינה. אני לא יכולה להבין את ההתמודדות שלך, ואני בטוחה שזה משהו שקשה לי לדמיין.
אז נכון, אלוקים נתן לי מתנה – חברות,
וחוץ מזה הוא נתן לי עוד הרבה התמודדיות ואבנים בדרך.
אבל את יכולה לראות רק את המתנה, בלי האבנים…
ואני שחקנית כל כך טובה, ובגלל זה גם לא נשאר לי טיפת אנרגיה – לעזור לך.
וסליחה, סליחה על זה…
כותבת בכאב,
וכואבת איתך,
החברה ממרכז המעגל.
את טובה כ"כ..
בהצלחה, מקווה שעכשיו את בטוב יותר
היי אחת ויחידה,
קודם כל ממש אהבתי את הפוסט שלך. רואים שממש ניסית והשתדלת לכתוב אותו בכל הרגישות. זה באמת מדהים בעיניי…
אני חושבת שיש כל מיני סוגים של בנות במרכז.
סוג אחד הוא של בנות, שפשוט אוהבים אותן. הן טובות. ולכן הן במרכז.
ויש סוג שני. שהוא של בנות שהגיעו למרכז עם כח. וקיים כזה דבר. ישלי בשכבה אחת כזו. וזה נשמע הזוי. אבל זו האמת.
אז אם את מהסוג הראשון- את בכלל לא צריכה להתחיל להתנצל, אני חושבת שבנות מבינות לבד שממך-אי-אפשר-להיפגע. המבטים המצמיתים נמצאים רק בראש שלך.
אבל אם את מהסוג השני… באמת אינלי מה לומר לך. באמת שאין.
וחוץ ממה שכתבתי עד עכשיו, יש עוד משו.
אני ממש אבל ממש לא חושבת שאת צריכה להכניס אותם למעגל!! אני יגיד לך יותר מזה- לדעתי אסור, פשוט אסור לך להכניס אותן למעגל. אבל זה כלכך יפה מצדך שאת דואגת להן. רואים שישלך לב טוב. ובכל זאת. אני יסביר למה אני חושבת ככה. את האמת- אם הייתי במקום של הבנות שמחוץ למעגל… וואי, ממש לא הייתי שמחה אם הייתי יודעת שמישי מנסה להכניס אותי. והייתי עושה הכל בשביל שזה לא יקרה. כמו שאת ואני, אני מנסה לחשוב- לא היינו רוצות שמישי תתחבר אלינו רק כי היא מתחנחנת. או שלא נעים לה שלא להתחבר.
אני חושבת שהמקום שלנו הוא לא 'להכניס אותם למעגל'. אלא להסתכל עליהן מלכתחילה… כעל בנות שנמצאות בתוך המעגל. וזו החכמה הכי אמתית.
מחכה לשמוע מה את חושבת, מעניין אותי ממש. את נשמעת אחת מתוקה וטובה שבאלי להכיר…
שייה
וואו, מסכימה עם כל מילה…
את בוגרת וחכמה כל כך, שייה.
אבל לדעתי כן – זה כן התפקיד שלנו.
ונכון, שצריך לדעת לעשות את זה בשיא החוכמה והרגישות.
ולא חייבים לשקר לעצמנו ולהגיד ש'הן כבר במרכז', כי הן לא, אלא להסתכל עליהן בתור שוות בין שווים – כי זה מה שהן!!!
ואז ממילא זה גם מה שנשדר החוצה…
גם לא תמיד צריך להתאמץ 'להכניס למעגל'.
אפשר פשוט לשים לב, לפנות, לדבר, להתעניין, לראות אותן. (אפילו אחד על אחד).
וברגע שאני יהיה חברה שלהן, זה פחות משנה אם אחרות רואות אותן או לא, כי כל ההמשך כבר יקרה לבד…
וואו שייה אני כ"כ מסכימה איתך את בנאדם אלוף:)
אני חושבת שאצלי בראש כל המושג של "להכניס למעגל" הוא בדיוק איך שתארת אותו, יותר נכון איך שהוא אמור לייהיות… לעשות את זה בכחמה וברגישות ומלחתכילה להסכתל עליהין ככה, ברור.
לגבי איזה סוג אני, אני ממש מקווה שאני מהשוג הראשון.
ובכללי לא חשבתי (עד שקראתי את מה שכתבת) שיש בנות בגיל שלנו שנכנסות למקום הזה מכח, זה עצוב לי לשמוע.
תודה לך!
וסליחה אם יש פרט מסוים בתגובה שלא שמתי אליו מספיק תשומת לב…
את רגשת אותי
היי
ואו אני מזדהה
אני לקראת סוף שנה התחלתי לעשות סוג של שינוי התחלתי להכנס למעגליים חברתיים לדבר להשמיע מי אני ומה יש לי עזבתי את הצד (ולצערי השארתי שם חברה מהממת שכמו שת אומרת היא פשוט לא נכנסת ועושה תצעד הזה וזה קשה לראות את זה:(וגם מתסכל)בקיצור והיום אני ב"ההה במעמד יותר גבוה ואני אומרת אלף פעמיים תודה כי זה ממש קשה
וחבל שלא הייתי פה ולא היה אז כזה פוסט מהמם:)
קראתי את הפוסט הזה ברצינות תהומית.
תודה לך.
איך הצלחתי לפספס את הפוסט הזה??
הלוואי וכתבה את זה מי שאני פעם כתבתי עליה פוסט פגוע בנושא?
ממ טוב שינית לי את החשיבה וזה פוסט שהגיע לי בול בזמן שאיכשו שוב נפגעתי..
תודה
איך פיספסתי את הפוסט הזה??
אוף הלוואי ומי שכתבה את זה זו מי שאני כתבתי עליה פוסט פגוע??
בא לי בול בזמן ששוב נפגעתי?
תודה