כתבתי-וזרקתי. הבטחתי שאביא לך-ופשוט לא העזתי.
את לא תבקרי אותי לא תשפטי תקשיבי, תאנחי תכאבי ותאהבי.
אבל אני לא אעז בחיים להביא לך אותם.
במה הייתי משתפת?
בקשיים של גיל ההתבגרות, בדברים החדשים שצריך לקנות, בקושי עם החברות, ובפחדים בנסיעות..
כל יום היה סבל- כל יום בנסיעה החזקתי את עצמי שלא ליפול, שיננתי טיפים לביטחון עצמי-וזה היה נורא.
מידי פעם שיתפתי- אבל לא בהכל. סיננתי מיינתי, ובנושאים שנוגעים לכל אמא ובת לא נגעתי השארתי בצד, פחדתי. ואיך התמודדתי?
בושה לספר. מתביישת בעצמי כ"כ! וזה כואב!!!!
אני לא רוצה להפחיד אותך, לא רוצה שתגמדי את הרגשות שלי. מעדיפה לא לגמד אותם מול המציאות, מעדיפה להשאיר את הדמיונות שלי, לחשוב כמה אני מסכנה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
בובהההה
אני אוהבת אותך!!!
אני הייתי באותו מצב בדיוק כמו שלך, זה היה קשה אבל לכן עכשיו ב"ה אני בסדר, את חייבת, תגשי למשהוא מבוגר שאת סומכת עליו, תספרי, בהדרגה, הוא בטוח יוכל לעזור לך, את תרגישי אחר כך הרבה יותר טוב!
אני מאחלת בהצלחה, זה קשה אבל את תעברי את זה כמו שכולנו עברנו
אוהבת אותך!!!
אחחחח
זה כואב כל כך:`(
כי אין אדם בסופו של דבר שאפשר לשתף אותו בהכל כמו אמא…
אני גם הייתי כזאת. התפדחתי לדבר עם אמא שלי על כל מיני דברים מביכים. ואפילו סתם לשתף מה עובר עליי.
אבל הצלחתי להתגבר קצת וכל הזמן עובדת על זה. מתקדמת עוד טיפה.
רק אל תאשימי את עצמך. את מספיק סובלת והעינוי העצמי הזה לא יוסיף לך כלום. רק יזיק.
וכן. לא רוצה חלילה לשפוט, אבל אז מה אם את ביישנית, אמא שלך אמורה למצוא את הדרך להגיע אלייך. את לא מלאך, ואת זקוקה לה והיא אמורה לדעת את זה.
ויש סיכוי שהיא משדרת לתת מודע שלך שהיא לא הבנאדם המתאים לשיתוף.
ואולי אני גם טועה,
אז תנסי לבחון שוב מאיפה זה נובע, ותתפללי. תפילה אף פעם לא מזיקה.
ותתעודדי. כי זה עוד נסיון שה' נתן לך והוא נותן לך את הכח לצמוח מתוכו, גם כשנראה שאין כל סיכוי.
אוהבת אותך!
אויש את פשוט גרמת לי לצמרמורת…
מטבעי אני גם ילדה מאוד ביישנית אבל לאט לאט נפתחתי אמרתי לעצמי שאני שווה בדיוק כמו כל ילדה ולכן אני לא צריכה להתבייש מאף אחת גם אם היא הילדה הכי מקובלת אני שווה מעצם היותי ילדה של ה' .
כמובן שזה לא בא ברגע זה לקח זמן והיום אני ברוך ה' די מקובלת.
מאחלת לך בהצלחה רבה!!❤❤❤
ווואווו.
בובה! הזדהתי ברמות!!!
הרבה הצלחה לכולנוווו
אני כ"כ מזדהה עד דמעות אני ביישנית ברמות שאני לא סובלת את עצמי קשה לי להיפתח וזה פשוט נשאר עמוק בפנים…
מרגישים שזה צורב לך.
אני בוכהההה!!
פעם ראשונה בחיי שבכיתי מפוסט! 🙁 זה עצוב כל כך!!
אני אוהבת אותך ממממש!!
את פשוט אלופהה
וק ריגשתתתתודה מתמודדת אני בשתודה לכולם על התגובות החמות. זה היה באמת נורא. ברוך ה מתקדמת לאט לאט והרבה יותר טוב. לכל הבנות שכמוני לא מצליחות לשתף-תעשו הכל כדי להקל מעליכם.. בבקשה….זה ככ קשה….אנחנו סוחבות שק ענקי ואף אחד לא רואה. והוא כבד מוד ומכביד מאוד. בבקשה. לי בהתחלה עיצבן התגובות של"תשתפי" אבל קודם מול עצמך אל תדחיקי. תכתבי אתזה תציירי אתזה תרקדי תשירי תציגי אתזה…..גם אם לא לשתף..אבל לאט לאט גם תשתפי. עכשיו. כן. תעצמי עיניים. ופשוט תאמרי….זה הדרך שלך לאושר…אם עזרתי למישהי…..לא צריך יותר מזה….יאלה אהובה! בהצלחה!! אוהבת אותך!וגם אמא שלך אוהבת אותך!!
אוהבתתתתת בטירוף!!!!!!?
אל תשאלי 'למה?'!!
כי אני לא אדע!
יאו זה כזה אני אבל מה אפשר לעשות
אעע.
מה. זה. הפוסט. האאוצ'י. הזה.
בובה, איך את מרגישה עכשו? יותר טוב?