תפריט
כי אני חייבת לדבר על זה
בואו נדבר על הנושא הכואב הזה.
תאמת אני די פופולארית, לא יודעת עד כמה ותאמת לא ממש אכפת לי.
אני כותבת את הפוסט הזה בגלל שלאחרונה יש לי הרבה זמן פנוי ואני מוצאת את עצמי יושבת וחושבת על החברות שפעם היו לי ועל הסיבות שבגללן נפרדנו,
ואני מגיעה למסקנה שהרבה מהן פשוט קמו והלכו בגלל דבר אחד- הן רצו להיות יותר פופולאריות ואני חסמתי אותן מפני שאני בדיוק באמצע והן רצו יותר.
מעולם לא חשבתי על האם אני פופולארית או לא. אף פעם לא ידעתי מי באמת חברה שלי ומי משקרת לי, ולא הייתי בטוחה איפה אני עומדת.
אבל זה לא הפריע לי בגלל שתמיד ידעתי שאני הולכת עם האמת שלי. תמיד חיפשתי את הבנות שידעו לראות אותי בלי קשר לאיפה אני בכיתה ומי החברות שלי. אפשר לומר שהדיבורים של עכשיו זה מחשבות שעלו לי בעקבות חברה שהתייחסה אליי מגעיל כי לדעתה לא התאמצתי להכניס אותה למעגל של הפופולאריות, זה די חדש לי ואני מנסה להתנסח בזהירות כדי לא לפגוע ולהגיע לפואנטה..
אבל אני לא מדברת היום על הבנות הפופולאריות, אני מדברת על אלו שיושבות בפינה ומסתכלות בעיניים רעבות על התורנית שכולן יושבות מסביבה או צוחקות עליה. אני מדברת על אלו שכועסות על כך שאנשים מתייגים אותן במהירות בני אדם בתור לא מעניינות בלי לחשוב פעמיים ומשאירות אותן ככה לנצח. אני מדברת על אלו שלא מעיזות להגיע לטיולים כי הן לא יודעות עם מי להיות. אני מדברת על הבנות שכמעט אף אחד לא מדבר איתן. אני מדברת אל אלו שחושבות שלהיות פופולארית זה מה שיפתור את כל בעיותיהן בחיים.
אני רוצה לספר לכם משהו בתור מישהי שהיא עמוק בחבורה של ה"פופולאריות" אבל מעולם לא ייחסה לזה משמעות והתחברה עם כולן כולל כולן.
כמובן שאלו רק המחשבות שלי וזה לא קביעת עובדה או ניסיון להצדיק מישהו.
אני יכולה לומר שהרבה שנים ניסיתי להבין מה גורם לבת להיחשב כלא פופולארית. מה גורם לסביבה או לילדה לא לתקשר אחד עם השני במשך כל כך הרבה שנים? למה הן נפגעות כל כך הרבה ללא הצדקה? למה ילדה אחת יושבת בפינה בלי לדבר מאז שאני זוכרת אותה וילדה אחרת הייתה נסיכת הכיתה עד שעלינו לתיכון והיום אף אחד לא מדבר איתה? למה יש ילדות שכולן מחשיבות את דעתן כל כך הרבה ויש ילדות שלא? אני חושבת שעליתי על משהו, כמובן שאני לא מכלילה אלא משתפת במה שהסקתי מהתנהגות של בנות שאני מכירה. בעצם, תמיד אני עצמי הייתי בדיוק באמצע, ואני חושבת שמה שגרם לזה היא העובדה שמעולם לא חשבתי האם אני פופולארית או לא, אלא חשבתי איך לגרום לאנשים להרגיש נוח לידי ואיך להתחשב. מההסתכלות שלי בבנות, ראיתי שמי שתוייגה בתור לא פופולארית התנהלה מתוך כעס ורצון לנקמה בלי קשר לסיטואציה, כאילו רצו להוכיח שהן כן יכולות להיות במרכז למרות התיוג.
עמדתי לי במקלחת מתחת לדוש וחשבתי, שזה רק הגיוני שהם תכעסנה הרי אף אחד לא שאל לדעתן או בדק את היכולות שלהן לפני שסימנו אותן ככה. אבל אז חשבתי- הרי לפופולאריות גם כן יש תגיות, למה פה זה לא מפריע? איך זה שהן עדיין נשארות פופולאריות לא משנה כמה תוויות מגעילות ישימו עליהם? למשל, יש לי ילדה בכיתה שאפשר לומר שהיא אחת האהובות בכיתה שלנו. שנים על גבי שנים רק מוציאים עליה ריכולים על ההפרעות שלה, על הבית שלה, על התסבוכים שלה, על השקרים שלה, למה היא עדיין אהובה?
אני עושה השוואה פשוטה, ואני מגלה שההבדל הוא בבת עצמה. נכון הדביקו עלייך תווית. היא קשה וכואבת ולא צריך מילים בשביל להבין את זה, וגם עליי הדביקו תוויות משפילות כל כך שהתביישתי לבוא לבית הספר כשהבנתי מה המשמעות. אבל כשאני מסתכלת על שני הקיצונים, אני מבינה שבצד הלא פופולארי נמצאות די הרבה בנות שהגיעו לשם אך ורק בגלל שהן התנהלו מתוך כעס, אם זה על תנאי החיים שלהן, אם זה על התווית, אם זה על הבית שלהן, אם זה על עצמן ואם זה על הסביבה. כעס, פשוט ככה. הן לא מוכנות להשלים עם תנאי החיים שלהן, ולמה שתסכמנה? הן צודקות! זה לא הוגן! זה לא הן בחרו את זה!
נכון. זה לא אתן בחרתן את כל אלה, העולם הזה הוא עולם שקר והוא זה שהביא עליכן את זה. זה נכון. אבל מה אתן בוחרות לעשות עם החיים שלכן? לא מה הסביבה בחרה לכן! תחשבו על החלום הכי גדול שלכן, מה אתן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות גדולות, אתן עדיין רואות את עצמכן כועסות שם? כנראה שלא. למה? זה מה שנקרא הגשמה עצמית. בחלום שלכן אתן מה שתמיד הרגשתן שאתן צריכות להיות. אז למה לא להתחיל להיות מי שאתן? רואות שמה כבר עכשיו? בואו נדבר תכלס!
אתן אומרות מה זה קשור לפופולאריות? ובכלל למה ל#*@&^% את חושבת שיש לך מושג?!? אין לך מושג איזה כאב זה לבוא כל יום לבית הספר ולדעת ששוב יהיה לך מלא מה להגיד ואף אחד לא יקשיב, שוב תרצי לעשות דברים ולא תוכלי, שוב תרצי להביע את דעתך ולא ישמעו לך, שוב היום יראה כמו אתמול ושוב תבכי בלילה בכרית!
אז לא, אני אהיה קשוחה איתכן. אני מצטערת לומר, אבל האדם היחיד שיכול לשנות את המצב שלכן הוא אתן ואתן בלבדד! זה לא יעזור לשבת ליד זאתי או לנסות לדבר עם זאתי כדי שעוד בנות ישימו לב אלייך זה פשוט לא יועיל! גם להידבק זה לא וגם להתחיל לצעוק דברים לא קשורים זה לא! וזה גם לא יעזור, כמה מפתיע, לשבת בפינה ולחכות שמישהו ישים לב אליכן. הסביבה היא קשוחה וקרה וכולם עסוקים בלשרוד בדיוק כמוכן, כן גם זאתי שיש לה מלא כסף ובדיוק מתדיינת על כמה בנות להזמין למסיבת היומולדת הבאה שלה!
סורי אם אני נשמעת קצת תוקפנית אני פשוט מנסה להבהיר את עצמי בצורה ברורה
הקב"ה שם אתכן איפה שאתן ונתן לכן את הניסיונות שלכן רק בגלל שהוא ידע שתוכלנה לעמוד בהם! להיות לבד זה קשה יותר מכל דבר אחר והקב"ה שם אתכן במצב הזה כי הוא ידע שרק לכן יהיה את הכוח להגשים את עצמכן מתוך זה! אתן יכולות לכעוס על הקב"ה כמה שאתן רוצות, אתן יכולות להאשים את ההורים שהביאו אתכן לכאן בלי שרציתן, אבל אתן מפספסות את הנקודה והיא שאתן חזקות כל כך!
באמת זה חשוב האם אתן פופולאריות?? זה באמת כל כך חשוב איפה החברה מדרגת אתכן?? הרי זו אותה חברה שמתייחסת אליכן מגעיל כל כך למה זה חשוב איפה היא שמה אתכן ברשימה? אתן צריכות לחשוב רק על עצמכן! איך אני מקדמת את עצמי עם המטרות שלי? איך להפסיק להיות כועסת? אתן צריכות להתמקד במי שאתן ולהשיג את המטרות שלכן, אתן צריכות למצוא את החברות שתדענה מי אתן ותכרנה אתכן טוב ותהיינה אתכן והן לא חייבות להיות מהבצפר יש כל כך הרבה בנות טובות בעולם! הבנות הפופולאריות הן לא חזקות יותר, הן תלויות בדברים קטנים כמו חיוך במקום הנכון או בגדים לפי צו מסויים מטופש! אתן לא נועדתן לשטויות האלה יש לכן תפקיד חשוב יותר בעולם הזה! אני באמת מאמינה במה שאני אומרת!
באמת שכעס ונקמה לא מובילים לשום מקום נשמות יקרות שלי. באמת שלא. אני לא באה עכשיו ואומרת יאללה מה הבעיה תתעלמו מכולן זה קלי קלות!
לא. זה לא ככה. אבל אני באמת מאמינה שיש לכן כוח שאני לעולם לא אשיג והוא להפנות גב לחברה המטופשת ולהפוך את העולם שלכן, יש לכן כוח! תנצלו אותו, תהיינה אגואיסטיות ותנצלו את הכוח הזה לעצמכן! תעבודנה על האופי שלכן ועל צורת הדיבור שלכן, תנסנה למצוא את הכישרונות והדברים שגורמים לכן להרגיש כל כך טוב שתרצו לעוף לשמים, תמצאו את החברות האמיתיות שלכן ותשקיענה בהן, ועיקר העיקרים- החברה היא לא מדד לכלום, כי כל אדם הוא שונה ומיוחד בפני עצמו ואין דבר כזה כולם עושים.
זכיתן ואתן יוצאות דופן ויש לכן כוחות שאין לאנשים הכאילו רגילים! אתן לא צריכות לכעוס על אף אחד נשמות שלי גם לא על עצמכן! אתן לא מוזרות, אתן שונות וזה כל כך נדיר! אף אחד לא אשם בזה ואין פה אשמים אתם צריכות לדעת שגם אם נראה לכן שאין בכם כלום ואתן סתם גוף שיושב על הכיסא ללא שום כישרון או אהבה- כנראה יש בכן משהו שצריך לחפור כדי למצוא אותו, ואם תחפורנה מתוך כעס- את החפירה יישבר, אתן מבינות? זה ידוע שהצוות שמאחורי הקלעים עושה עבודה הרבה יותר משמעותית וחשובה מאלו שעומדים על הבמה, וגם אם אף אחד לא רואה אתכן- אתן מגשימות את הרצון שלכן, את מי שאתן וזה מה שחשוב!
ואני בטוחה, שברגע שתהיינה שלמות עם עצמכן ותדענה מי אתן ולאן אתן הולכות- כבר תקרנה את החוזק שלכן החוצה והתווית של אדם לא מעניין תרד מכן באופן אוטומטי. זה לא קסם, זה החיים.
אני מקווה שהיה ברור שלא דיברתי על בנות שיש להן בעיות תקשורת או פחד קהל, כי זה נושא אחר לגמרי. ואני ממש מקווה שאף אחת לא תמצא את עצמה פגועה אחרי הפוסט הזה. אני מאמינה במה שאני אומרת אבל לכל אחד יש דעה שונה ואני לא באה להתווכח עם אף אחד. ובבקשה אל תבואנה בהשוואות לניסיונות אחרים בחיים, אני לא מזלזלת בשום דבר אבל אני מדברת רק על הניסיון של פופולארית-לא פופולארית.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
57 תגובות
ג'ימין. בכיתי.
את מהממת וצודקת במיליון אחוז.
וזהו. אין לי מה לומר יותר אחרי הפוסט הזה.
אויש אל תבכי?
ארוווך
כל מילה בסלע!!!!
אני במוד של שיתוף אז הנה. אני בערך תמיד הייתי בביה"ס עם קשיים חברתיים. הרגשתי שונה, הרגשתי לא מובנת. התביישתי להביע את עצמי.לא הייתי עצמי!
זה גרם לי לפעמים כמעט לדיכאון, הייתי כל כך… בודדה ומתוסכלת! הרגשתי שלא רואים את האור העצום שיש בי!
ואז בסוף השנה שעברה התחלתי לשחרר אחיזה… לאהוב את עצמי… אבל באמת. לאהובבבב את עצמי ממש! להיות מודעת לחסרונות שלי (למשל, שקשה לי לדבר בפני קהל) אבל להתמקד ביתרונות שלי, ובדברים הטובים בחיים שלי, וברוך השם יש הרבה כאלה.
והשנה (יב) גם עברתי בית ספר, ככה שהתחלתי דף חדש ממש. התחלתי לאהוב יותר ויותר להיות עם עצמי, ולא להצטרך את החברה נואשות. כן, נואשות, ממש ככה – כי עד לפני כן התחושה שאני לא עצמי בחברה הפריעה לי מאוד מאוד מאוד ופגעה לי בשלוות הנפש.
אז עכשיו למדתי ברוך השם לאהוב את עצמי, להעריך את עצמי, לאהוב לבלות עם עצמי, ולהיות שלווה ושמחה בלי האישור של החברה.
ומה קרה? התחלתי להנות הרבה יותר גם בביהס! ראו זה פלא!
סתם, זה לא פלא. זה הרי ברור: המפתח לאושר, כמו שאמרת יפה, נמצא רק אצלנו. מי שתולה את האושר שלה בלהיות פופולרית, מפספסת לחלוטין את העניין.
ונכון, כתבתי שכל מילה בסלע, אבל בכל זאת:
כתבת שאת לא מדברת על בנות עם פחד קהל/בעיות תקשורת. אז אני רוצה לומר: זה מדבר גם אליכן, בהחלט, ממש כפי שזה דיבר אלי (קשה לי לדבר מול קהל). פשוט צריך להכיר בחסרונות שלנו ולקבל אותם באהבההההההה!
ממש בשיא הכנות: אחרי שקיבלתי את זה שאני לא מדברת בנוח בכלל מול אנשים, המצב השתפר בטירוף. עכשיו אני נותנת לה' להוביל אותי בדרך ויודעת שגם אם דיברתי בצורה לא מרשימה, הכל לגמרי בסדר! כי לכל אחד יש יתרונות וחסרונות וזה החיסרון שלי. (או אחד מהם)
אז בנות יקרות, תלמדו ליהנות מהחיים ולא לשים יותר מדי משקל על דעת ה"חברה". בסופו של דבר אתן צריכות לשים את טובתכן במקום הראשון, מעל הפחדים, ולאהוב את עצמכן מאוד. רק ככה, אגב, תוכלו לקייםאת המצווה "ואהבת לרעך כמוך" – שהרי אם את לא אוהבת את עצמך, מה זה "כמוך"?!
אז כן התגובות שלי ארוכות, אבל זה רק כי אני עונה בצורה מעמיקה ומתוך לבי!!
זה יכול להיות שזה נכון גם על בנות עם פחד קהל או הפרעות תקשורת, אבל במקרה שלהם זה בא באמת מתוך קושי מולד ולא בגלל תווית מסוימת, ולכן אמרתי שאני לא מדברת אליהם. נכון שגם הם חייבות להכיר בערך עצמם כמו שכתבתי אבל אצלם הקושי הוא שונה במקצת? שמחה שזה נגע גם לך ולבנות כמוך?
אוקיי. קראתי. הכל. למרות האורך.
אז כתבת על בנות מהסוג שלי.
(אלו שיושבות בפינה ומסתכלות בעיניים רעבות על התורנית שכולן יושבות מסביבה או צוחקות עליה. אני מדברת על אלו שלא מעיזות להגיע לטיולים כי הן לא יודעות עם מי להיות.)
באמת זה חשוב לי להיות פופולארית?? אז ללאא!! אין לי שום עניין להיות במרכז!! אבל בהחלט לא להיות במקום שאני עכשיו נמצאת!
וכן! ברור שחשוב לי איפה החברה מדרגת אותי! כמו כל בנאדם!! אני רוצה שיהיו לי חברות נכון? אז מה יעזור לא להתייחס למה הן חושבות?
כעס?? מאיפה הבאת אתזה? (ממש סליחה על התוקפנות…) את חושבת שאני כועסת על הבנות שבמרכז? בכיף אני מפרגנת להן מכל הלב!! או שאני כועסת על המצב שלי ובגללו אני לא בדיוק בחברה?? וואי מזה לאא…
'אין לך מושג איזה כאב זה לבוא כל יום לבית הספר ולדעת ששוב יהיה לך מלא מה להגיד ואף אחד לא יקשיב, שוב תרצי לעשות דברים ולא תוכלי, שוב תרצי להביע את דעתך ולא ישמעו לך, שוב היום יראה כמו אתמול ושוב תבכי בלילה בכרית!' לי אין מושג? סורי אבל נשמע שלך אין.. אני חווה את זה יומיום..
אני בלבד יכולה לשנות את המצב?? איך בדיוק??
אני יודעת מי אני, אני יודעת מה החוזק שלי. זה לא זה.
ולסיכום.. אל תדאגי אין לי בעיות תקשורת או פחד קהל(מה הקשר פחד קהללל???? חסר פופולאריות שלא יכולות לדבר מול קהל??) ובכל זאת כתבתי לך את כל זה.
ובכל זאת, זה בידיים שלך, אם את רוצה לא להיות בודדה אז תתאמצי להיות ילדה שמחה ונעימה שלבנות יהיה כייף לידך, תזמי, תיצרי קשרים ובעיקר אל תתייאשי. למצוא חברה טובה לא קורה בקליק, לא סתם נאמר "וקנה לך חבר" צריך להשקיע בזה, חברים צריך לקנות, במידות טובות, בהשקעה, בהקרבה, בפתיחות, באהבה ועוד ועוד!
מבינה את הכעס שלך, מבינה את זה שההרגשה שאותה את חווה, לא נעימה, אבל להתלונן ולבכות על זה, לא יוציא אותך משם. לשנות את העולם זה לא מה שנדרש ממך. את כן יכולה להוכיח לחברה שלך מה את שווה, אם תנצלי את הכוחות והכשרונות שלך ותשתמשי בהם בצורה כזו שבנות ידעו שיש לך אותם.
אם לא את תעשי את זה, אז מי יעשה את זה בשבילך?
צר לי לאכזב אותך, אבל אף אף אף אחד!!!
אני כבר שנה שלמה שורדת ככה ועוד לא התייאשתי אל תדאגי.. אני באמת מתאמצת.
ושלא תחשבי שאני עסוקה בעצב ותלונות כל היום! ממש לא!!! היחידה שסופגת את הדמעות והעצב זו הכרית. זהו. רק בלילה אני מתפרקת.
ואל תדאגי לא איכזבת אני יודעת יותר מדי טוב שזה תפקיד שלי. אני לא ילדה קטנה.
ובכל זאת.
אני עדיין לבד.
זה קשה. מאוד.
השאלה היא על מה את מתאמצת. את מתאמצת להכיר את עצמך טוב יותר ולהגשים את עצמך? או שאת מתאמצת להיות נחמדה ומקסימה כדי שיכירו אותך יותר וידברו איתך? כאן נמצא ההבדל.
אמנם לא עברתי את זה להרבה זמן, אבל אני יודעת מה זה להיות לבד. ואני מקווה בשבילך שתצאי מהמצב הזה עם הכי תובנות ותוצאות טובות שאפשר??
אני מכירה את עצמי, מה יעזור לי ההגשמה עצמית שלי לחברה? זה שני דברים שונים לגמרי!! וברור שאני מתאמצת להיות נחמדה שכדי שיכירו אותי וממש לא כי אני רצה אחרי הפופולאריות. כמו כל בנאדם.
לא. זה לא הרעיון של הפוסט חחח ? המטרה היתה שתבינו שאנחנו לא מנסים להחצין כישרונות בשביל *החברה* אלא בשביל עצמנו. אין דבר כזה "להשתמש בכישרונות בצורה כזאת שבנות ידעו שיש לך אותם", אנחנו משתמשים בכישרונות שלנו כדי להוכיח לעצמנו בלבד שאנחנו יכולים! זה מה שבאתי להעביר כאן שזה לא משנה מי שם לב זה כן משנה האם את מגשימה את עצמך. ואוטומטית זה משנה את דעת הסביבה, אבל זה לא הקו ההתחלתי. קודם שינוי עצמי, אחכ שינוי סביבתי.
גימין, כתבת מאוד יפה והכל אבל פספסת כאן משהו עיקרי…
חברה היא צורך בסיסי של אנשים.
אי אפשר לחיות ללא חברה.
זה הוכח גם מדעית.
את לא יכולה לומר לילדה שלא תשקיע בלנסות למצוא חברה אלא תשקיע בעצמה.
את כן יכולה לעזור לה להיכנס לחברה!!!!!!!!!!!
נכון שחברה היא צורך בסיסי של אנשים, אבל לדעתי אי אפשר לצפות מהסביבה לקבל אותנו כמו שאנחנו אם אנחנו בעצמנו לא יודעים מי אנחנו ואיך לפתח את היכולות שלנו
תקשיבי ג'ימין זה תובנה כל כך נכונה בוגרת בתור אחת שחווה את זה אני מבינה בדיוק על מה דיברת. אל תתפלאי אם הרבה לא מבינות זה באמת עמוק
ואי אני מצטערת… הבנת אותי כנראה לא נכון.כשרשמתי את הקטע של "אין לך מושג איך זה מרגיש" לכאורה ציטטתי את מי שקוראת את זה ומרגישה מותקפת מאחורי המסך, כאילו את זאת שאומרת לי את זה את מבינה?
בכל מקרה אני באמת מאמינה שכל אחד יכול לקחת את המצב שלו בידיים שלו ולעשות שינוי, אני מבינה שהדעות שלנו קצת שונות ואני מכבדת?
אני לא חושבת שמי שקובע לך את מהלך חייך זה החברה. את חושבת אחרת. מותר?
וואו!
פוסט ממש מדהים!
את בהחלט צודקת,
אבל יש כאלה שזו לא הסיבה שלהן,
יש כאלה שפשוט צריכות להעיז לדבר,
להשמיע את קולן ודעתן, לתת לחברות להכיר אותן.
וזה לא יצא להן עד כה וזה באמת מה שהן צריכות ללמוד לעשות בהדרגה.
מה שכן, הנקודה של הפוסט בהחלט צודקת, הרדיפה אחרי הפופולריות לא מועילה באף מצב.
זה למה רשמתי בסיום הפוסט שלא דיברתי על בנות עם פחד קהל או הפרעות תקשורת, אני מודעת לקושי של לבוא ולפתוח שיחה וזה קושי מולד ולכן זה נושא אחר?שמחה שנהנית?
זו לא בעיה תקשורתית ולא פחד קהל,
קושי של לפתוח שיחה הוא לא תמיד מולד ואני יודעת כי הייתי במקום הזה ועד היום אני נעלבת על זה שחשבו שזה בעיה מולדת.
לפעמים זה הרגל שהתחיל בנסיבות מסויימות ונגמר בבושה וחשש קצת מוגזמים.
וזו עוד דרך לפרש בנות שמנסות להיכנס לחברה ובתור בת שולית לשעבר אני זוכרת את הדחף והרצון להיות חלק.
ג'ימין!
את כל כך צודקת! ואני ממש מסכימה איתך ומאמינה בכל מילה שנכתבה בפוסט הזה!
בן אדם הוא בעל הבית היחידי לעצמו, הוא יחליט מי הוא יהיה, הוא אחראי על איך יתייחסו אליו (אגב שכמים הפנים לפנים כן לב האדם האדם). אף אחד אף פעם לא יבוא ולא יציל מישהו שיושב בצד מהאווירה האפורה שבה הוא נמצא. כי הבן היחיד שבאמת אכפת לו ממך, היחד שלא יוותר למרות כל הקשיים אם זה באמת יהיה חשוב לו, זה אתה בעצמך!
וברגע שאת מחליטה שאת חברותית/מעניינת/חסידית/כשרונית אז זה מה שתהיי אם תשקיעי בזה את כל הכוחות, וזה לא משנה מה האחרים יגידו עלייך.
וחשוב שתביני מה את באמת רוצה להיות..
כי להיות פופולארית, אף פעם לא שווה ללהיות מאושרת.
וגם, לא תמיד ילדה שנקראת פופולארית, באמת מרגישה שהיא כזו.
הצלחות! ההגה שלי בידיים שלי, ושלך בידיים שלך!
את כלכךךךך צודקת
אני מסתדרת בחברה, אבל הייתי רוצה שחברה (או שלא חברה, בת מהכיתה) תקרא אתזה, אבל היא לא תקרא אתזה, זה ממש יעזור לה!!!
אני אולי ינסה להעביר לה את המסר הזה, בצורה יפה, כן.. את צודקת כלכךךךך
וואי וואו וואו
באגדה כתבת מדהים רק רציתי להוסיף כתבת:"פשוט צריך להכיר בחסרונות שלנו ולקבל אותם באהבהההה"אז זה נכון מאוד שאנחנו צריכות להכיר בחסרונות שלנו "ידיעת המחלה חצי תרופה" אם לא נידע מה החיסרון ולא נהיה במודעות עצמית איך נוכל לתקן את דרכינו?אבל את החסרונות שלנו לא צריך לאהוב!כי אם נאהב אותם לא נרצה לתקנם ולעשות עבודת המידות (ואני כמובן מדברת על חסרונות במידות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו בעבודת ה' שתמיד צריך לשאוף ולעמול כדי לתקנם ולא בחסרונות כמו משהו שאנחנו לא אוהבות בנו כמו יופי וכאלה שאי אפשר לתקן כאלה דברים בוודאי צריך לקבל באהבה)מה שכן החסרונות שלנו לא אמורות לגרום לנו להרגיש פחות שוים ופחות אהובים כי יהודי שוה תמיד כי הוא בן של מלך= ה' אבל לא אמורים לאהוב את החסרונות אלא להפך לנסות לתקנם!ושתדעי שמממש אהבתי את התגובה שלך
מסכימה עם כל מילה?
אז אני אחת מאלה הלא פופולאריות לפי הגדרתך.
ולא כל כך הבנתי מה הכוונה לפעול מתוך כעס.
את יכולה לתת דוגמא בבקשה?
אני לא כל כך יודעת לתת דוגמא כמו שזה פשוט התנהלות חיים בהשקפה מרירה… אני לא יודעת להצביע על הנקודה כל כך… כל היום עובר במין ביקורתיות כזאת כאילו כולם כאן לא בסדר… אני לא יודעת להסביר?
אז סורי אבל לא הבנתי מה אני צריכה לשנות בי..
הלוואי ותחזרי ותגיבי, כי אני באמת רוצה להבין.
ב"ה
לדעתי היא מתכוונת שמפילים את הבעיה על העולם! ולא חושבים באמת מה הבעיה בי? מה אני צריכה לשנות?
את לא אמורה להיות פופולארית!
את אמורה להרגיש שכיף לך בחברה! ושאת לא פוחדת מהצל של עצמך! שאת יכולה להביע את דעתך בלי פחד! ושכיף לך לבוא לבי"ס! כי יש חברות! כל אדם חייב חברה! אפילו בודדות! כן, יש כאלה שמספיק להן 3 חברות טובות טובות והחיים שלהן מושלמים! (יש לי חברות כאלה) כל אחת עם האופי שלה. את צריכה להרגיש משוחררת ליד אנשים!
בדיוק!! בדיוק!! נראלי את הראשונה שהבנת את מה שניסיתי להגיד! אני מתלהבת??
רק אני יתנגד לדבר אחד- אין מישהו שהחיים שלו מושלמים אבל יש דרכים להפוך את החיים לטובים ורגועים יותר?
תאמת שאני מפחדת לתת דוגמא בגלל שכל אחד הוא שונה ואצל כל אדם זה מתבטא בצורה אחרת…
כשכתבתי את הפוסט ניסיתי להעביר איך לעשות דברים שגורמים לך לסיפוק עצמי משפיעים על החיים שלך ועל הסביבה שלך. עניין הכעס הוא דבר שאצל כל אחת מתבטא בצורה שונה ולכן לדעתי להביא דוגמא לא יהיה רעיון טוב? תשבי עם עצמך ותנסי לחשוב מה מהדברים שאת חושבת על עצמך או על אחרים מגיעים מכעס ומה מתוכם את יכולה לנתב לעשיה של ניסיון לשפר. את נשמעת בחורה לעניין והייתי רוצה להכיר אותך חחח
ב"ה
התכונתי מושלמים מבחינת החברה…
ובמילים אחרות… ערך עצמי וביטחון עצמי
מישי יקרה הרגע רשמתי לך תגובה באורך הגלות ושלחתי והיא נעלמה פה בין התגובות? אני ינסה לשחזר מה רשמתי:
כשכתבתי את הפוסט התכוונתי להעביר שאם את רוצה לעשות שינוי את צריכה לעשות דברים שיתנו לך סיפוק עצמי. אני לא רוצה לתת דוגמא להתנהלות מתוך כעס כי אצל כל אדם זה מתבטא אחרת, אבל אני חושבת שאת יכולה לשבת עם עצמך ולנסות לחשוב מה מהמחשבות או המעשים שלך מגיעים מתוך כעס או תסכול, ומה מהם את יכולה לנתב לעשיה שתשפר את המצב.
הפוסט מדבר על אופי והתנהלות חברתית, אבל אני יכולה לתת דוגמא על עצמי על דבר גשמי ששנים כעסתי ושנאתי את המראה שלי עד שהבנתי שזה מגיע מתוך כעס ואת האנרגיות של התסכול הפניתי לעבודה מאסיבית והיום אני מהממת?
כמובן שבאופי והתנהגות זה לא עובד ככה, אבל זה בהחלט אותה דרך של עבודה. לחפש מה מתוך המעשים או המחשבות שלנו מונע מכעס ואנרגיה שלילית ולהפוך את זה לעשיה נמרצת כדי לתקן.
אני באמת מאמינה ששינוי אמיתי ופנימי מוביל לתוצאות סביבתיות למרות שזה לוקח זמן, הרבה זמן. אבל זה עובד.
לא יודעת אם תראי את זה מתי שהוא..
אבל אני מאמינה שתראי.
נראלי הבנתי למה התכוונת שכתבת לפעול מתוך כעס- אצלי נגיד זה בקטע אומנם שלא שייך לחברה אך ודאי משפיע על דברים אחרים.
ממש תודה לך.
בהתחלה חשבתי שאת תוקפנית,
ועכשיו גיליתי שעשית לי סוויצ במוח.
הלוואי ואני אוכל להוריד את זה למעשה,
ובאמת לא לנסות להיות פופולארית אלא רק שיהיה לי נוח ונעים.
תודה:)
תודה.
בבקשה
תראי את צודקת ולא צודקת…
את צודקת בכך שפופולאריות זה לא הדבר הכי חשוב בחיים, שבת שהיא חושבת שהיא בצד של החברה לא צריכה לשבת ולחכות שיגשו אליה אלא לקום ולהגשים את עצמה.
אבל את יודעת מה(לא בקטע של להעליב) אבל רואים שאת לא עברת את ההתמודדות הזאת, את לא מדברת מנקודת מבט של אחת שחוותה את זה ולכן זה קצת לא הכי נכון כי את לא יכולה לומר לאותה בת שתלך ותקום ותעשה מעשה בזמן שכל מה שהיא רוצה זה שיהיה לה מישהי לדבר איתה ולשבת לידה בטיול!!
היא נמצאת בתוך כאב ונכון שהיא צריכה לצמוח ממנו אבל היא גם רוצה להיכנס לחברה!!
את לא יכולה להגיד שלהיכנס לחברה זה לא חשוב ושתגשים את עצמה בדרך אחרת את דורשת דבר לא הגיוני!! שבמשך כל היסודי והתיכון והסימנר הבת תשב בצד ולא תנסה לעשות משהו רק כי את בסופו של דבר תצמחי מזה??? סורי אבל לא! היא צריכה לנסות להיכנס אבל בדרכים שלא יראו שהיא מנסה להידחף בכח כי חברה זה דבר חשוב!! לא לחינם חז"ל אמרו "או חברותא או מיתתוא"!!! אבל היא גם צריכה לצאת מזה יותר חזקה.
אני סומכת עליכן שתדעו שאתן יכולותתת!!!!??
נ.ב
סליחה על האורך ואם זה היה קצת תוקפני…
את צודקת לגמרי! בכלל לא הרגשתי מותקפת אני מסכימה עם מה שאת אומרת? נכון שמעולם לא עברתי את זה בעצמי וגם אם כן זה היה רק לחצי שנה? אבל הייתי חברה של הרבה בנות והסתכלתי מקרוב על צורת ההתנהלות שלהם, מה שכן ציינתי בפוסט שאלו רק המחשבות שלי ולא קביעת עובדה.
עוד דבר זה שממש לא אמרתי שהדרך להתמודד היא להמשיך לשבת בצד אמרתי להפך, רשמתי בפירוש ללכת למצוא חברות שידעו להעריך את מי שאת ולאהוב אותך, לנסות להתקבל לחברה זה עניין שונה לגמרי מלחפש חברות אמת! מקווה שההבדל ברור?
וואו פשוט אין לי מילים.
.
ג'ימין. רואים שהפוסט הזה נכתב מתוך כעס.
אני רוצה להגיד לך שמה שאמרת לדעתי לא לגמרי נכון.
בנות כאלה כעס לא יעזור להן. הן צריכות עבודה עצמית.
להבין שמי שיגיד אם אני טובה או לא. זה אני.
הסביבה יכולה לתת קצת חוויה אבל היא גם לא הכל.
היה לי תקופה שהרגשתי שאני אפס ואז בזכות הקורונה (כן, היא עושה גם דברים טובים) יצא שהקשר היה מסגנון אחר ו…
פשוט גיליתי שיש לי יכולות.
ואח"כ גיליתי שיש לי גם חוט שדרה.
זה אומר שאני יכולה לדבר אם אני רוצה וזה בסדר גם לא לדבר.
פשוט לעשות מה שאני רוצה.
זה הכי כיף.
פשוט הבנתי שכדי להכנס לחברה. באמת מה שצריך ואולי יהיו כאלה שהסתכלו עלי אחרת, כי גם אני חשבתי פעם אחרת. הכי חשוב כדי להכנס להיות את ולהיות שלימה עם עצמך.
תכל'ס כן.
אבל את צריכה להבין שבאמת קשה להן!
הן לא במטרה לכעוס על העולם והן יותר מאשימות אותו.
שוכחות שהאמת שלהן נמצאת בתוכן.
זה עבודה רצינית ומשמעותית.
שאצלי לקחה אולי אפילו כמה שנים.
חשוב לא לכעוס אלא להבין ולנסות לעזור
דבר ראשון הפוסט לא נכתב מתוך כעס? אלא מתוך שכנוע פנימי? ניסיתי להבהיר את מה שאני חושבת אולי זה היה נשמע קצת תוקפני אבל הייתי מאוד מהורהרת וחשבתי פעמיים לפני כל משפט. דבר שני מהתגובה שלך רואים שהפוסט לא מיועד אלייך, את בוגרת ומצאת את הדרך שלך לשים את החברה במקומה הנכון בשבילך. גילית את החוזקות שלך ואת מיישמת את זה. את לא מסתירה או מתביישת במי שאת. הפוסט מיועד לבנות שעדין לא עברו את התהליך הזה ומתנהלות מתוך כעס בחיי היומיום שלהם במקום לנסות למצוא את עצמם.
מדהים!!!!
אולי כל מטרת ירידתך לעולם היתה רק כדי שאקרא את הפוסט הזה!!!
אני שמחה לשמוע זה כזה כיף לקרוא כאלה דברים??
פוסט מהמם.
ורק חשוב לי לציין, שלא תמיד מי שפופולרית באמת טוב לה בחברה.
יכולה להיות בת פופולרית שלא מגיעה לטיול כיתתי, כי היא חוששת מסיטואציות חברתיות מסוימות (מנסיון..)
פופולריות היא לגמרי לגמרי לא המתכון לאושר!!
מנסיון של פופולרית (מאד…) שלא נהנתה בחברה בתיכון.
…
יאא תודה ג'ימין!!
אני כרגע בעבודה עם עצמי להיות אני בעצמי, לעשות מה שאני חושבת שמתאים בלי לחשוב מה יגידו ואיך יתייגו…
בא לי בזמן הפוסט הזה, עודדת אותי?
אני כל כך שמחה שבאתי לך בזמן?
גימייןןןןן??????????
ווואווו ואוווו וואוווווווווו
אוהבת את הכנות והאמת שבך
האכפתיות מורגשת בכל מילה
מסכימה איתך מניסיון אישי
צריך פשוט לתלות את זה על כל לוח בכיתה!!
כתבת כל כך, כל כך יפה.
אם להגיד את האמת, לא תיארתי לעצמי שאת כזו וחושבת ככ.. עמוק! ובראיה הגיונית ומדויקת כזו..!!
אוהבת אותך המון המון ומקנאה בך, כי אני בטוחה שבזכותך עוד בנות בעולם ימצאו ויגשימו את עצמן.
תודה אני מסמיקה?? את נשמעת כמו אחותי הגדולה זה מצחיק אותי??
ממש אהבתי????
אני ממש יחשוב על מה שכתבת פה, חשוב מאוד!
יש לנו ראש דומה, מעניין..
היי כאן ג'ימין?
דבר ראשון אני מקווה שלא נפגעתם מהפוסט שלי למרות שהוא נשמע תוקפני קצת, אני באמת השתדלתי להבהיר את עצמי ועכשיו כשאני קוראת את התגובות נראה כאילו זה נשמע שכעסתי, אז לא? זה בא מתוך ניסיון להסביר את עצמי ולא חלילה מכעס. כעס והגשמה עצמית הם הנושאים המרכזיים בעיקרון בפוסט ולכן מאוד נזהרתי וחשבתי לפני כל משפט.
דבר שני ערכו לי את הפוסט בצורה קצת מעצבנת ולא תקינה דקדוקית ואני מקווה שבכלל לא שמתם לב לזה כמו שאני שמתי לב לזה?
מקווה שהמסר הובהר ושתצאו חזקות יותר אחרי הפוסט הזה??
מצטערת לומר לך. אבל נראה שכל מי שכן הסכימה עם הפוסט שלך פשוט לא מכירה/נמצאת במצב הזה.
אני הייתי ויצאתי
וקראתי והבנתי
והסכמתי!!
(וגאלתי ולקחתי)
נעים להכיר?
ג'ימין.
ממש סליחה שאני ככה תוקפנית.
פשוט כואב לי לקרוא את הפוסט הזה.
מקווה שאת מבינה.
אני מבינה והכל בסדר? תאמת שציפיתי מהפוסט הזה לשלל קללות וזעם שמופנה כלפיי, אבל נראה שלא זה המצב ואנשים הצליחו להבין את קו המחשבה שלי? אני מבינה למה את מגיבה ככה וזה בסדר גמור, רק אני מקווה שהצלחתי לתת לך קצת חומר למחשבה למרות שאת לא מסכימה עם הדעה שלי? אני חושבת הרבה על מה שאמרת ואני מתכננת פוסט חדש בעקבות זה
ב"ה
תגידי, איפה את לומדת? בכפר?
אני בחיים אבל בחיים לא חשבתי על כמה שאני פופולארית! וזה לא מעניין! אני בחברה מאוד כי אני אוהבת אנשים! ואני אוהבת חברות, ולשמוע דעות חדשות!
אני לא לומדת בכפר?