תמשיכי!
הרגעים האלו שאת עושה ספורט, ולא רואה את הסוף.
כשאת לומדת למבחן והחומר לא נגמר.
כשהסתבכת בדרך ואין לך מושג מתי תגיעי ליעד.
כשאת צריכה להרגיע את עצמך אחרי יום עמוס.
כשאת מאשימה את עצמך בלי סוף ובקושי רואה בך נקודות אור.
כשאת באמת רוצה להתעצבן להתעצב או כל דבר אחר… ומחליטה שלא.
כל אלו הם תהליכים שאת עוברת, כל החיים.
מעגלים מעגלים, שלא נגמרים.
ואם הפסקת באמצע מעגל, זה לא אומר שלא תוכלי לחזור ולהמשיך.
החיים מורכבים מצעדים קטנים. צעד ועוד צעד. ליפול ולקום. ושוב ליפול ושוב לקום.
כשאת מרגישה שאת על המסלול. בכל תחום שאת רוצה, את מבינה שהמאמץ הסיזיפי, הקשה, היומיומי, הוא מה שהוביל לניצחון הגדול.
את מבינה שאז, באותו יום עם מצב רוח ברצפה, כשהתעקשת לקום ולעשות משהו קטן עם החיים שלך,
גם אם זה אומר להיות קצת יותר כנה, להתפלל, לשתף, לזוז, או פשוט לחייך.
כל אלו. הם מה שהובילו ויובילו אותך להיות את, זו שאת באמת, זו שאת מצפה להיות.
ואת יודעת את זה.
אני רק מזכירה, לעצמי קודם כל.
שגם אם מבחינתך את בשומקום, יש למקום שלך שם.
את בדרך לאור, למקום גבוהה וטוב יותר.
אז… למה שלא תהני מהדרך?
כולנו בדרך, ותמיד נהיה.
כל אדם נלחם במלחמה שאת לא יודעת על קיומה.
אז… אפשר להוריד מהמתח ולהבין שכולנו כאן בעולם, מסתובבים בתוך המון דרכים, תוהים, מגששים, מועדים וקמים.
ונכון שכולם נלחמים, אבל כמוך אין עוד בעולם כולו, וגם לא יהיו.
את יחידה, מיוחדת במינך.
אז אין צורך להשוות אותך למישהי אחרת. או ל"כולם" כי את לא.
את את. והכי יפה לך ככה.
אז תמשיכי…
למעוד ולקום וליפול ולשוב. (ואל תשכחי לנוח מידי פעם וליהנות מהדרך:)
והלוואי שכבר תראי איך כל ההתעקשויות והמלחמות שלך לא הלכו לפח.
שכל צעד הכי קטן היה שווה,
כי עכשיו הכל דבש.
הלוואי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.