להעיף אותו

דקה לשבת / ויצא

אני עדיין שומעת את ההתנשפות של לבן מאחרי הגב של יעקב כאשר לבן 'שם ריצה' לרדוף אחריו ולהספיק לתופסו לפני שיעלם לו לגמרי…

לא מספיק ליעקב מה שהיה לו בביתו עם עשיו, עכשיו לבן גם הוא רודף אחריו? אי אפשר כבר לתת לו מעט מנוחה?…

המגיד אומר שהסיבה הפנימית שלבן רדף אחרי יעקב היתה בכדי לתת ליעקב את הניצוצות ש'שכח' בבית לבן.

נו באמת? מה עשה שם יעקב 20 שנה?? הרי בדיוק לשם כך היה בבית לבן, כדי לברר שם ניצוצות!
אומר לנו הרבי, שישנם שני סוגי ניצוצות. האחד, הניצוצות שיעקב יכל לברר בבית לבן, ובירר. השני, סוג הניצוצות שהיה חייב סיוע מלמעלה לאפשר לו לברר אותם משום שבירורם לא תלוי רק בו.

אותו הדבר יש לנו במצוות שלנו, שני סוגים. סוג אחד, המצוות הרגילות והמוכרות שאנו מקיימות ביום יום, וזה אכן תלוי בנו. מול המצוות שבשביל לזכות אותנו לקיים אותם, זה חייב להיות הישר מהקדוש ברוך הוא. למשל, שכחה (בשדה), (ומי שחושבת על לשכוח בכוונה אז היא לא באמת שכחה), חשק פתאומי בעבודת ה', עזרה לזולת בלי כוונה תחילה וכו'.
אז מה הפואנטה? נחזור לרדיפה של לבן… אחרי שהוא מסיים את הסיפור עם יעקב, "ויעקב הלך לדרכו" , וכאילו בזה לא תמו סיפורי תלאותיו, הוא פוגש את מלאכו של עשיו ונלחם איתו וגם ב"ה, מנצח.

המילים "ויעקב הלך לדרכו" מוכרות לנו. כן, זה מה שאומרים אחרי חודש תשרי המיוחד המלא בקדושה וברוחניות , לפני שחוזרים לשגרה ה'אפורה' של מר-חשון.
אז זה בדיוק הענין. מה נתן ליעקב את הכח לנצח את המלאך של עשיו ואת עשיו? מה שקרה לפני כן! הסיוע מלמעלה לברר את הניצוצות ברדיפת לבן, שיעקב לא יכל לבררן לבדו, זה מה שנתן לו את הכוחות בהמשך לנצח את כל הקשיים לאחר מכן.

כך גם אצלנו, הסיוע מלמעלה שקיבלנו בחודש תשרי, דוקא הוא נותן לנו את הכוחות לנצח לאחר מכן את עשיו שבתוכנו, את השיגרה ה'אפורה'.
אותו דבר המצוות שאנחנו מקיימות רק מלמעלה, הן אלו שנותנות לנו את הכח לשאר מצוות היומיומיות והרגילות.

ז'תומרת, אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר לנו, איננו יכולות 'לעשיו', העזרה היא האורות המיוחדים מלמעלה שמגיעים בהחלטת הקב"ה בלבד, ובזמנים הללו, בהם אנו מאפשרים לה' לעזור לנו 'מבלי להתערב' כהוא זה, אנו נצליח גם בשגרת חיינו האפורה, לנצח את עשיו ולהעיף אותו מאיתנו. וכך נהפוך את העולם למואר באור הגאולה, בגלוי עכשיו ממש. שבת שלום !