פעם חשבת איך אני מרגישה בכל הסיפור הזה?

עם כל הצעקות?

העולם גדול

או שאת פשוט בטוחה שאני הילדה הגרועה ביותר שיש בעולם?
כל פעם של צעקות כאלה אני מרגישה כאילו משהו הורג אותי, מיליוני פעמים שחשבתי לברוח מהבית, אלפי פעמים שהחלטתי שבשביל טובתי וטובתך לא אוציא מילה מהפה, ואעשה כל מה שיאמרו לי, שלא יקרה מצב שמשהו לא יקלע לטעמך, שיהיה לי איזשהו חוש נוסף שיגלה לי מה את רוצה שאעשה ואיך בכל פעם.

אני משתדלת לעזור כמה שיותר, כמה שיותר לעבוד, משתדלת לא לנוח יותר מדי, כדי שלא תגידי לי אחר כך באיזושהי התפרצות, שאת היחידה שעובדת בבית הזה ואני כל היום רובצת ולא עושה כלום.
ואני יכולה להגיד עוד משהו?
לפעמים, בחופשים את אומרת לי 'החלטתי שבגלל שאני לא עובדת אז אשחרר אותך קצת מעבודות, ועכשיו, אחרי שבוע שלא עשית כלום, ועכשיו את עושה קצת, וכבר יש לך פרצוף חמוץ?'.

אז הנה:
למה את אומרת ששחררת אותי מעבודות, וזה בכל זאת נשמע שאת כועסת שלא עשיתי כלום?
וגם, זה שלא עשיתי כלום, זה לא נכון בכלל, עשיתי פחות מבכל הזמן. וזה בגלל שאת רצית! אז על מה המהומה?

אחרי כל דבר שאת עושה בשבילי, אני מעריכה ומשתדלת לעזור יותר בתמורה, אבל לפעמים קורה, שאני מפחדת לקבל ממך דברים, כי אז כל דבר קצת לא במקום שאני עושה אחר כך את אומרת לי שאני כפוית טובה ולא מגיע לי כלום.

כשאני הולכת לחברה אני מרגישה כאילו אני גוזלת לך משהו, כאילו אני עושה משהו לא בסדר, וקורה לפעמים שאני נשארת לישון אצל חברה, ואין לי טיפת הנאה מזה!!!!! כי מצד אחד לא נעים לי מהחברה ומצד שני אני מפחדת מה אני אצטרך לשלם אחרי זה, זה ככה 'היית עכשיו יומיים אצל חברה עכשיו את צריכ לעזור יותר' גם אם זה לא נאמר, זה באוויר.
אני מרגישה כאילו מאז ומתמיד הייתי חייבת לכם משהו, וכל פעם שאני מקבלת משהו אני נהיית חייבת עוד ועוד ועוד ולא מצליחה לשלם את כל ה'חובות' האלה!!!!

אני באמת משתדלת לעשות כל דבר שאומרים לי בלי להוציא מילה או חצי מילה, אבל דברים שלא אמרו לי לעשות, מהאופי שלי, אני לא אשים לב אליהם. ואז את באה ושמה לב רק לדברים שלא עשיתי, ונהיה לי הרגשה רעה.
ובסדר, גם אם באמת לא עשיתי כלום כל היום, על מה הצעקות? על מה הבלאגן? על מה שעות של עצבים?
מספיקה חצי דקה של צעקות בשביל להכניס בי הרגשה רעה שתספיק לי עד שאני אלך לישון.

והכי גרוע.
'תראי את החברות שלך! עם שבע מאות אחים ושומרות על כולם, כל היום עובדות והאימהות שלהן יושבות, רק את לא מסתדרת עם אחת שיש לך, וכל היום מתלוננת'
דבר ראשון, אני אוהבת אותה, אבל לפעמים היא מציקה ברמה כזאת שאני כבר לא מסוגלת להתמודד איתה.
דבר שני, אני _ לא _ יודעת _ להסתדר _ עם _ ילדים! לא משנה כמה אחים יהיו לי, ולא משנה אם זה אח שלי או בן דוד שלי או הבן של השכנה, באיזה שהוא שלב, פשוט נגמרת לי הסבלנות, אז את אומרת "ולעשות ביביסיטר את כן יכולה, לילדים של השכנה יש לך סבלנות!" אז זהו, שלא! פשוט עם הילדים של השכנה מרגישים פחות בנוח, זה אינסטינקט טבעי שלי.

והעצבים.
יש לי בעית עצבים ואני מודעת לזה, אבל זה לא נשלט. לא משנה מה תעשי בעניין הזה.
אני מפגרת, מופרעת, חסרת טקט שלא מבינה כלום מהחיים שלה, מה שבא לך, אם את רוצה תשלחי אותי לפנימיה או לפסיכולוג.
אבל לי אין כח. אני לא יודעת איך מתמודדים עם זה, ותאמיני לי שניסיתי.
את לא נותנת לי לבטא את עצמי כשאת כועסת, גם כשאת צודקת, אני לא יכולה להסביר מה מציק לי, כי את לא מקשיבה!
ואז אני פורקת את זה בבכי, ואת עוד יותר כועסת! אז מה נשאר לי לעשות?
אחרי כל פעם כזאת אני יושבת במיטה ובוהה בתיסכול.

את תמיד אומרת שהחיים שלי בבית הם הכי קלים בעולם לעומת בתים של חברות. אני לא יודעת מה הולך בבתים של חברות, אבל אני בבית לא מרגישה בנוח, אני צריכה למדוד כל דבר שאני אומרת, לברור כל דבר שאני עומדת לעשות, אני לא מרגישה משוחררת כמו שאני עם חברות, שם כולם מכירים אותי ואת החסרונות שלי.

כשאת מדברת, אני מתחילה לשנוא את עצמי. לחשוב כמה אני גרועה וכמה טוב היה לכם אם הייתי משהיא אחרת.
את מצפה לילדה אחרת, בוגרת, שיודעת לקרוא את המחשבות שלך ולעשות בדיוק מה שאת רוצה, הילדה המושלמת.
אבל זו לא אני.

אוהבת אותך מאוד, ומקווה שמתישהו בעתיד הכל יסתדר.

(המכתב הזה נכתב מלפני הרבה זמן, בהמון רגעים של סערות נפש)
שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

אני מפחדת

מה נסגר איתי שאני לא סגורה על עצמי מי אני? עושה ככה, רואה את זה, מתלבשת במקום הזה ככה ובבית כנסת אחרת.

I love you?

מאמי שלי, אני אוהבת אותך! יש שיר שלמדנו בגן "אמא יקרה לי, יקרה…" אבל למה אני צריכה להכריח את עצמי להרגיש את זה?

את מכאיבה,

הנה, את רואה?
בעיות לא נפתרות, וגם אני חשבתי שעם הגיל זה יעבור, ממש.

הוסיפי את התגובה שלך:

19 תגובות
  1. חיה הגב

    ואואו, ואוואו וואואו, תני לעצמך חיבוק ענק בשמי, טוב?
    את ילדה מדהימה!
    תשנני את זה לעצמך שוב, ושוב, ושוב!

  2. מחפשת משמעות הגב

    וואי העולם הגדול את מדהימה!! אני שיאא המעריכה אותך!! ויש מלא על מה

    לצערי אני מזדהה במקצת… בכללי הבית שלי מדהים ומיוחד ובתכלס הוא הכי טוב בשבילי עד שזה מגיע למה שתיארת כאן שאז בא לי רק לברוח מהבית (וברחתי פעם אחת… אמממ לא ממליצה לאף אחת)
    רק יש לי בקשה קטנה מימך גם כשאת באמצע סערת רגשות תזכירי את הרגעים הנחמדים והכפים שיש לך בבית, ויש כאלה… תזכרי שזה משהו שעובר ועוד יגיעו עוד הרבה רגעים יפים וטובים פליזז תעשי את זה בשבילי טוב?

  3. פפפם הגב

    לפני שאני מגיבה.. וזה כל כך מהמם..
    כתבת שזה נכתב מזמן.
    מה המצב היום? הסתדר? הבנת משו אחר? גדלת?
    פליזזז עדכני מה המצב..

  4. הערת אגב הגב

    וואו. ממש כך. אלוקים

  5. איזמרגד הגב

    וואו
    פשוט תיארת פה בדיוק את מה שאני עברתי בבית… אבל בדיוק
    תזכרי שאם אמא שלך גורמת לך להרגשה לא נוחה, מסתכלת כל הזמן רק על מה שלא עשית, דורשת ממך יותר ממה שאת יכולה וכל מה שתיארת פה- זאת בעיה שלה ורק שלה.
    את בסדר גמור. תזכרי את זה!!!
    זה הדבר היחיד שעזר לי לעבור את השנים האלה בשפיות
    ותדעי שזה גם משהו שעובר בסוף… ומתישהו יהיה לך את הבית שלך שבו יהיה לך טוב. בינתיים תמצאי לך מקומות ודברים שבהם כיף לך, דברים שיעשו לך טוב.
    בהצלחה!!!

  6. חסוי בקטע הזוי הגב

    ואוו מרגשת💘 יורד לי דמעות😥
    חיבוק ענקקק ממני😘😘🥰

  7. הלה_ ❤ הגב

    תקשיבי את מדהימה ומהממת!!!! יש לך התמודדות לא פשוטה ואני בטוחה שגם כוחות. אבל תקשיבי מהפוסט הזה נשמע הרבה הרבה התנצלות. את לא שלמה עם עצמך וזה נשמע שאת חושבת שחצי ממה שהיא אומרת לך זה נכון ואת מסכימה איתה.
    אז תקשיבי נשמה את הכי מדהימה בעולם. את יודעת להסתדר עם ילדים. את יודעת להביע. את יודעת לאהוב ואת יודעת לעזור ולסדר. תהיי בטוחה בעצמך תאהבי את עצמך. יש אנשים שחיים ובדרך משפילים ומורידים אולי לא מרוע אבל ככה הם חיים. את לא צריכה להוסיף על זה. את מדהימה!!!! אוהבת אותך❤

  8. ים סוער הגב

    ואויי נוגע וממש כואב… ממש ממש..
    מאחלת לך המון הצלחה ילדה!

  9. בת מוזרה הגב

    וואי.
    מאיפה להתחיל?
    בכיתי ממש. ואני לא אחת שרגילה לבכות מפוסטים..
    אבל לא יכולתי שלא!! את אפילו לא יכולה לדמיין עד כמה אני מבינה אותך!! כי אני מזדהה ממש.
    ממש.
    אבל ממששש😭😭
    וזה כואב
    ועצוב
    וזה לא קל בכלל!!
    אני יודעת
    וכשאומרים לך שאת כפויי טובה.. זה פשוט גומר אותך😫
    ושתמיד מעירים לך על מה שאת -לא- עושה, זה ממש מעצבן!!!
    אני מכירה את זה ממש מקרוב, לצערי.
    אז תדעי שאת מדהימה!!
    ואם ה׳ שלח לך התמודדות כזו סימן שאת כן יכולה
    ושאפילו אם את לא מרגישה יש לך את הכוחות לזה
    את צודקת, כי לפעמים ממש נמאס.. אבל את לא ממש יכולה לשנות את אמא שלך. מה שכן את יכולה לשנות זה את הצד שלך בתמונה. תזכירי לעצמך שאת בסדר! שאת טובה באמת.
    ותחשיבי איך את לוקחת את זה. כמה זה משפיע עליך. ומה את עושה כדי לשפר את זה, ולנסות שהמצב לא יישאר ככה.
    הרי ״כמים הפנים אל הפנים״
    תנסי, אולי יעזור לך
    אפילו אם זה קשה
    ואפילו אם את חושבת שאת צודקת באמת
    לפעמים צריכים לוותר למען השלום.
    ויגיע יום שזה ישתפר (הלוואי בקרוב ממש)
    ויום אחד בעז״ה יהיה לך בית ומשפחה משלך, ואת תוכלי להתנהג בא ולהיות את האמא שתמיד דמיינת, ושרצית. שאת רוצה לילדים שלך.
    שלמדת מה את רוצה לקחת ומה לא לקחת איתך לבית שלך.

    מקווה שעזרתי לך❤️❤️
    הלוואי שזה יעבור מהר
    ותדעי שאני איתך
    וה׳ איתך תמיד תמיד, ונמצא בשבילך בכל רגע!! רק תפני אליו עם כל הלב ותתפללי, תבקשי ממנו להרגיש את הכוחות.
    כי את מדהימה!
    אוהבת❤️

  10. בבושקה👵 הגב

    אבאל'ה וואו את מ ד ה י מ ה !!! בהצלחה נשמה💗

  11. כל האימהות ככה. בדוק! הגב

    תראי את החברות שלך! עם שבע מאות אחים ושומרות על כולם, כל היום עובדות והאימהות שלהן יושבות, רק את לא מסתדרת עם אחת שיש לך, וכל היום מתלוננת

    • יהלי הגב

      נכון באמת כל האימהות ככה!!!
      נשמה אני שולחת לך חיבוק!!!!!!!!!!!
      ומה איתך היום? הסתדר כבר? ממש מקווה בשבילך!!!!
      איתך-
      יהלי ❤❤❤

  12. אניוואן הגב

    את בטוחה שלא אני כתבתי תפוסט הזהה????

  13. בעלת ניסיון הגב

    וואוו כמה שזה מוכר…… (ואת רואה לפי התגובות שבאמת את לא היחידה שחווה ביקורת מאמא שלה…)
    תקשיבי אני חייבת להגיב מתוך הזדהות עמוקה של אחת שליוותה את הקושי הזה וצלחה אותו ב"ה.
    מוכר לי מידי ההרגשה שאת רוצה להוציא מהלב והיא מתפרצת עלייך ואת מרגישה כזאת דפוקה, כל הזמן מנסה להיות הילדה הכי טובה של אמא אבל באמת את לא נביאה ואז פתאום קורה משהו שמעצבן אותה ואז הר הגעש מתפוצץ…
    אז בגלל שעברתי סוג של תהליך בעניין ועכשיו אני כבר במקום אחר בנידון, ב"ה כבר נשואה ואמא בעצמי, אני רוצה לומר לך כמה דברים:
    א. נשמע שאמא שלך היא טיפוס מאוד ביקורתי. שמוצאת בעיקר את הנקודות השחורות בדף הלבן… אז תקלטי קודם כל שזה לא בעיה שלך, ו א ת כן חייבת למצוא ב*עצמך* את הנקודות הלבנות ולהדגיש אותן לעצמך כל הזמן כדי לא ליפול.
    ב.יתכן שאמא שלך ככה כי היא בעצמה עברה דברים לא פשוטים בחייה שעשו אותה כזו. גם אמא שלי לא גדלה בבית נורמלי ולכן היה לה קשה להכיל רגשות שלי, ובפרט רגשות שהביעו (אפילו ברמז) שהיא לא בסדר…
    עברתי תהליך של שנים עד שהתחלתי להשלים עם האמא שה' נתן לי. ועם החסרונות שלה. וככל שהתבגרתי והתחזקתי בביטחון עצמי קלטתי שגם לה יש את הקשיים והמגבלות שלה. והיא פשוט לא מסוגלת להכיל אותי. והיא פשוט לא מסוגלת להגיע למקום הזה של להיות "לא בסדר".. זה מאיים עליה בטירוף. וההתגוננות הכי טובה זה התקפה חזיתית… מבינה?
    מה שעזר לי בתקופה ההיא לשרוד היה יומן. שם שפכתי ה כ ל….. ממש מומלץ.
    אבל מה שעזר לי להרים את היחסים עם אמא שלי- זה כשהתחלתי פשוט למצוא את הנקודות הלבנות בדף השחור.. פשוט חיפשתי על מה להודות. על מה להחמיא. (לא בהגזמה, כן?) כמה קשה- ככה משתלם.
    ככה הקרח הופשר.
    בינתיים ב"ה התחתנתי אז המרחק גם עשה את שלו, אבל אפילו אח"כ גם כשגרנו אצלם כמה חודשים השיטה הזאת עבדה. פשוט להודות ולהחמיא. וכמים הפנים לפנים!…
    היום אנחנו נמצאות ביחסים שבאין ערוך לגמרי. היום אמא שלי היא הבן אדם הכי קרוב והכי משתפת אותה בעולם.. אז זה אומר שזה אפשרי!!
    מאחלת לך המון המון הצלחה!!! ותזכרי שבכל מצב היא אמא שלך ומצוות כיבוד הורים היא שלך. זאת מצווה שלגמרי לא קל לקיים אותה (פעם חשבתי שזו מצווה בלתי אפשרית…) אבל עם הרבה סבלנות והרבה תפילות (!! כן! פשוט התפללתי לה' עם דמעות של תסכול, שאצליח לקיים את המצווה הזאת, כי הייתי ניכשלת בה באופן יומיומי..) בסוף את תצליחי להגיע ליחסים נעימים ואוהבים עם אמא שלך. מבטיחה לך. אל תתייאשי!
    סליחה על אורך המגילה, אם הגעת עד פה אז זה סימן שהעניין חשוב לך וכל הכבוד!(-: תתחילי להתמקד בטוב ותראי את הטוב!!

  14. יהלום מלוטש💎 הגב

    וואי מזדהההה
    אבל ברמותתת
    במיוחד בקטע שהאימהות חושבות שרק אצלינו בלאגן ורק אנחנו לא עוזרים בבית.. אז כל מי שאמא שלה אומרת גם ככה שתכתוב לי חזרה תגובה.

  15. 123 הגב

    אני ממש מרגישה כמוך 😭😭
    הזדהתי עם כל מילה!

  16. אגם הגב

    אוףף
    למה אני מזדהה פה עם חצי??

  17. מנסה להיות חזקה... הגב

    אימהלההה תקשיבי אני מזדהה איתך ברמות אחרותת😧😧😧
    כאילו אני קוראת עכשיו תפוסט וזה כזה אני ואמאשליי,
    במיוחד הזדהייתי בקטע שתמיד כשאני הולכת לחברות אני מרגישה שעשיתי משו רע וכשאני חוזרת אני ישר מתחילה לעזור כדי שהיא לא תכעס או משו….סיוטטטט
    ותמיד אחרי שהיא צועקת אני הולכת לחדר או שומעת שירים, העיקר לברוח!!!!!
    וזה גם מעצבן אותה😌
    אוףף וזה קשה, אני חייבת לומר שכל מי שעוברת את זה היא פשוט חזקה!!!!!!!!!
    אני חייבת להגיד שאמאשלי היא באמת מדהימה ומעריכה מאד ומפרגנת אבל כשזה מגיע לקטע שאני יושבת נגיד ולא עושה כלום, זה מגיע לצרחותת… אפחד לא קבע שכל היום חייב להיות בתנועה😶וואיי זה קשההה, אבל לפי איך שזה נשמע זה נראה ככה אצל עוד הרבה בנותת, עצוב😥😥😥
    אז בהצלחותת לכל הבנות שמתמודדות התמודדות יומיומית קשההה רצחחח!!!!!
    אוהבתכםם💗💗💗

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?