הכל כמעט.
שמים אפופי דאגות
עננים שמזכירים לנו כל לילה
את השריפה הבוערת
הלב כבר לא מה שהיה
כילה כל שארית שעוד נותרה
הריאות שצמאות לחמצן
כמהות רק לשוב אל החופש
לתת דרור לעיניים השרופות
לתת לנפש לברוח.
לחפש לה משמעות
עמוקה אך מצמררת
מפחדת שיקברו אותה חיה
רק רוצה להציל את עצמה
לחזור לימים שישבה מול האח הבוערת
מחממת את עצמה בכוח
לא נותנת לאש לשרוף לה את הפנימה
להרוס את רסיסי השלם
מתגעגעת לרגעים שהרגישה למעלה
אך בסוף נפלה הכי שרק יכלה
הפילה את כולם איתה עמוק למטה
וכבר נמאס לה מלנסות להתחרט
מעיפה מבט דומע אחורה
מנופף לה לשלום לאיטו
מתמזג עם הרוח
עף לו כמו עלה בשלכת
דריכה צורבת שנשמעת גומרת באחת את הסיפור
מרסקת. מתרסקת איתי לחתיכות
נגמר לה מלהמשיך לקוות
אז עוזבת, תסתדר אך לבדה
תעצום עיניים חזק ותיזכר בטוב
אך חבל שזה יישאר רק בחלום.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
או'צ, באמת חבל..
אי אפשר אחרת?
מדהימות, שתיכן❤️
די נו, אי אפשר להיות אופטימים?
איזה חמודות שעשיתן יחד!
גמרתם עלינו
אתם מכירות?
חברות?
בנדודות?
מעניין השידוך היפה הזה:)
בנות דודות..
חזק חזקק.
מהכותרת ניחשתי שזו אחת משניכן וצדקתי?
גם אותך מנחשים מהכותרת נשמה
ממ שיר נחמד. עשיתם שורה שורה נכון? בולט. יש ילדותי יותר ויש פחות. כמו שכבר אמרתי.
ואוו. לא נחמד לנו..
וואו את כל כך מקסימה שאני הכי שמחה לראות את התגובות שלך. מכל האתר הזה.
יפהה, חבל שהסוף טרגדי קצת אבל אהבתי.
נ.ב. אתן מכירות מהמציאות אחת את השניה שכתבתן ביחד 🙂 ?
אנחנו בנודודות…