מה בין אגואיזם למעשים טובים
יש מחשבה שעוברת לי בראש הרבה פעמים:
כולנו אגואיסטים.
אנחנו יצורים חיים ומטעם זה אנחנו דואגים לעצמנו קודם כל. יש לנו אינסטינקטים הישרדותיים שגורמים לנו לשים את עצמנו בראש.
והרבה פעמים גיליתי שאנשים שעשו דברים טובים, עשו את זה כדי להרגיש טוב עם עצמם. בין אם במודע ובין אם לא במודע. או כדי שיעריכו אותם. או כדי לגרום להורים להיות גאים בהם. או לחברים. או כדי שהם ירגישו ראויים לאהבה ולדברים טובים. או כדי לגרום לאווירה נעימה כדי שיהיה להם נעים. או כדי שאנשים יחזירו להם טובה כשיהיה צורך. או מבחינה דתית כדי לקבל שכר.
בקיצור, הבנתן את הקטע?
אפשר להגיד שההבנה הזאת די שינתה את דעתי על האנושות.
אבל אני עדיין חושבת שחשוב לעשות דברים טובים, כן?
כי זה גורם לחברה להיות חברה שנעים לחיות בה.
העניין הזה מעיק עלי; האם אין סיכוי שמישהו יאהב אותי ויפעל למעני בלי אינטרסים?
מה אתן חושבות? רק לפני שאתן מגיבות בבקשה ודאו שאתן עונות בצורה רציונלית (הגיונית) ולא רק לפי מה שהרגילו אתכן לחשוב. אוקיי?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
33 תגובות
התניא מדבר על כך בפרק א', ממש בסוף. נאמר שם, שיש מידות טובות שבאות מהנפש הבהמית- רחמים וגמילות חסדים. לעומת זאת הגויים פועלים את אותן פעולות על מנת לקבל שכר. זאת אומרת, שליהודים יש בחירה- לעשות את המצווה מצד טבעם, או לעשות את המצווה כדי לקבל שכר. אל תשכחי שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
תודה נורמלית(:
תודה נורמלית(:
האנשים היחידים שיעזרו לך בלי אנטרסים זה ההורים שלך, אחים שלך(חלקם בכל אופן לא כולם כאלה..), והרבי..
תודה (בתגובות בהמשך פירטתי על זה)
ההורים שלך ובעלך בעז"ה
תודה, ופירטתי על הנושא בתגובות בהמשך אם בא לך לקרוא מה אני חושבת על מה שכתבת(:
היי
אני חושבת שכמו שאת אומרת, אנחנו יצורים חיים ומטעם זה אנחנו דואגים לעצמנו קודם כל. – אבל לתכונה זו יש המון מעלות והיא הגורמת לעולם טוב יותר. הרי כולנו רוצים שיהיה לנו טוב והרצון הזה הוא *טוב* ! כי הוא לא בא על חשבון האחר , להפך !!
ולגבי השאלה שלך האם אין סיכוי שמישהו אוהב אותך באמת, אני חושבת שה"באמת" הזה מורכב גם מקצת אגואיסטיות אבל מהסוג שעושה לנו טוב(:
אהבתי את המשפט האחרון. את הצירוף "אגואיסטיות מהסוג שעושה לנו טוב".
זה הסביר לי כמה דברים.
תודה לך!
הי, השאלה שלך ממש חזקה והיא מופיעה בחסידות בצורה זו או אחרת.
בכל מקרה, מה שאני חושבת זה שצריך לזכור ש.. כן כולנו בני אדם עם יצרים. וככאלה, באופן טבעי אנחנו קודם כל חושבים על עצמינו.
אני מנסה להבין, מה זה משנה כל כך?
העיקר שעושים דברים טובים, לא? 🙂 מה זה משנה המניעים?
אבל ברגע שאנשים עושים מעשים טובים לאינטרסים שלהם, זה מעלה את השאלה – מה זה בעצם מעשה טוב? האם יש בכלל מעשים טובים? אם הכל נעשה למען אינטרסים…
זה כמו שאני מתפללת לה' בשביל לקבל מה שאני רוצה. אז אני עושה את זה מאינטרסים אישיים – אז זה לא טוב שאני מתפללת?
וכל מצווה שאני עושה, זה כי אני רוצה להתחבר לקב"ה. אז זה לא טוב שאני מקיימת מצוות?
אותו הדבר. כל עוד האינטרסים גורמים לנו לעשות דברים טובים ולא להפך, אז מה רע?
ברור שאם זה היה בלי אינטרסים היה יותר טוב.
אבל אפשר להסתכל על חצי הגוס המלאה ולראות שתכלס – הבן אדם עזר לי, עשה לי טובה, נתן לי משהו. אז אני אגיד לו יפה תודה בלי להתפלסף למה הוא עשה את זה.. כי בפועל הוא עזר לי.
אז ברור שזה מעשה טוב.
וכל עוד האינטרסים שלנו גורמים לנו לעשות דברים טובים, אז אנחנן במצב מצוין 🙂
אוקיי, אז בעצם מעשים שנעשים על ידי אינטרסים וכן עוזרים למישהו, הם כן טובים.
ואדם טוב הוא אדם שהאינטרסים שלו גורמים לו לעשות דברים טובים ולא רעים?
למשל, אינטרס לדוגמא הוא שאיבת סיפוק. אדם טוב מקבל את זה מעשיית חסד. אדם רע מקבל את הסיפוק מהתנשאות על מישהו אחר.
השאיפה להיות אדם יותר טוב, היא בעצם השאיפה שהאינטרסים שלנו יגרמו לנו לעשות דברים טובים ולא רעים וזוהי עבודת המידות בערך. ?
וואו, הצלחתי לחדד לעצמי משהו. תודה לך!!
בעצם כן, עבודת המידות היא לגרום לעצמנו סיפוק מדברים טובים…
באגדה יקרה!
יש אנשים שתמיד יאהבו אותך.. גם אם תעשי טעויות. או תפלי/ תעמדי- ימשיכו לאהוב אותך! את חשובה להן!!
-הקב"ה!!
– הרבי!!
-ההורים שלך!!
-בעלך לעתיד!!
-הילדים שלך!!
-המשפחה שלך!!
-הצוות של האתר גם אוהב אותך! גם אותי, ובעצא את כולם!
כי אם לא היינו חשובות להן (ותודה לאיטי ולעורכות המהממות!!), האתר היה לא פעיל בכלל!! פה זה המקום שלך לבטא את עצמך כמה שיותר..
זה מספיק?! 😉
תודה לך בובה! (ת שלג)
אני די מבולבלת ולא מסודר לי הראש, עדיין…
תראי;
ההורים – באיזשהו מקום הם רוצים שיהיה להם נחת ושקט נפשי ולכן הם מגנים ודואגים לילדים שלהם, לא?… זאת אומרת, זו בעצם ה"אהבה", לא..?
והבעל – בהחלט יש לו אינטרסים בקשר. השאיפה להקמת בית, הרצון לזוגיות, ילדים ועוד
:/
באגדה יקרה!! מקווה שתחזרי ותקראי.. חשוב!
בקשר להורים האמת יש שני סוגי הורים. הכוונה המצב שבו הם מגיבים:
1. יש את ההורים שאם ל הילד שלהם ח"ו ירד מהדרך למשל (שלא יקרה לאף אחד) אז הם יקרבו אותו. ימשיכו להראות לו שהוא יכול לבוא הביתה והבית שומר ומגן עליו מאוד. והם מקבלים אותו כמו שהוא
2. ויש את ההורים שיותר יכעסו, ירחיקו אתו מהבית וכו'.
אבל, זה לא מפני שהם לא אוהבים אותו. הם פשוט לא יודעים איך ובאיזה צורה להגיב! זה בא מהיסטריה ומפחד על הילדים האחרים שנמצאים בבית. שלא יושפעו ח"ו.
כמו שילד קטן שחוצה את הכביש לבד- ההורים לא יתחילו לצעוק עליו ולהעניש אותו. אלא להסביר לו שזה חמור ואסור, ופעם הבאה שיחצה את הכביש רק עם מבוגר וכו'. וגם אם הם צועקים- זה בגלל הההיסטריה והפחד על החיים של הילד. זה בא מדאגה לילד!
—
בואי תסתכלי על עצמך עכשיו. לא על אמא שלך.
את הבאת ילד לעולם! 9 חודשים (לא קלים בכלל בכלל בכלל!!) סחבת אותו בבטן! ואחרי ה9 חודשים (מזל"טB:) שסחבת והתינוק נולד- את מתחילה לגדל ולטפח אותו. הוא איתך בבית כמה חודשים, האוכל שהוא אוכל- זה ממש ממך! את מאכילה אותו, מלבישה אותו, דואגת לו שיהיה לו טוב גם מבחינה גשמית ובפרט ברוחנית. את פשוט אוהבת אותו!!! למה??? אין תשובה! פשוט הוא ממש בשר מבשרך! הוא היה אצלך בבטן ותאמיני שזה לא היה קל! כל הנתינה הזו פשוט יוצרת את האהבה! וגם, "דם זה לא מים"! (לכן חשוב בגיל ההתבגרות לא להזניח את המשפחה ולהתעסק רק עם חברות.. כי בסופו של דבר מחברות נפרדים, ומשפחה נשארת לכל החיים..!).
עכשיו בקשר לאמא שלך-
פשוט תשנני לעצמך שאמא שלך אוהבת אותך כמו שאת! ואת האהבה הזו היא יכולה אפילו להראות לך בכעס! (לדג: שחזרת מאוחר מחברה.. היא בעצם דאגה לך וחשבה עלייך! ואגב, חברה סיפרה לי שהיא חוזרת הביתה מאוחר אמא שלה לא אומרת לה מילה. ולחברה שלי זה מאוד מפריע! היא רואה את התמונה שאמא שלה לא חושבת עליה.. וזה בכלל לא נכון! איך הולך המשפט- "הדשא של השני ירוק יותר").
—
הייתי מציעה לך כל יום לפני השינה לחשוב (את יכולה 2 דברים ואת יכולה 5) על דברים שאת רוצה לומר תודה לאמא שלך! (כן, אפילו אם רבתן..) תמיד את יכולה בכל סיפור להיכנס לנעלים שלה ולחשוב מה אני הייתי עושה במקומה אם זה היה הבת שלי.. מאוד עוזר!
בהצלחה אהובה! שולחת לך חיבוק! ותדעי שאני אוהבת אותך;)
תודה בובת שלג מותק! קראתי הכול וזה עזר לי. תודה!!
נו, ויש כאלה שהאינטרס שלהם, הוא שלך יהיה טוב כי כשלך טוב אז גם להם טוב…
לנורמלית, לי הסבירו שרק יהודי ברמת בינוני יכול באמת לעשות את זה בלי שום אינטרסים אישיים. אני לגמרי קיבלתי את זה, פשוט כי לדעתי זה נכון.
ובאגדה, סיכוי שכולם יהיו כאלה- כמעט ולא. שבודדים שבאמת אוהבים אותך- יש סיכוי. כי אם לחשוב על זה- מעשה טוב שאת עושה בלי אינטרסים, זה בגלל שאת אוהבת את האדם.
אפשרות שניה, זה כשהאדם עושה טוב נטו בשביל שהעולם יהיה טוב יותר. יש בודדים כאלה, לרוב זה מתלווה לעוד כמה רצונות אישיים.
ובתור צעד ראשון, אני התחלתי להיות הרבה יותר עירנית למעשים שלי. אם אני קולטת את עצמי מחשבת מה יצא אחרי הטוב שלי, אני מתחילה סוגשל לשכנע את עצמי (לא בקטע של שטיפת מוח, אני כאילו משנה את הרצון) שמה שאני עושה זה או כי אני אוהבת את הבנאדם או כי התורה מצווה על זה.
לא תמיד עובד (כמעט תמיד לא ?) אבל את יודעת.. משתדלים חח
ובדכ אני עונה בלי קשר למי שכתבה, אבל הפעם אני רוצה לציין ששמחתי לראות שעלה פוסט שלך באגדה ❤ אוהבת אותך
צבעיםם אני אתחיל מהסוף ואומר שאני גם ממש מעריכה ואוהבת אותך ואת תגובותייך!
עכשיו, כתבת:
"מעשה טוב שאת עושה בלי אינטרסים, זה בגלל שאת אוהבת את האדם."
אבל אם את אוהבת את האדם, את רוצה שיהיה לו טוב, כי זה עושה -לך- טוב, באיזשהו מקום, לא?!
לא.
כמובן שהרבה פעמים האהבה היא באמת כזאת, כי זה טוב גם לך לאהוב אותה.
אבל כן יש אנשים שבאמת אוהבים, בלי קשר למה שהצד השני יחזיר לו.
הורה ממשיך לאהוב את הבן שלו גם אם הבן שונא את ההורה. בדרך כלל.
ובקשר לזוגיות זה יותר מורכב לדעתי, אבל בואי נסכם ככה..
יש לך סיכוי ?
אוקיי צבעים אז,בקשר להורה הבנתי (גם הודות לתגובת בובת שלג). בקשר לזוגיות זה באמת מסובך יותר ובעזרת השם, בעזרת השםםם יהיה טוב… פשוט בזוגיות אני לא יודעת אם זאת באמת אהבה שאינה תלויה בדבר. רוצה להאמין, אבל פשוט לא בטוחה.
אני חושבת שאחרי הרבה שנות נישואים זה כבר כן שלא תלויה בדבר.
מה שגרם לי לחשוב שלא, זה העובדה שיש זוגות שמתגרשים מאילוץ, ואז אני לא יודעת אם הם עדיין 'אוהבים' ממש את בן או בת הזוג השני/ה.
היי יקרה!
שאלה קטנה שתעני עם עצמך.
האם אי פעם הענקת למישהו דבר כלשהו סתם ככה? כי את אוהבת אותו. כי הוא צריך את זה. כי זה יעזור לו.
ברגע שתעניקי לשני בצורה אי אגואיסטית לחלוטין, תוכלי להבחין בכך שישנם אנשים טובי לב באמת, שמעניקים לך ללא כל רווח אישי מכך.
אני חושבת בהחלט שהעולם אגואיסטי, אל זה לא סותר את העובדה שיש אנשים מקסימים שיודעים כיצד באמת צריך להתנהג, ואין להם מחשבות אגואיסטיות כאלה.
ובקשר לשאלה הסופית שלך.
בהחלט! כמו שכתבו כאן הרבה בנות. המשפחה שלך פועלת למענך ואוהבת אותך 'סתם ככה'.
כשאמא שלך נידנדה לך את העריסה בשלוש לפנות בוקר כשהייתי בת חודש, תיהיי בטוחה שהיא עשתה את זה נטו מאהבה אלייך ורצון שתשני בשלווה.
וכן הלאה, לכל אורך החיים תוכלי לראות כיצד המשפחה שלך דואגת ועוטפת אותך פשוט ככה!
מקווה שהתשובה שלי עזרה לך.
אבל שוב, יש לי הרגשה שכשאנחנו עושות טוב למישהו שאנחנו אוהבות, אנחנו עושות את זה כי זה גורם *לנו* גם להרגיש טוב. הלא כן?
אוף, אני מתוסכלת.
תודה בכל אופן על התשובה העוזרת.
אולי אנשים שאוהבים אותך מאד, או מחויבים לך בוא נגיד
כמו ההורים, בעל, אחים, משפחה בקיצור, חברה טובה
תודה לך;/ פירטתי על זה בתגובות אחרות
האמת היא שהייתי מציעה לך לשאול את זה איזה רב שבקיא בחסידות….
התשובות שבנות עונות כאן זה בעיקר על סמך אינטואיציה, הכרות שלהן עם העולם ועוד קצת פסיכולוגיה שמאיכנשהו הגיע להן…
(ככה זה נראה לי).
אם את פחות בקטע לדבר עם רבנים, חפשי בספרים:) יותר ארוך בדרך כלל עד שמוצאים את התשובה המדויקת שחיפשת, אבל יש שם תשובות:)
(ואם את שואלת את דעתי האישית, לא על סמך שום מאמר חסידות ספציפי אלא סתם כך מה שקופץ לי בראש, נראה לי שאהבה מטבעה היא דבר אגוצנטרי. חוץ מאהבה עצמית. שבעצם כנראה גם היא אגוצנטרית… כי אהבה עצמית פירושה שאני אוהב מישהו כמו את עצמי. משמע- יש לי אגו. אבל אגו זה לאו דווקא רע. בקיצור, פלסופים;) לכי חפשי ללמוד בחסידות על אהבה:) )
אולי הפרקים באזור של מג, מד, מו, מז בתניא יתנו לך תשובות.
אם אני לא טועה שם מדובר על סוגים שונים של אהבת ה, ובדכ בספרי ביאור מביאים בתור משלים אהבה בין אנשים…
תודה לך דיניי. באמת אחפש בספרים.
חזרתי לכאן היום, בעיקר כי הייתי חייבת לומר לך שהשאלה שלך עדיין מהדהדת לי בראש…
נראה לי שמסירות נפש זה הדבר היחיד שהוא נטול אגו לגמרי.
(כמובן תלוי איזה מסירות נפש, יש גם מסירות נפש אגואיסטית, למשל- לשם פירסום.)
ואז השאלה הבאה שקפצה לי בראש היא- האם אנחנו חותרים לבטל את האגו?… לא בטוחה. נראה לי שה׳ רוצה אותנו עם אגו שמתועל לדברים חיוביים ויודע גם לוותר על האגו מדי פעם;)
אבל אלה סתם מחשבות…
ב׳ביטול היש׳ נראה לי שעדיין יש אגו (בדקות עכ״פ)
ורק ב׳ביטול במציאות׳ אין אגו בכלל.
בקיצור, אני ממש שמחה שפתחת דיון כזה מעניין כאן:):)
מאוד מעניין מה שכתבת.
ותודה!(:
מצאת תשובות, באגדה?
אני נמצאת עם אותן שאלות כרגע, וזה כל כך מתסכל.
מה התחדש לך בנושא, מאז? לאילו מסקנות הגעת?
מקווה שתכנסי לכאן מתישהו בקרוב, ותראי את זה. זה חשוב לי..