ישבתי חשבתי
שמיים כחולים, זרועי כוכבים
יושבת וחושבת על החיים
מחר יעלם האור
יחנוק, יהפוך לשחור
מחר בלילה, כבר הירח יגמר
כי יש ימים שגם הוא מוותר
שהוא לא יכול כל כך
יש ימים קשים- גם לו, גם לך
נוף שנותן השראה, שמיים ללא גבולות
המים שבהם יש כל כך הרבה השתקפיות
קצת אבודה בדרך, לא יודעת מה יקרה מחר
הלוואי שכבר לא יהיה מאוחר
כי עוד מעט השמש שוקעת אל הים
ואני אשב, אחבק את עצמי שם
והחושך חושף את המוסתר
כמה שבתוך תוכו האדם הוא מר
עוד מעט הירח, שמראה לי את הדרך יאבד יחד איתי
מי יכול להמשיך ללא אור, יציב והחלטי?
ישבתי, חשבתי, הירח זוהר מעלי, מהרהר עימי.
האם את חושבת שאוכל להיות מקור אור לעצמי?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
מ ה מ ם.
נקודה.
וואו, איזו כתיבה.
נדירה.
וואווו
מיוחד
פשוט אין מילים
ויש לי חולשה לענות על שאלות רטוריות:)
אז כן, אני חושבת שתוכלי להיות מקור אור לעצמך
בהצלחה אהובה!!
דיייי, אמא !!!!
למחברתתתת
יואוו, איזה שלמות.
וווואו!
ואו.
זה מושלם.
המון פעמים אני קוראת שיר וכותבת שהוא מדהים, אבל אני לא כותבת שיש לי המון הערות על חריזה, משקל, תוכן או למשנה מה.
עכשיו אין לי כלום. פשוט משגע.
פליז, עוד.
ואוווו נוגעע…
כן.
את יכולה!!!
והכתיבה שלך על רמה!!
איזה כתיבה…
איזה כתיבה…
נדיר!
תקשיבי זה מהמםם!!
חזרתי וקראתי כבר כמה פעמים:)
אוי. עצוב. אבל מראה לי את החיים.
כתיבה מרגשת ועצמתית!
המשיכי כך;)
אוהבת;*
אביגיל!
איזו מוכשרת!
ובכלל, הכתיבה נהדרת!
העומק, המחשבה,
פשוט כתיבה נדירה!
מהמם!