זה הכלל
כשאוהבים אותי אני פורחת,
מקבלים אותי
אז אני מתפתחת.
כשאומרים לי
"זה בסדר איך שאת"
יותר קל לי לתקן,
לשנות את המבט.
כשצוחקים מהבדיחות שלי,
צריכים את החיבוק שלי
או משתמשים בעצה שלי.
אז אליזבט הקטנה שעדיין בפנים,
גודלת
ועוד כמה סנטימטרים נוספים לה.
כל מחמאה
גם כשהיא דרך עקיצה,
זוקפת את הגב עוד קצת
מיישרת את הראש
מגביהה קומה.
כל מבט מעריך
או הטלת אחריות,
עוזרים לי להתקדם
בדרך להתבגרות.
ורק אלוקים יודע
מתי התהליך הזה יסתיי
אם בכלל,
הרי- "ילדים לנצח"
כך אומר הכלל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
*גדלה
כתבת יפה מאוד! באמת
אליזבט!! הכתיבה שלך מדהימה כרגיל עוד יותר:))
ובתכלס כולנו כמוך, גם אם לא מודים בזה צריכים את הערכת הסביבה וזקוקים לה בשביל לפעול
לכל כלל יש יוצא מן הכלל?
אבל… לכל אחד יש את הילד הקטן שבו. ככה שיש משהו בכלל הזה…
נ.ב
הכתיבה שלך מהממת כמו תמיד!!!?
אליזבת!! אני אוהבת את הכתיבה שלך באופן מיוחד!! ואת הדרך בה את מבטאת את מה שאת חושבת ומה שמתחולל בך!!! פשוט תודה לך!
וואו מהממת אחת כל אחת צריכה את האהבה והצומי מהסביבה
אוהבת אותך ואת הכתיבה שלך!!!????
וואו איזה פוסט מושלםםם
כל כך התחברתי!!
יאווו הכתיבה שלך מהממתתת
אליזבט.
כתיבה מיוחדת. ממש. (כמו תמיד)
והנושא וואו!
באמת תודה על זה.
מהללו.