תפריט
סוכות
סוכות.
ערב החג, אבא והאחים הלכו לסוכה לסדר את ארבעת המינים ואת יושבת לך בבית. הרושם של יום כיפור וראש השנה עוד לא פג, ואת כולך ב'אווירה'.
ערב.
כל המשפחה מתארגנת, בעוד דקות ספורות יכנס החג. אמא, אני ואחיותי היקרות בדרך אל הסוכה (בה' הידיעה). כמה טוב שסוכות הגיע! הדרך לסוכה לוקחת רבע שעה הליכה לפחות.
לא נורא! לפחות יש סוכה.
אין לך מושג מה זה חג סוכות אחר, את רגילה לזה מלידה, ככה נראה בשבילך חג הסוכות.
סוכה אחת גדולה גדולה, שנמצאת לה בבית חב"ד. את יושבת לך מצונפת בין בני משפחתך, ליד אביך שעושה קידוש בקול רם כדי שכל יושבי הסוכה יוכלו לשמוע. אח"כ את עוזרת לחלק לכולם מהיין. אחרי זה מגיע השלב של הסעודה.
האוכל הציבורי לא משהו, לא נורא, העיקר לקיים את המצווה 'לישב בסוכה'.
קר. קרררר מאוד. כולם עטופים במעילים עבותים ומצטנפים בשמיכות. רק שלא ירד גשם, כולם מתפללים ומקווים.
אם ירד גשם – דבר שקורה מדי פעם – הנשים יכנסו לחדר האוכל, ורק הגברים ישבו בסוכה. גם ככה החג לא נראה חג. ואם עוד נאכל בבניין הוא בכלל יראה יום טוב רגיל ולא סוכות.
הסעודה נגמרת, ברוך ה' לא ירד גשם זלעפות, רק טפטופים, איתם הנשים יכלו להסתדר.
האורחים עוזבים אט אט, מודים לאבא ולשלוחים.
זהו. כולם הלכו. עכשיו אפשר ללכת הבייתה.
החג עוד לא מתחיל להסתיים. יש לנו את מחר בבוקר. את מחר בערב. וגם את מחרתיים בבוקר. רק מחרתיים בערב יעשו הבדלה.
למחרת שוב הכל חוזר על עצמו. שוב קמים בבוקר, שוב הולכים לסוכה. שוב חוזרים הבייתה – מנוחה של כמה שעות. ואז שוב סעודה – שוב הולכים לסוכה, שוב מדליקים נרות, שוב סעודה.
שוב כולם במעילים. שוב אבא עושה קידוש בקול ושוב כולם אוכלים ושרים.
אבא מספר דבר תורה וסיפור. אח"כ עוד שליח מדבר ומספר על האושפיזין של היום. האורחים בשקט יושבים ומקשיבים. ואת יושבת ליד משפחתך.
זה בשבילך סוכות. סוכה בבית חב"ד. מרחק רבע שעה הליכה. בחול המועד אבא כל הזמן לא בבית, כל היום במבצעים, לפעמים את יוצאת לעזור לו ולפעמים מישהו אחר מהאחים. בבית הכל כרגיל, לא סוכות ולא כלום. האחים הגדולים צמים. הם לא יכולים לאכול או לשתות מחוץ לסוכה. והם לא יכולים על כל כוס מים לרוץ לסוכה – מרחק רבע שעה הליכה. לפני גיל בר מצווה אבא אמר שלשתות הם יכולים בבית. אבל אחרי גיל בר מצווה הם בעצמם כבר לא רוצים.
אבל עכשיו את יושבת בסוכה . כל האורחים עזבו ונשארו רק השלוחים והבחורים שעזרו. שקט השתרר בסוכה שהייתה עד עכשיו רועשת וגשם עז החל לרדת. השלוחים היגעים אחרי המאמץ הקשה של העברת הסעודה לא שמו לב לגשם ולקור והחלו יחד לשיר ולרקוד בסוכה הריקה – בהשפעת המשקה שלקחו. "שלוחי אדוננו להביא משיח צדקנו" הם שרים שוב ושוב ושוב. גומרים את השיר ושוב מתחילים לשיר אותו מחדש. הגשם מתחזק. והם ממשיכים במרץ לשיר ולרקוד. הזמן עוצר מלכת. אין חיים אחרים בחוץ. רק עייניים עצומות ושיר אחרד שמתנגן ברקע " אייי טדדם דה דה דה דה דה דם שלוחי אדוננו" הסכך מתחיל לרעוד מהקפיצות והמעגלים אך השיר נמשך ונמשך ונמשך.
נכון. את לבד. תקועה לך שם בחור נידח. האנשים מסביבך כולם גויים ואין שום זכר לחג הסוכות הנחגג כעת בכל פינה בעולם.
אבל את ביחד!
את ביחד עם כל אותם האנשים הפועלים ללא הרף להביא את משיח צדקנו!
את ביחד במערכה עם כל אותם חיילים הפזורים בכל חלקי הגלובוס!
והכי חשוב את ביחד עם הרבי המשלח בעצמו!!!
שנותן לך כוחות להתמודד על אף כל הקשיים והתמודדיות, ודואג לך שאף פעם לא תרגישי לבד!
וזהו. אין לך יותר מה להוסיף.
מוקדש לכל השלוחים ברחבי תבל העובדים ללא לאות אל אף כל הקשיים. וכמובן לילדיהם היקרים העשויים מחומר מיוחד ויש להם כח שאין לכל אחד!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
שליחה אלופה!!!
את פשוט מדהימה!!!
שולחת לך חיבוק ענק!!!
אני ממש נהנית לקרוא את הפוסטים שלך…את גם כותבת מהמם, וגם הנושא ממש מרתק..תמשיכי לכתוב!
וואווו את מהממתתת
כתבת ממש יפה..הכנסת אותי לזה לגמרי
אבל בהתחלה זה היה נשמע מדי עצוב..
וואו!! ריגשת, אבל… גם אני מגישה שליחה שמוסרת את עצמה לאחר… אפילו שאני גרה בארץ ישראל, ןאני לא שליחה רישמית…. (לא רשומה אצל צ"ח)
אני לא חושבת שהיא התכוונה שמי שבארץ לא מוסר את עצמה…היא מדברת על עצמה…
ובאמת גם בארץ מוסרים ממש המוןן את עצמנו לאחרים וזה לא סותר:)
וואו, שליחה מזדהה:))
הכתיבה שלך מהממת!
היי שליחה.
ראשית אני ממש אהבתי איך שכתבת. באמת אמיתי ונוגע ללב.
אבל עם זאת יש לי כמה דברים שבמחילה מכבודך אני קצת חולקת עלייך.
מרשה לי?
אז ככה:
נשמע מנימת דברייך קצת התנשאות כלפי הבנות האחרות וחשוב לי לומר כמה דברים.
א. כל אחד הוא שליח! והרבי מדגיש – כל יהודי הוא שליח! אז נכון, את זוכה לזה בגלוי, במוצהר ואף בנכתב בצא"ח אבל יש בנות שגם הן שליחות. בהחלט.
ב. הרבה בנות שהן שליחות מרשות לעצמן להתנשא ולהתנהג בצורה של חוסר אהבת ישראל ואני רק שואלת את עצמי – מי אמר ומי קרא לה בכלל שליחה? דואגת ליהודים בחו"ל, אבל לא אכפת לה מיהודיה אחת, ואפילו חבדית בארץ? בכיתה שלה? מה, רק בגלל שהיא חושבת קצת אחרת ממנה?
ג. יש המון בנות שהן כן שליחות! במהותן הפנימית והתנהגותן ברמה יוצאת מן הכלל!
ועובדה קטנה לסיום,
יש הרבה בנות שהוריהן רצו לצאת לשליחות והרבי הורה להם שהשליחות שלהם היא דווקא בארץ..
(כמה מורות סיפרו לי על זה וגם חברות..)
אז תחשבי על זה גם:)
תודה ששיתפת ומחכה לפרק הבא שלך..
במאמר מוסגר:
בתור היותי יתומה אני רואה אצלך פלוס אחד גדול ונשאר לך רק להודות עליו. יש לך אבא.
(אדם קרוב אצל עצמו.. אל תיקחי את זה ברצינות:)
הייי!
תודה לכולם על התגובות, מאוד מעודד!
כמובן שכל אחת שליחה!
גם מי שבארץ, אפילו מי שבעיר רגילה או בכפ"ח.
כל יהודי הוא שליח ולכל אחד יש את הקשיים והתמודדויות שלו…
מקנאה בך:)
דייייייי את מהדימהה!!!
אין על השלוחים בעולםםםם
אוהבתתת אותך המוןן למרות שלא מכירה אותך:)
הי לכולם!!
בעקבות התגובות רציתי להבעיר שוב.
אין כאן חס ושלום אפילו לא נסיון של התנשאות קלה שבקלים חס וחלילה אפילו לא העלתי זאת על דעתי.
אם מובן מרוח הדברים שאני מנסה להתנשאות או להדגיש עליונות אז אני ממש מבקשת סליחה, לא ניסיתי בכלל להעביר כזה מסר…
אני מבינה אותך בהחלט רבקי, ואת צודקת… באמת אפשר להבין את זה כך, אבל באמת שלא הייתה כאן שום כוונה כזאת ואני רק כתבתי את הרגשות שהיו לי במקרים האלו, כשהרגשתי את ההרגשה הנוראה שדווקא אני מכל הכיתה נמצאת במצב הזה וחווה את הכאב הזה אז אמרתי לעצמי שאני שונה ואני זכיתי.
אז אם תתקלו בכאלו ביטויים, בבקשה אל תקחו את זה כהתנשאות
ושוב אני מדגישה שכל יהודי הוא שליח בכל מקום הוא נמצא, על זה אין לי ספק וזה ברור.
אגב תודה על התגובות החמות שלכן!!!!
מאוד מאוד מחמם את הלב לקרוא את התגובות וממש ממש מעודד
ודרך אגב באמת כל פעם שקשה לי או שאני עצובה אז אני אומרת לעצמי תגידי תודה שיש לך הורים בריאים ושלמים ושהכל טוב אצלך במשפחה. לכל אחד יש את הקשיים שלו.
מי זה במשפחה ומי זה בחברים.
אני צריכה להגיד תודה שאצלי הכל ברוך ה' בסדר אז אלו הם קשיים שלי:))))
חח
אני רואה שהתגובה שלי כמעט באורך של הכתבה….
אגב אחרי שקראתי את הפוסטים שוב, את צודקת רבקי ובאמת נושבת מזה רוח של התנשאות.
אתקן את זה…
תודה שהארת את עייני, זה דברים שרואים רק מהצד…
אם יש עוד הערות והארות אשמח שתשתפו!
צר לי לא רואה כל התנשאות אפילו לא גרגר! קראתי נהנתי ניסיתי להתחבר לסיטוציה.
מי שרואה התנשאות זה רק בעניים שלה ובערך העצמי הנמוך שלה מול עצמה.
וזה בסדר כל אחת היכן שזה תופס אותה.
אז לכל השליחות המסורות בכל מקום שהם, חיבוק ענק!
וואו את מדהימה!!!!!!!!!! אלופה!!!!!!!!!
אני שליחה בארץ, וגם לי יש קשיים אבל אני בטוחה שלא משתווים בכלל לקשיים של שליחות בחו"ל!! מעריצה אותך ואת כל השליחות!!!!!!!!!!!!
רבקי תרשי לי גם לחלוק עלייך?
כל מה שאמרת הוא נכון וטוב והכל ואני מסכימה במאת האחוזים, אבל…. תחשבי מה זה להיות כמעט כל השנה מחוץ לבית. את חוזרת לחדר מלא בבנות ורוצה רק מיטה וחיבוק אהוב של אמא… והקשיים בשליחות עצמה- אין מה לדבר בכלל…
אז תתחילי להעריץ את אותם בנות!!
וגם אם יש בנות שמתנשאות ועפות על עצמם, אז אולי זה לא הכי יפה אבל מותר להם, כן יש להם זכות נדירה ומיוחדת להיות שליחות!!!
שליחה, אני קוראת את זה. ואני גם שליחה, כמוך, עם אותם תנאים ומרגיש לי שאת לא מעריכה כל כך את המקום שאת נמצאת בו.. מצחיק שכמעט הכל אותו דבר, חוץ מהראיה.
לא מרגישה שום קושי או הפסד בהליכה של רבע שעה לסוכה. להפך! לא מרגישה רע עם זה שאבא שלי מרים את הקול כדי שאחרים ישמעו את הקידוש. לא מרגישה באסה מהקור והכמות הענקית של האנשים שאיתנו בסוכה. להפך, לדעתי זה עושה את החג יותר מעניין וכיף.. וזה שיש הרבה ימים לחג? וואי זה תענוג! לא רוצה שהחג יגמר!!!
מעריכה אותך על כל רגע שאת שם במקום ההוא! מי כמוני יודעת איך זה לחיות במקום כזה..
אבל.. "נכון. את לבד. תקועה לך שם בחור נידח. האנשים מסביבך כולם גויים ואין שום זכר לחג הסוכות הנחגג כעת בכל פינה בעולם."
למה? למה את חושבת שאת לבד? את עם עוד הרבה יהודים יקרים שבאו לחגוג את החג! רק בזכותכם הם חוגגים אותו! זכיתם!
מקווה שהבנת את צורת הראיה שלי על החיים והשליחות..
ובלי קשר, יש לך כתיבה מהממת!!! 🙂
שליחה מדהימההה!!!
אין עליך!!!!!!!!
מעריצה אותך ממש ומזדהה עם הכל!!!!!!!!!!!!!!!!
חיבוק ענק!!!!
אני כ"כ מזדהה איתך ממש!! אני גם שליחה! (בחול) וגם אצלינו נראה סוכות ממש כך. גם אנחנו מקווים שלא ירד גשם 🙂 יש לי עוד שנה אחד בבית ואז אני אצתרך לעזובבב כמה קשההה יהיה ליייי יש לי שני אחיות קטנות ממש מתוקות מדבששש ואני פשוט לא אבל פשוט לא יודעת איך אהזוב אותן!! לפחות את לא "לבד" שעוברת את זה! אבל לנו יש זכות להיות שליחות!!!
מאחלת לך המון המון הצלחה ותמשיכי להיות חזקה!!
את יכולה!!
יש לך את הכוחות!!
אוהבת אותך!!!!
ממני באהבה שליחה אחרת:)