התרגלתי למצב הזה
היי שותפות יקרות!
האמת, לא חשבתי שאכתוב פה בכלל..
אבל ממש רציתי לפרוק ובשביל זה האתר נועד, לא?
(ופליז תקבלו בהבנה את הפוסט שלי שממש מבולגן כי נכתב עם הרבה סערת רגשות..)
השעה עכשיו 04:36 לפנות בוקר.
חופש. אין למה למהר לקום (ולישון)..
מזל שאין לי סמארטפון להעביר עליו לילות..
אבל יש לי כל כך הרבה דברים אחרים ב'איך לבזבז את הזמן'..
יש את הפלא' של ההורים, המחשב, את הנוקיה שאפשר להתכתב שעות..
יש את הזומים שהתחלתי לשנוא.
והיחס שכולם רוצים שארעיף עליהם פתאום. כי יש זמן, אני בחופש.
בהתחלה החופש הזה היה ממש כיף.
אין בי"ס, לימודים, ושחרור מכל העומס המטורף. פתאום יש לי זמן לנוח. לחשוב. להשקיע בדברים החשובים באמת וכולי.
אבל זהו.!!!. דאי. הבנו. קלטנו. נקסט.. הלאה.
אני רוצה (ולא רוצה) לחזור לשגרה.. התרגלתי למצב הזה:/
אני פשוט מבזבזת שעוותתת את הזמן שלי. על כלום. על המדיה..
קמה מאוחר, וישנה מאוחר.
מרגישה שהאינטרנט זה כמו חמצן בשבילי לפעמים. חייבת אוויר לנשימה.
פתאום כן נראה לי בסדר להיות שעות על הטלפון או המחשב, להתכתב בקבוצות במייל שעות, בדיחות, תמונות וכולי..
מה עם כל העקרונות שלי?? מה עם כל הערכים שבניתי לי כל השנים האלה?? מה עם כל הדיבורים??
פתאום הכל כן בסדר..
זה נורמלי??
אני ממש מרגישה שהכל דיי אבוד.
פתאום אני שוכחת מעקרונות שבניתי לעצמי ונראה לי שגם אחרי הקורונה זה יהיה בסדר בשבילי לעשות אותם..
חייבת עידוד ועצה מכן, כי אני מרגישה שהכל א ב ו ד !
מאחלת לכל אחת את כל ההצלחות שבעולם!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
לא זוכרת איך הולך המשפט אבל יש אמרה כזאת שאומרת שאפשר לעבוד על המידות שבעים שנה וברגע אחד להרוס את הכל…
העקרונות שלנו זה משהו שאנחנו עובדים עליו באופן יומימי!!! אנחנו לא יכולות להגיד למשל אחר שהצלחתי להתגבר על מידה מסויימת שזהו נגמר התאמצתי הצלחתי יאללה נעבור למידה הבאה… זה לא הולך ככה!!
אנחנו כאן בעולם בשביל לעבוד ועבודה על המידות היא עבודה לכל החיים.
אז שתדעי דבר ראשון את יכולה לנצח את הכל!! גם אם נפלת ה' תמיד יעזור לך!!
ודבר שני זאת עבודה… אולי קשה ואתגרית אבל אפשרית!!
תזכרי את זה עם הרבה כח רצון אנחנו יכולות הכל!! כי אין דבר העומד בפני הרצון!!
בהצלחה!!!?
כןן הבנווו!!
דאייייי
מעודדת אותךך!!
אמאלההה אוהבת אותך!!!
מרגישים שאת ילדה חסיגית עם עקרונות!! מאחלת לך מלא בהצללההה ומקווה שעכשיו הכל טוב יותר:)
ודווקא הפוסט שלך כתוב מעולה, עובדה שהבנתי אותך;) וזה לא היה קשה בכלל;)
גם את נשמעת ממש חסיגית.
חחח טעות;))
חסידית
אני לא יודעת מה איתכם אבל אני ממש סבבה עם החופש הזה. אין לי שום בעיה שהוא גם ימשיך.
את עדיין בחופש?
מבינה אותך ממש אבל אין לי מה להגיד… או לייעץ. אחרי הכל זו תקופה שחייבים בה את הטכנולוגיה, ואין מה לעשות. אבל אפשר לנסות ולקבוע גבולות מבחינת שעות, סדר יום, וכו'…
ואווו
כואב
אגב התשובה היא לא.
לא נחרץ!
שום דבר לא אבוד
מותר לנו מדי פעם ליפול למגוח את בזמן
העיקר שנקום
וגם אם ייקח לך חודש לקום זה בסדר
העיקר שתקומי❤
והיום שלך יראה יותר טוב
אגב בתור חבדינקית את בטח יודעת שהרבי אמר מי שחסיד שלו זה מי שהמחר שלו נראה יותר טוב מהאתמול
ולא משנה האתמול
העבר
איך הוא נראה
העיקר העתיד
המחר!
מאחלת לך בהצלחה נשמה❤
אגב סתם מענין לא חזרתם כבר ללימודים?
בטח חזרנו!
לומדות בשיא המרץ?
תודה רבה לך מהממת אחת!
אויש.. עצוב.
מזדהה, אם כי כמובן אצל כל אחת
זה שונה..
אין לי הרבה להציע,
רק בשבילך-
אל תסתכלי על מה שעשית אלא על מה שתעשי.
יש משפט שאני אוהבת לומר בהקשר:
העבר השגחה פרטית, העתיד בחירה חופשית.
במקום לשקוע בדכאונות ממה שעשית
פשוט לחשוב מה לעשות.
לפעמים זה קשה,
אבל זה מה שיעזור.
משפט מהמם!!
אכתוב אותו לעצמי?
וואו פשוט אהבתי את המשפט הזה???
הרגשות שלך מובנים והגיוניים לגמרי.
מאמינה שרובינו יכולות להזדהות איתך…
אין לי יותר מדי מה לייעץ לך, אבל כן משהו שלדעתי חשוב לזכור.
הנפש הבהמית שלנו קיימת בנו תמיד. היא תמיד הייתה שם ותמיד תהיה. ו.. כן, "הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום לידי חטא", זה נורמלי. כך נבראנו.
לכן, מה שצריך לזכור שיחד עם הכל יש גם את הנפש האלוקית. ואת הרצון האמיתי שלנו. ולפי מה שאת כותבת נשמע שדי ברור לך מה את רוצה באמת 🙂
כך ששום דבר לא אבוד, תזכרי שתמיד יש בך את הכוחות להחזיר את העקרונות ואף להתחזק בהם יותר. "ירידה לצורך עליה" 🙂
בהצלחה לך!!!
(וגם לי..)
זה לא שנפלתי והגעתי לידא חטא. ב"ה.
אבל המצב שלי לא היה משהו בכלללל
ב"ה שעכשיו השיגרה החזירה אותי לסד יום חסידי יותר ונורמלי.
מאחלת הצלחות גם לך!
יש חטא ויש חטא 😉 לא חשדתי חלילה שהגעת לידי חטא ממש.
אבל לשכוח מעקרונות זה גם מעין חטאים קטנים, לא?
אחרת, למה זה מפריע לך?
זהו, לזה התכוונתי. היצר הרע שלנו מתחיל מהדברים הקטנים.. לא צריך להגיע רחוק בשביל לתפוס את עצמינו בידיים.
צודקת ממששש
תודה אחת!
מתוקה אחת!!!
אני ממש מזדהה איתך, אבל לכן בתחילת החופש הזה, כשראיתי שאני עומדת לאבד הרגלים של שנים, אני וחברות שלי החלטנו על יום אחד בשבוע בלי אינטרנט בכלל. קשה אבל שווה! ממליצה בחום?
החלטה מדהימה!
אוליי אאמץ אותה?
נסיכות!!
איזה תגובות מחממות ומעודדות! תודה רבה לכן..
ובמבי כתבת משהו נורא יפה וחכם! אשתדל ליישם?
אגב זה פוסט ראשון שלי בשם חב"דניקית, הקודמים הם לא שלי…
מהממת אחת??
נשמה❤️
תמשיכי לכתוב נסיכהה?
היי יקרה!?
בטח כתבת את זה מזמן?
מבחינתי התקופה הזאת כמעט הסתיימה, הולכת לביתספר, נגמר החופש..
בכל אופן תדעי שלהרבה בנות היתה ירידה רוחנית בתקופה הזאת.
הרבה יותר קשה לשמור על עצמינו כשאין מסגרת.
התקופה הזאת היתה סוג של מבחן. מבחן איפה אני. מה נקודת המינימום שלי, משם אני לא יורדת. על מה אני לא מוותרת בשום מצב. מה אני עושה כשאף אחד לא אומר לי מה לעשות.
אבל.. את וגם אני ועוד הרבה בנות נכשלנו!
משו יפה ששמעתי זה: גם אם נכשלתי במבחן, לא להתייאש ולהתעצב.
אלא לללמוד מזה. לדעת מה אני צריכה להשתפר. לחזק. לגרום שכן יהיה אצלי קבוע בנפש א, ב, ג, ד..
הצלחה ענקית לכולנו!
נ.ב. אם את עדיין בחופש, תנצלי ותהני ממנו!!?
צודקת בשי!
ב"ה ששמתי לעצמי הרבה גבולות וזה דיי עזר לי…
ממבט לאחור אני מבינה שלכולן כמעט היה ככה, וזה נורמלי ובסדר מדי פעם..
הכי חשוב זה העתיד! שההמשך לא ישאר ככה!
(כמו שאומרים שהקורונה הולכת אבל מה עם כל ההרגלים הלא טובים שהרגלתי את עצמי? גם הם הולכים?!)
וואו. אימאלה. כתבת ככ אותי!!
גם לי היה קשה בחופש הזה..
נפלתי ככ הרבה, הגעתי למקומות שלא הייתי חולמת על זה!!
ותאמת בסוף החופש אממ כן הייתי קצת מדוכדכת מעצמי..
כאילו מה?!
פתאום שאין ביצפר, אין חבירות, אין מסגרת, אזז זהו?!
זו אני?! זו האני האמיתית?!
אבל לא!! המשפיעה שלי האירה את תשומות ליבי!!
נכון, נפלתי בתקופה הזו, אבל צריך להתרומם!!
יצאתי מחושלת!! אין ספק שבפעם הבאה אצליח יותר!!
אין ספק שבאתגר הבא תתעלי יותר על עצמך!!
בהצלחה רבה אהובה!!??
אין ספק שגם המשפיעה שלי מאוד עזרה לי לקום מהדיכי שלי ?
ותודה רבה לך צחוקית יקרה!
היי,
אני עכשיו רואה את הפוסט מקווה שכבר הצצלחת להבין שאין כזה דבר בעולם מצב אבוד….(חח)
אני מבינה אותך ומזההה ממש.
יכולה לנסות לומר לך מה שאני אומרת/עושה לעצמי כל פעם, לפחות משתדלת.
שאנו רואים סרטים או משו אחר זה נובע מחוסר עז שיש בנו,
כביכול זה ממלא אותנו סיפוק, (זה סיפוק שודאי לא אמיתי) אבל הדבר הזה בא למלאות אצלינו חוסר מסוים למשו.
תנסי לחשוב כל פעם שאת רואה משו מה זה ממלא לך?איזה חוסר?
ותנסי למצוא דרכים אחרות למלא את החסר הזה.(אפילו תחביב שאת מאד אוהבת)
רק אחרי שתמצאי משו אחר אז תנסי להפסיק באופן הדרגתי עם המדיה והטכנולוגיה…..לא בבת אחת.
וחשוב לזכור לא להתיאש,ין כזה דבר שהכל אבוד.
אנחנו בנ"א ויש עליות וש ירידות וזה בסדר, הכי חשוב לא להבהל מהנפילות אבל גם להכיר בם כנפילה ולדעת שצריך לקום ממנה.
כל הכבוד לך על הגילוי האמיץ שלך,
כולנו ממש באותה סירהה….
בהצלחה!
כיף שיש הבנה והזדהות מצד הבנות!
הרגשה ממש טובה. כיף לי להגיב לכן?
וכן, הבנתי שהכל לא אבוד! וזה בסדר ליפול לפעמים.. אבל לא לשכוח לקום!
מזל שהשיגרה הגיעה!
האמת שאני מרגישה בדיוק כמוך!!!
זה מבאס ומעצבן, אבל יפה בכלל שאת חושבת על זה זה כבר מראה משהו טוב…
כי ת'אמת רק שקראתי את מה שאמרת אמרתי לעצמי וואלה אני באמת לא עושה כלום.
אז יאלה!!
מה שהיה השגח"פ, השאר, העתיד תלוי בך!
תמיד אנחנו יכולים לבכות על העבר, וזה בסדר! אבל הכי חשוב זה לקום!
רוצה עוד עידוד? ?
דיי יואו איזה חמודה שאת!?
בהפתעה נפלתי על הפוסט
וקראתי את התגובות
זה חיזק אותי ממש. מאוד!
תודה רבה לכותבת המתוקה ולכל הבנות המיוחדות שענו לה!
איי לובב ?