שיהיה לכן טוב…
האם אנחנו מוכנים?
כדי לראות
לחלום,
להרגיש
לאהוב?
ללכת לחלוק חלומות,
יחד או לבד
האם אנחנו מוכנים
לכל הטוב שירד עלינו?
ליופי שמתרגש עלינו
לחוויות, לאושר לשמחה אמיתית.
האם אנחנו מקבלים
את העובדה שיכול להיות לנו טוב,
שככה צריך להיות?
האם אנחנו מוכנים,
לחיות חיים שלמים
להיות בתוכם באמת?
לא לחיות בין השורות
להיות חלק מהסיפור,
אולי אפילו
לכתוב אותו בעצמנו.
האם אנחנו מוכנים?
8 תגובות
שאלה טובה..
פוסט יפה ומעורר מחשבה.
וואו
שאלה טובה, נראלי שהתשובה היא כן מכל מיני סיבות והתפלספויות .
ובכללי שיר מהממם וכתיבה מהממת…
אמאל'ה אמאל'ה אמאל'ה.
יש לי צמרמורת מטורפת כרגע.
"האם אנחנו מקבלים
את העובדה שיכול להיות לנו טוב,
שככה צריך להיות?"
התשובה הייתה לא, ויותר מדי זמן. הלב התרגל לכאוב, לא זכר מציאות אחרת. לא האמין שזה יכול להיות שונה.
יותר מדי זמן לא היה בו מקום לטוב. לאושר הפשוט, התמים.
וכשמחפשים משמעות לחיים עם לב שהתרגל לכאוב, רק נופלים יותר עמוק לתוך אותו כאב אינסופי.
תודה על הדיוק במילים.
ואוו.
שאלה טובה.
מהמם.
וואו.
איזה כתיבה!!!
ו- נכון, זה משהו שצריך ללמוד אותו… ללמוד להאמין שמגיע לנו, שיהיה לנו טוב.
תיארת את זה מדויק.
פוסט חזק…
אהבתי:)
אליזבט!!! למה אני מוצאת את עצמי ללא מילים?
אהבתי את זה, ואותך, אין מילים.
?
אממ הלוואי שכולנו היינו מוכנןת ויכולות בקלות לקבל את זה..
ואליזבט.. כתבת ממש יפההה