הטוב הגלוי שמאחורי…

יו"כ בקורונה

++++

לאחר הרבה פניות לדוקטורים

אם אחי יכול לבוא לבית כנסת שלנו להיות החזן,

בגלל שהיה לו את הוירוס הזה,

ההורים שלי החליטו שהוא יבוא.

 

הגיע ערב יו"כ, הוא מחכה לנהג שיבוא לחפש אותו, לא מגיע.

הגיע בשעה 17.30, שעה לפני כניסת יום כיפור.

בסופו של דבר, לא יכל לבוא, כי היה מאוד מאוחר ולא יספיק להגיע.

כ"כ חיכיתי שיבוא היום הזה ואוכל לראות אותו.

 

בתוכי, אני שבורה, אני במצוקה, מתוסכלת. מנסה להסתיר מה שקורה בפנים.

אבל שוב אני רוצה לבכות ולבכות בלי סוף.

אכלתי קצת, הייתי מחכה שיכנס יו"כ ושיגמר במהירות. רציתי אך ורק לראות את אחי היקר שלי.

לא רציתי כלום, לא תפילה, לא כלום!

אמרתי לעצמי, למה הקב"ה עשה לי את זה? למה אני כ"כ עצבנית ומתוסכלת ביום הכי קדוש, יום כ"כ חשוב! למה?

אני לא רוצה להיות ככה ביום כזה

הדלקתי נרות, אבי מסר לי את הברכה של הבנים.

רצתי לשירותים, בכיתי, בכיתי, דמעות בלי סוף בעיניים שלי. לא הייתי אף רגע רגועה.

כל הזמן זולגות לי דמעות בעיניים.

איך התפילה שלי תהיה ביום כ"כ קדוש, אם אני ככה?

 

"כל נדרי" מתחיל. בלי מנין, רק 8 אנשים. מוזר יו"כ בלי מנין. אבל לא משנה לי כ"כ ערבית בלי מנין.

מנסה להתחבר לתפילת כל נדרי, ולשכוח מה שקרה, אבל לא מצליחה.

המחשבות של התסכול מציפות אותי, ושוב אני בוכה. כל תפילת ערבית בכיתי על מה שקרה.

הולכת לישון בלילה, עוד פעם בכיות בלי סוף.

מה עם התפילה של שחרית, מוסף, מנחה, נעילה בלי החזן (אחי) "המקצועי"?

ועוד מחשבות בלי סוף

 

קמה בבוקר, מסתכלת רואה שיש 6 אנשים בבית כנסת, אוקיי אמרתי לעצמי אולי יגיע המניין קצת יותר מאוחר.

מחכים ומצפים למניין ואף אחד לא בא.

ציפיתי שבחזרת הש"ץ בשחרית כן יהיה מנין, אבל אף אחד לא מגיע. כמה עוד אפשר לחכות?

אמרנו את הקטעים החשובים שבחזרת הש"ץ, בלי מניין כמובן.

יו"כ, תתעוררו יהודים! איפה אתם? (קצת שכחתי מה שקרה עם אחי)

אוקיי, ב"ה בקריאת התורה מגיעים למניין, והיה לנו מניין עד סוף יו"כ.

ברור שזה היה יו"כ מוזר, לא יותר מ15 אנשים בבית כנסת.

 

אנחנו יודעים שה' מנהיג את העולם.

בחיים שלנו קוראים דברים, דברים טובים ודברים רעים.

הדברים הרעים, אנחנו חושבים שהם דברים לא כ"כ טובים. אבל יש משהו מוסתר מאחורי זה.

יש טוב מוסתר מכל מה שה' עושה ואנחנו לא מבינים.

אבל אפשר שה' שולח לנו משהו, לא טוב, אבל יש לנו את הטוב גלוי! למה ה' עשה את זה.

זכיתי!! ב"ה לראות את הטוב הגלוי שמאחורי כל המעשה הזה עם אחי…

 

את אחי מעצבן כשאין מנין, מעצבן אותו מאוד.

הוא מאד חסיד, ואם אין מניין כועס מאד.

אז מה ה"טוב גלוי" שה' עשה? שלא יבוא!

כדי שלא יכעס ולא יתעצב שלא היה מנין בבית חב"ד שלנו.

ביום כ"כ קדוש וחשוב,

ה' שמר אותו כדי שהוא יהיה במצב טוב!

בשמחה, לא בעצבות כי אין מנין…

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

–😣–

פתח לי פתח של אולם עזור להיחלץ מזה הבור

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. מלכי הגב

    איזה צדיקה שאת מתייחסת לצד הטוב!
    כל הכבוד!
    ואת כותבת יפה ונוגע

  2. צמאה לאהבה הגב

    וואו מדהימה שאת!!
    יש לך הסתכלות יפה!!
    הכי קל להתמסכן, להרגיש אומללה, עצובה..
    אבל את החלטת להרים את עצמך, להסתכל על הטוב!!
    נהנתי לקרוא🤩

  3. נבטי חמנייה הגב

    מזכיר לי משהו…

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?