מתרחקת מהבית
מיום ליום שעובר,
משעה לשעה שחולפת,
מבינה אני שרק מתקרבת.
מתקרבת ליום שאעזוב.
אעזוב מקום שהייתי בו 6 חודשים ברצף.
אעזוב את הבית שוב,
אחרי שכבר התרגלתי אליו.
אעזוב את המטבח שהכנתי בו מלא.
אעזוב את החדר וכל מה שבו.
אעזוב את האחים,
את המריבות ואת הצחוקים.
אעזוב את ה"לילה טוב" של אמא.
אומנם כבר עזבתי בית,
אבל עכשיו אחרי 6 חודשים…
טסה אני ל6 חודשים.
ופתאום זה נראה לי ארוך.
ארוך וקשה גם יחד.
ראש השנה.
יום כיפור.
סוכות.
שמחת תורה.
חנוכה.
פורים.
כל זה יהיה חדש.
כל כך לא רגיל.
כל כך שונה.
אם יהיה לי כיף או לא –
בחירה שלי לגמרי.
מקווה שאצליח לבחור.
מקווה שלא יהיה לי קשה מדי.
ואם כן יהיה…
אוכל להזכר בדברים הטובים שכבר יש לי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
אוףףף זה קשה להיות רחוק מהבית!!!!
לא רואה את עצמי הולכת להיות בפנימיה רחוקה מהבית
בהצלחה 🙂
ואוו את חזקה ואלופה!!
מעריכה אותך מלא!
יש לך כוחות וה' והרבי איתך! תזכרי!
והכתיבה שלך- וואו אחד ענק!!
שיהיה לך בהצלחה?
וואי מהממת שאת!!
הצלחות??
מאחלת לך בהצלחהה!!