שמש

תעלה

טניה

כשאני הולכת

ברחובות העיר
והעמוס והשאון
כמו חולפים על פניי
מעבר לקיר.
הראש קבור ברצפה
כי משהו נכנס לי לעין
אני לא כואבת או עצובה
סתם עייפה מהחיים
כן, כמו לפני שבועיים.
צועדת-צועדת
גשם מתחיל לטפטף
מרימה את הראש
נותנת לשמיים ללטף
כי אולי, רק אולי
גם לי מותר
לשטוף הכל מעליי.
אני רצה-רצה
לא יודעת לאן
רודפת אחרי המחשבה
שאומרת
'תברחי מהר, מכאן'.
צועקת, שואגת
אל הרקיע, אל השחור
מתיישבת על ספסל
קצת בוכה, קצת מתפללת
אולי גם אצלי

שמש תעלה, תביא אור.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

שאלה מביכה. אבל שיהיה

מזל שזה אנונימי… כל פעם שאני באה במגע עם מישהו לא דתיה, בלי שאני מכירה אותה ישר אני מרגישה הרבה פחות שווה ממנה.

הוסיפי את התגובה שלך:

8 תגובות
  1. BEN & JERRY'S הגב

    אמןן!!
    שתביא אור כבר לכולנו.

  2. WW הגב

    ממש אהבתי את זה!
    מילים פשוטות וכתיבה יפה. היה לי כיף לקרוא.

  3. .. הגב

    אמיתי ויפה. ונוגע. וטניה

  4. שותפה לדרך! הגב

    וואאו הלואיי
    ❤❤

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?