מה כולם רוצים ממני?

בטוח נתקלת בזה
למה כל דבר צריך להסתבך לי?

למה תמיד קורה לי דברים לא נעימים?

למה כולם מאשימים אותי כל הזמן?

למה כל החברות תמיד רבות איתי?

בואו ננתח את המצבים האלו פעם אחת לעומק:
 

כשקורה לך משהו לא נעים, וכולם מאשימים אותך, זה טבעי שאת לוקחת ללב את ההאשמות ועסוקה בלהתחרט.

אם נעצור רגע לחשוב על זה, כל הקטע הזה של רחמים עצמיים שורשו בחוסר אמונה במובן מסויים.

כי אם אני מאמינה, גם כשצצה אצלי בעיה, שזהו ניסיון מאלוקים והוא נתן לי כוחות – אין לי יותר מה לדוש בזה.

אני אקבל על עצמי את הדין באהבה.

אבל אם אהיה עסוקה בהאשמה עצמית ובמחשבות ש"אם לא הייתי עושה ככה וככה אולי לא היה קורה ככה וככה" – זה אומר שחסרה אצלי האמונה בהשגחה פרטית.

כי אם הייתי מאמינה, הייתי מבינה שהכל זה מהקב"ה והכל בתזמון מושלם של מה שהוא רצה, ואוטומטית אני מקבלת כוחות ועוצמה להתמודד עם הדבר הזה.
שותפות יקרות שלי!

העליתי כאן פוסט לא מזמן על הסיפור חיים שלי.

לפי התגובות אני רואה שהוא נתן המון כח ואני אשמח להמשיך לכתוב לכן.

אבל אני מבקשת שכל אחת תקח את הדברים שאני כותבת באופן אישי…

שכל אחת תקח את זה לעצמה וכדרך להשתפר, כמובן שגם אני צריכה להשתפר, ואנחנו מתחזקות ביחד!

ותודה רבה על הזכות לשתף אתכן!

אשמח לשמוע תגובות?