משהו יום יומי שמפריע לי

קצת מביך לשאול שאלה שכזו אבל.. שיהיה.
אני לא מסוגלת לשמוע או לראות מישהו שאוכל עם פה פתוח.
זה ממש מגעיל ומרתיייח אותי..
אני מוצאת את עצמי אוכלת בסלון כדי לא לשמוע את מי שאוכל במטבח.. וזה ממש מתסכל.

איך אפשר להתגבר על כזאת בעיה??

חברה יקרה!
כבר כמעט שבוע מסתובבת עם השאלה שלך וחושבת עליך.
אולי מרוב שאני מזדהה אתך, לקח לי זמן לשבת ולכתוב לך תשובה. גם לי נורא מפריע שמישהו אוכל לידי בצורה לא מנומסת ובפניה שלך – עזרת גם לי ברמה האישית, לבדוק ולחשוב על פתרונות אמתיים שיכולים לעזור לשתינו, אז תודה לך.

טוב לשאול
כתבת שהשאלה מביכה, ואני שמחה שהעזת וכתבת בכנות מה מפריע לך, כי לפעמים, מרוב שאנחנו חושבות שהבעיה שלנו טיפשית, מתביישות או פוחדות מהתגובה של הסביבה, היא קובעת משכן קבע בחיינו ומתחפרת עמוק בבטן, ממשיכה לגרד לנו מבפנים ולא רוצה לצאת. ואנחנו, עדיין חושבות שיצחקו עלינו אם נספר, שזה סתם משהו שיעבור… שאני סתם קטנה ומתבכיינת. אבל למעשה ותזכרי את זה תמיד: היא מפריעה לנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבות.
ואם תנסי תופתעי לגלות אבל תמיד כשמספרים (למישהו המתאים כמובן) כל הבועה שגדלה לנו בלב יורדת, ופתאום יש אופק לפתרון ונחמה.

לעצם הבעיה:
לא סיפרת בשאלה הרבה פרטים, לכן אציע לך מספר כיווני חשיבה, קחי רק מה שמתאים לך.

רגישות שמיעתית
כיוון ראשון: אני מציעה שתבדקי את עצמך עד כמה את רגישה לרעשים וקולות באופן כללי. האם ספציפית מפריע לך שאנשים סביבך לא אוכלים בנימוס או שכל דיבור שהוא טיפה גבוה מהממוצע נחווה אצלך כצרחה? האם כשאת יושבת בחוץ לדוגמא, את שומעת את כל הסביבה חזק יותר ממי שיושבת לידך?
לך לא נוח, קשה להתרכז בגלל הרעש וכל האחרים נראים רגועים…
האם הרבה פעמים את מוצאת את עצמך סובלת מרעשים במהלך היום?
האם באופן אובייקטיבי הצורה שאוכלים בבית היא סטנדרטית? אולי מפריע לך שאחיך הקטן אוכל ככה? (הוא לא מנומס, אבל לא חריג בהשוואה לילדים אחרים)  יכול להיות, שאת חווה את הרעש, הפה הפתוח והלעיסות בצורה חזקה יותר מאחרים

יש מושג רגישות שמיעתית – אילו אנשים שסובלים מאוד מרעשים, שבאוזני אחרים הם רעשים סבירים  לחלוטין.
במקרה כזה, אחר התבוננות בעצמך, במבט חיצוני ככל האפשר, אם את חושבת שאת אולי כזאת, אני ממליצה לך לפנות לרופא משפחה שיפנה אותך לטיפול קצר בנושא. אוכל לתת לך המלצות אם תרצי.

שני כיווני חשיבה
הכיוון השני : שונה מאוד מהראשון, ואולי הוא נכון לך יותר במידה וגילת שאת מסתדרת נהדר עם רעשים ורק צורת אכילה מסוימת מפריעה לך ברמה כזאת שתאכלו בשני חדרים נפרדים.
גם כאן אני יכולה להציע לך שני דרכים:

האחת: לדבר עם האנשים שמפריע לך לאכול לידם ולבקש מהם בכנות שישתנו. תתפלאי, פעמים רבות אנשים לא מודעים לעצמם ולצורת האכילה שלהם! כן, כן. לפעמים ההורים שלהם לא לימדו אותם איך לאכול בצורה מנומסת, לפעמים הם חושבים שהם בסדר ושכחו מה חינכו אותם… (והאדם הרי קרוב בעיני עצמו) לפעמים זה סתם יותר קל.
אני פגשתי נשים מבוגרות שראיתי בעיני, שזה לא נובע מזלזול או גסות, אלא פשוט מחוסר ידיעה פשוטה. האנשים סביבם סובלים והם לפעמים הם לא משתנים שנים – והסיבה העצובה היא שאף אחד לא אמר להם בצורה מכבדת. צורת האכילה שלך לא נורמטיבית ומציקה, זה מפריע לי. פליז, תשתדלי יותר. זה הכי מביך בעולם להעיר למישהו על דבר כל כך בסיסי, אבל מצד שני – זה חסד ענקי

בקיצור, להמשיך את הכיוון שהתחלת כאן, לדבר בכנות
מצד שני – לפעמים מדובר על אנשים שהעירו להם מיליון פעמים והם לא זזו מההרגלים שלהם כי קשה להם מידי, קשה לשנות הרגל רב שנים, הם חושבים שהסביבה לא צודקת וכו'.

במקרה כזה – את בעצם פוגשת את המקום הזה, שעוד תפגשי פעמים רבות בחייך, שכן, אין לנו  שליטה על הכל. אנחנו לא יכולות לשנות את האדם השני, אני או את לא הבורא (וטוב שכך)
ושיש פעמים שפשוט זאת המציאות וצריך לקבל אותה. לקבל את זה שהקב"ה כרגע החליט משהו אחר, שנכון לנו, גם אם לנו לא נעים באותו רגע.

מתנה לחיים
אז כן, יכול להיות שאת חיה בסביבה שאין סיכוי לשנות אותה בנקודה הזאת ומקביל את לא יכולה להתרגל לזה.
וזה בסדר, החיים לא מושלמים, לא כל דבר באופן טבעי יהיה הכי טוב (אחרת הייתה גאולה) אבל גם אם הסיפור החיצוני מעיק, יש לך הזדמנות לעבוד על הסיפור הפנימי.
וכאן אני כן חושבת שאם זה כל כך לא נעים לך, אז תלכי לאכול בסלון, כי אין טעם להגדיל את הסבל. אבל בסלון תתחברי אל מי שברא את הכל ותדברי איתו. תספרי להקב"ה את האמת, תבקשי ממנו שיעזור לך להכיל את המציאות, תנסי לחשוב על דברים טובים שאת רואה באדם השני על אף שאת נגעלת ממנו. תחבקי את עצמך שאת מתאמצת לכבד, אפילו שקשה לך.
תבקשי ממנו לקבל בשמחה ובאהבה את המציאות שהוא קבע.

את תקחי אחריות על הדרך, תתעקשי להתחבר למה שגבוה ממך.
בזמן שהקב"ה יחליט,שהוא הכי נכון לך, בעז"ה משהו יזוז שם, מצידך או מצד האחרים. וגם אם הוא יחליט שהצורה הנוכחית הכי נכונה – תקבלי מתנה מאוד עמוקה וגדולה לחיים: את היכולת לדעת מתי להרכין ראש ולקבל את המציאות שה' החליט.

לזכור שהכל הוא אוסף של הזדמנויות לתקן את עצמנו ואיזה כיף שהגיע אליך אחת כזאת ממש לפתח הבית..

מוזמנת לכתוב לי, להאיר ולהעיר על מה שכתבתי

איתך בדרך, אפרת.

editor@shutafotbaderech.co.il