איך התפטרתי מהבלאגן

ועל הדרך שימחתי את אמא שלי
היי חברות

עד לפני שנה לא הייתי חושבת אפילו לכתוב פוסט בנושא כזה ובטח שלא לתת טיפים בעניין.

אבל, לפני כשנה מיציתי את הבלגן האיום ששרר בחדר ובחפצים שלי באופן כמעט תמידי ובהחלטה של 'מכאן אפשר רק לעלות' התחלתי בשינוי איטי אך מאוד משמעותי שקרה לי עד היום הזה, שבו אני אפילו מצליחה לעלות טיפים על הכתב, כי – זה הוכיח את עצמו!

טוב, קצת עליי: אני חני, אני עולה לשנה ב' בסמינר ?

קשה לי לזרוק חפצים.

סדר וניקיון היו תמיד הדברים המודחקים והשנואים כי: 'יש לי בגרות הלוו!', 'עד שיש לי זמן מוטב לנצל אותו למנוחה' ועוד תירוצים שונים ומשונים, אני בטוחה שתהיה מי שתזדהה איתי כאן.

אני בוחרת לשתף אתכן עכשיו גם כי יש בי רצון שעוד בנות שנמצאות במקום הזה אולי ימצאו את עצמן מתאימות לשינוי כמו שאני חוויתי וגם כי חברות שמגיעות אליי ושמות לב לשינוי ביקשו ממני לפרט אותו כדי שיוכלו לאמץ אותו גם.

אז ככה:

החדר הזה הוא שלי!
לקח לי זמן, אבל לבסוף הבנתי שהחדר שלי זה המקום היחיד המוחשי שהוא בלעדי שלי. ונכון שיש איתי בחדר עוד אחות, עדיין… הטריטוריה שלי היא היחידה שאני חולקת עם עצמי. בעוד שאת הכיתה/ סלון/ פינת אוכל/ אוטובוס אני חולקת עם שאר הסובבים אותי, החדר שלי הוא רק שלי. וכשהצלחתי להבין את זה התעורר בי הרצון הבלעדי שהמקום הזה יהיה איך שמוצא חן בעייני מכל הבחינות ובטח שמבחינת סדר וניקיון.

אחת ולתמיד
אחרי עשרות ניסיונות הגעתי למסקנה שלעשות סדר בחפציי ובחדר שלי בשלבים זה פשוט לא הולך! כי נגיד אני מסדרת מגירה מתוך שולחן הכתיבה שלי ואז אני כבר צריכה ללכת לישון/ להמשיך ללמוד למבחן/ 'בדיוק ציפי התקשרה אז נמשיך אחר כך' וכו' ואז התוצאה של זה שהדברים הזקוקים למיון שהוצאתי מהמגירה תופסים מקום קבע על שולחן הכתיבה עד… יבוא גואל. לכן, לא להיבהל? לקחת יום פנוי (יש לנו כזה, נו, הדחיינות נשארת מחוץ לדלת בקריאת הפוסט הזה)  וזו מטרת היום מתוך ידיעה ברורה וכיפית שהאזור האישי שלי הולך להיות נעים וכזה שכייף להיות בו. ו! לעשות הכול בבת אחת. אותי בתור התחלה מאוד דירבן לעשות תמונות של – לפני ואחרי, מוזיקה שאני הכי אוהבת ברקע, איזה נשנוש ויאללה… ב6 השעות הבאות אני רק בזה.

לקרוא את המפה
לפני שהקדשתי לי יום חגיגי לסידור המקום שלי שאלתי את עצמי את השאלה הבאה: ממה הטריטוריה שלי מורכבת? ועניתי לעצמי תשובות כגון: מיטה, פינת עבודה, שולחן כתיבה, מחשב, מגירות אחסון, ספריית ספרי קריאה, ארון בגדים, מתלים, תיק בית ספר ואורגנית.  לאחר שהבנתי בעצם מה מרכיב את המקום שלי אני מבינה בהבנה חד משמעית שלכל חפץ שלי מגיע מקום מוגדר וספציפי. ז"א – ברגע שיהיה לכל פרט, ממחברת ועד דף ממו עם מס' טלפון של החוג שחיה שלי מקום, שום דבר לא יסתובב פה בלי מטרה מוגדרת. וכך, כשאני יושבת על הרצפה בדריכות להתחיל למיין ולזרוק ולהפוך – קודם כל – אני קובעת מקום מוגדר לכל פרט לפי הרשימה שעליה עניתי בשאלה שלי. אז קודם: א. ממה החדר שלי מורכב? ב. איפה ראוי שכל חפץ יהיה. מה שמביא אותי לדבר הבא…

לבחור מקום לפי השימוש
כשאני בחורת מקומות לחפצים שלי, עד לפני שהצלחתי לסדר כראוי את החדר בהתמדה, אני בוחרת אותם לפי נוחות השימוש שלי בהם. לדוגמא: תכשירי שיער לא מתאים שיהיו בתוך כוננית עם דלת כי כשאני באה להתארגן בבוקר ומוציאה ולא יכולה להחזיר כי ההסעה צופרת וכו'… לכן, לאחר שעשיתי בדיקה איפה כל חפץ ראוי שהוא יהיה אני בודקת התאמה לרמת השימוש שלי ואני בוחרת מקומות שדבר ראשון לא יצריכו שינוי מקום (בלעז – בלאגן) ברגעי לחץ. ודבר שני – שהדברים שאני צריכה באופן תדיר יהיו זמינים אליי וכך ההפך – דברים שהשימוש בהם נדיר כך גם המקום שלהם.

בין כל הסידורים האלו שכבר קורים זו הזדמנות מצוינת לאוורר ולנקות את החפצים שלי. ולא, אני לא מתכוונת לערב פסח עם דלי מים ואקונומיקה… כיום אני משתמשת במגבוני ניקיון עם ריח מעולה ויכולות ניקוי דיי מרשימות ובכל פעם שאני מגדירה לחפץ מקום אני מעבירה עליו ניגוב.

פעם בשבוע קבוע
החלק האהוב עליי ביותר בשנה האחרונה! ? מבטיחה לכן! עם התחייבות. אחרי שהחדר שלי כבר מסודר נקי ומאוורר מין הסתם שהחדר צובר בלאגן חדש ולכן – קבעתי לעצמי יום בשבוע, אצלי למשל יום שישי אחרי שסיימתי לעזור לאימא, שבו במשך 40 דק' (מה זה 40 דק'?!? יש לנו כפול מזה בשבוע 252 פעמים. 1/252 בשבוע אפשר ורצוי וכייף להקדיש לזה) שבו אני עושה ריענון לסדר שלי. כגון: מחזירה דפים לקלסר, מעבירה מגבון על התמונות בחדר שלי, מחזירה ספרים, מסדרת את המגירה ההיא שלמרות כל הניסיונות עדיין מבולגנת וכו'… עם מוזיקה כיפית ברקע ורצון לריענון זה זורם לי בכייף.

לייצר אווירה טובה בחדר
במשך הזמן שסיגלתי לעצמי את היכולת לסדר ולנקות מרצון ומכייף גליתי שיש דברים שגורמים לי יותר הנאה אם הם קיימים בחדר שלי ואימצתי אותם כדי שיהיה לי אקסטרה נעים בחדר. אני למשל שמתי לב שכשיש בחדר שלי ריח טוב מסוים יותר כייף לי להיכנס לחדר ולרצות לראות אותו מסודר אז רכשתי מבשם אוויר ובדים של בדין הכחול ? ופעם בכמה זמן אני מרססת על בדים שיש לי בחדר. או למשל תליתי לוח שעם שעליו אני שמה דברים שכייף לי לראות אותם כמו שירון של הפסטי או מגנט מהחתונה של אחותי וכו'.

לסיכום:

1. ההבנה שהחדר שלי זה המקום שלי ולכן הכי כייף שהוא נעים ומסודר.
2. לעשות הכול בבת אחת כדי לא לצבור עוד יותר בלאגן.
3. לתת מקום מוגדר לכל חפץ כי ככה יותר קל לשמור על סדר ראוי.
4. לבחור מקומות לפי נוחות שימוש ולא כלאחר יד.
5. להעביר ניגוב ניקיון על כל חפץ שאותו אני מסדרת להשגת רענון.
6. פעם בשבוע 'טקס פינוי ניירות מיותרים, פסולת וניקיון שבועי'
7. אקסטרה הנאה כגון קישוטים וריח טוב.