היי שותפות מה קורה??
תגידי גם את תחרותית?
ישר שמכריזים תחרות, את נכנסת לא משנה מה,
יושבת על קצה הכיסא, עם אוזניים פתוחות לשמוע על התחרות,
הקבוצות, ובסוף- על המנצחות.
עושה הכל בשביל לנצח,
גם אני…
את אוהבת את התכונה הזאת?
הסביבה אוהבת?
אם יש לך דוגמאות ע לתחרויות שהשתתפת אני ישמח לשמוע..
לנו נגיד היה תחרות פלאנק.
ואני לא נשארתי עד שווידיתי שכולם ירדו,
בסוף שלוש בנות נצחו (ואני מבניהן)
והצלחנו שלוש דקות..( יותר מזה כבר לא הייתי מסוגלת, כבר כולי רעדתייי)
יש מין הרגשה כזאת שחייבים לנצח, ואם לא מנצחים זה ממש מבאס
(מזל שלהפסיד בכבוד אני כן יודעת)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
אני מכירה את התכונה הזו מקרוב, גם אני נמתחת ישר כשמכריזים על תחרות והרגשתי שאני פשוט חייבת לנצח בה לא משנה מה. עד שהרגשתי שזה עולה לי בבריאות, והתחלתי לקחת את זה יותר בפורפורציה. הזכרתי לעצמי שתחרות לא אומרת עליי כלום ואני טובה בלי קשר לאם ניצחתי בה או לא.
מאז תחרויות אצלי הן עניין ספורטיבי שאני משתתפת בהן רק כשאני רוצה ואין לי בעיה גם להפסיד.
פעם הייתי תחרותית ממש, אבל זה קצת ירד לי עם הזמן..