כואב ומציק לי שאני כבר לא מרגישה הבת שלהם כמו פעם… פתאום הם לא שומעים אותי… ויוצא הרבה פעמים שהשיחות נגמרות במריבותת… ככה זה ימשיך לתמיד? מה יהיה עם זה??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואו יקרה שלי, תהיי חזקה.
ולא! בעז"ה הזמן יעשה את שלו.
אין מה לעשות, זה הגיל:)
מבינה אותך לגמרי.
בהצלחה רבה רבה.
צחוקית??? חזרת!!
ולשואלת השאלה היי מתוקה זה לא ישאר ככה לתמיד בעז"ה. זה גיל ההתגברות…
כשזה מגיע תנסי לקחת נשימה עמוקה ולא להשיב בצעקות גם אם הם צועקים, תנסי להשיב ברגיעה. זה בע"ה יעזור.
ותדעי שזה עוד יעבור.
המון המון הצלחה!!
אוהבת 3>
חח במבוש מותק, אני תמיד כאן.
בטעות נלחץ על השם צחוקית?.
אוהבת.
נטשת אותו??
חבל 🙁
היי לך,
דבר ראשון,חשוב לי שתדעי שזה הכי הכי נורמלי ומתאים לגיל..
את יכולה להיות רגועה?
דבר שני טיפ קטן ממני- תנסי כמה שפחות להגיע לויכוחים,להוריד את הראש,לשתוק,נכון שזה קשה. מאד אפילו.
אבל זה כ"כ שווה אתזה!
תנסי?
זה הגיל, הזמן יעשה את שלו…
את יכולה ליהות רגועה??
וואו נשמע כואבב
זה הגיל אין מה לעשותת
אבל מצד שני זה נשמע שזה מעבר לזה, שלא שומעים אותך כמו פעם…
יכול להיות שזה תקופה קשה?
הכל עובר;)
תזכירי אתזה ובעזה הכל יהפוך להיות טוב:)
ואיי מכירה את זה…
אח שלי עובר עכשיו בדיוק אותו דבר
כל שני וחמישי יש מריבות בבית ו… המצב לא כל כך נעים.
מה לעשות? גיל ההתבגרות… הזמן יעשה את שלו, ואת מצדך תנסי כמה שפחות להכנס לוויכוחים;)
חחח כולן כאן הכניסו את המילה "גיל" בתגובה שלהן?
אפשר לשתף?
גם אני אחרי תקופה בת למעלה מ-3 שנים (!) של 'כאסח' מטורף עם אמא שלי בעיקר (עם אבא הקשר הוא רק טכני ותו לא…)
הגיע השלב שהתפוצץ לי… רק הקיץ הזה!!!
אז לומר שהזמן יעשה את שלו… גם נכון…
אבל אפשר לקצץ את המתח ולחיות ברוגע!
לא לפספס את ימי הנערות, הבחרות כשאת בבית הורייך כי אלו יהיו רק 20 שנה בערך ואח"כ לנצח עם בעלך…
הבעל שם טוב נתן כותרת מדהימה לאסימון שנופל לנו אחרי שאנחנו חושבות על אפיזודה שקוראת לנו:
"הזולת הוא לך ראי"
אני ראיתי בחיי כמה אמא שלי ביקורתית כלפיי, עקשנית, כועסת ולא מוותרת,
חונקת ולא משחררת…
היה לי קשה! קשה מאוד! מאווודדד!!!
כשהכל התפוצץ לי הלכתי לטפל בעצמי אצל מוסמכת מדהימה!!!
(לא עוד פסיכולוגית מרדימה… קניזיולוגית! תקראי על זה ותביני…)
היא הבריה לי ש-א-נ-י בדיוק מה שאני רואה אצל אמי…
ותאמיני לי שעם הרבה רצון הצלחתי להגיע למקום שבו אני נמצאת, לדבר כמה משפטים עם אמא שלי ולחייך!
זה מדהים!!!