*לא לראות סרטים לא טובים כי המשפיעה שלי ממש הזהירה אותי כשהיה לי יוטיוב זמין (היה לי לתקופה מסויימת בקורונה סמארט) *לשים נעגל וואסאר ליד המיטה רק כי אמא שלי ממשש רצתה שאעשה אתזה *ללכת לבית כנסת כי אמא שלי ממש מצפה ממני! *לא לקנות סמארטפון כי התגובה של המשפיעה תהייה אהמ.. לא הכי נעימה עבורי?
אממ לא זכור לי פתאום. כמעט תמיד עושה ומספרת למי שלא רצה שאעשה כדי שידע שכן עשיתי, לא מסתירה מהם. היו דברים אבל בסופו של דבר פרצתי את הגבולות או החלטתי עם עצמי והגעתי להשלמה מלאה מתוך הבנה ותובנה. ככה נראלי לפחות. אולי בעצם ללכת לטיולים בכיתה י'. הלכתי כי המשפיעה שלי אמרה לי. באמת שלא רציתי.
אף פעם. אני מידי "צדיקה" בשביל אפילו לרצות. ואם אני כבר ארצה? אני אעשה בלי שתדעי. לשקר ולקבור את עצמי זו מיומנות שורפת. חוץ מזה שאצלי זה בכלל לא קשור לרצון… כשאתה נופל, אתה פשוט נופל. אין מניעים אין סיבות אין תוצאות. או בקיצור איך הייתי אמורה לענות על זה: לא. וגם אם כן? את אף פעם לא תדעי על זה.
לעשות שטות כלשהיא שפעם משכה אותי נורא. ולא עשיתי. וזה היה קשה. מאד. אה, וגם לא לישון באוהלים בכינרת עם עוד חבירה.( בפעם הספציפית הזו לא, בפעמים אחרות כן.)
הממ, השאלה הזאת קצת מסובכת לי. מובן שיש דברים שאני לא עושה כי ההורים שלי אמרו שלא, אבל לרוב זה דברים שאני מבינה בעצמי שלא כדאי לעשות אותם, ולכן אני לא רוצה להגיד "אני רוצה לעשות אותם", זה לא ממש רצון אמיתי, סתם רצון רדוד שמופיע ונעלם. הבחירות שלי הן לרוב שלי באמת. לטוב ולרע.
החוסר האנוכיות שלי והתחשבות ברגשות אחרים והשפעות המעשים שלי עליהם -די מפותח עם מותר לי להשוויץ בזה. אני פשוט לא חושבת שאני עושה את זה מ-פחד- של מה שהחברה תחשוב אלא באמת מכל הפירוט במשפט הראשון. המון דברים בקיצור. אין לי כוח לפרט. אני והמצפון המפותח יתר שלי…
וואו קשה… לראות דברים….. (טכנולוגים) אני לא מספרת מכיוון שאני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי וגם מכיוון שאני יודעת שזה לא ממש מתאים מה שאני רואה…. אבל……….
30 תגובות
לצפות בתוכניות ריאלטי
ללכת עם חצאיות קצרות.
לא לאסוף את השיער.
להבריז משיעורים.
לא ללכת לבית ספר.
ועודדד
היה לי אופציה לעשות שטויות והרבה. לא עשיתי.
זכיתי באמא נדירה, לא אהרוס את זה בשביל שטות רגעית. (ולא אפרט)
אממ משהו שאני נמנעת מלעשות…
להגיד לך עד כמה אני מעריכה אותך מורה שלי?
לשים טייץ במקום גרביים מתחת חצאית..
הרבה דברים
זה שאני עדיין "החסידית" (גם אם פחות ממה שהייתי) זה רק בגלל זה, רק כדי שאנשים מהסביבה הקרובה לא ידעו שעשיתי ויצטערו/ידאגו
הרגשות שזה מעלה ההתנהגות הזאותי והתועלת שלה לא חושבת שראויים למחיאות כפיים
אני. בול.
אמא שלי…הרבה פעמים
וזהו
אינלי כוח לפרט מה בדיוק
וזה גם לא יעיל;)
יצא לי מלא פעמים לעצור שיחות או לנתק שיחות עם בנים.. כי ידעתי שאימא שלי תתאכזב.. אני פשוט חולה על ההורים שלי… הם מושלמיםםם אוףףף
בין ההרים. אני פשוט מעריכה אותך.
אני מודעת למצבים כאלה מקרוב. לא אני עצמי אבל מודעת. וזה קשה יותר משאפשר לדמיין. את מהממת. ❤
לצערי הרב לא…
*לא לראות סרטים לא טובים כי המשפיעה שלי ממש הזהירה אותי כשהיה לי יוטיוב זמין (היה לי לתקופה מסויימת בקורונה סמארט)
*לשים נעגל וואסאר ליד המיטה רק כי אמא שלי ממשש רצתה שאעשה אתזה
*ללכת לבית כנסת כי אמא שלי ממש מצפה ממני!
*לא לקנות סמארטפון כי התגובה של המשפיעה תהייה אהמ.. לא הכי נעימה עבורי?
וואיעצוב אבל אפעם לא קרה לי…
אני תמיד אומרת, להיות איך שאני ומי שלא טוב לו אז ביי… ואני שונאת אתזה.
ווווווואי שה' יעזוררר לייי
אני בעד?
ללכת עם שיער פזור. והרצון הזה בוער בי.
להגיב משהו שנון לחברה בשיעור. המורה שלי שונאת אתזה. להתחצף למורה.
אחותי הגדולה.
הרבה פעמים בבית שלי אני הולכת פזור ואז כשאני מגיעה לבית שלה אני אוספת… כי ממש לא נעים לי המבטים שלה כשהיא רואה אותי ככה?
וואלה לא קיים דבר כזה, אני חיה לעצמי מכפת לי מה יחשבו עלי?
אם על כל דבר אני יחשוב מי לא יהיה מרוצה אני לא יעשה כלום.
אממ לא זכור לי פתאום. כמעט תמיד עושה ומספרת למי שלא רצה שאעשה כדי שידע שכן עשיתי, לא מסתירה מהם.
היו דברים אבל בסופו של דבר פרצתי את הגבולות או החלטתי עם עצמי והגעתי להשלמה מלאה מתוך הבנה ותובנה.
ככה נראלי לפחות.
אולי בעצם ללכת לטיולים בכיתה י'. הלכתי כי המשפיעה שלי אמרה לי. באמת שלא רציתי.
אף פעם. אני מידי "צדיקה" בשביל אפילו לרצות.
ואם אני כבר ארצה? אני אעשה בלי שתדעי.
לשקר ולקבור את עצמי זו מיומנות שורפת.
חוץ מזה שאצלי זה בכלל לא קשור לרצון… כשאתה נופל, אתה פשוט נופל.
אין מניעים אין סיבות אין תוצאות.
או בקיצור איך הייתי אמורה לענות על זה:
לא. וגם אם כן? את אף פעם לא תדעי על זה.
בא לי שמישהו תאמר שהיא הפסיקה או לא עשתה משהו בזכותי
בא לי גם לומר שעשיתי משהו בזכותך, ייתכן, לא עולה לי..
אבל חייבת לכתוב פה שאני אוהבת את התגובות שלך, אחת אחת והפוסטים.. אואוווו
קיצר אני אוהבת אותך?
ושאפו על השאלה.
מגיעים לך כפיים אנונימיים?
לעשות שטות כלשהיא שפעם משכה אותי נורא.
ולא עשיתי.
וזה היה קשה.
מאד.
אה, וגם לא לישון באוהלים בכינרת עם עוד חבירה.( בפעם הספציפית הזו לא, בפעמים אחרות כן.)
הממ, השאלה הזאת קצת מסובכת לי.
מובן שיש דברים שאני לא עושה כי ההורים שלי אמרו שלא, אבל לרוב זה דברים שאני מבינה בעצמי שלא כדאי לעשות אותם, ולכן אני לא רוצה להגיד "אני רוצה לעשות אותם", זה לא ממש רצון אמיתי, סתם רצון רדוד שמופיע ונעלם.
הבחירות שלי הן לרוב שלי באמת.
לטוב ולרע.
מצטרפת לגמרי, ניסחת את מה שרציתי להגיד ולא ידעתי איך…
כן יש.
החוסר האנוכיות שלי והתחשבות ברגשות אחרים והשפעות המעשים שלי עליהם -די מפותח עם מותר לי להשוויץ בזה.
אני פשוט לא חושבת שאני עושה את זה מ-פחד- של מה שהחברה תחשוב אלא באמת מכל הפירוט במשפט הראשון.
המון דברים בקיצור.
אין לי כוח לפרט.
אני והמצפון המפותח יתר שלי…
וואו קשה…
לראות דברים….. (טכנולוגים) אני לא מספרת מכיוון שאני לא רוצה לאכזב את ההורים שלי וגם מכיוון שאני יודעת שזה לא ממש מתאים מה שאני רואה….
אבל……….
לדלג על תפילה..
המשפיעה המהממת שלי פשוט ביקשה עדכון יומי..
לא יכולתי להגיד לא.. תודה מהממת!! אוהבת אותך!
ללכת עם חציות קצרות
לראות סרט לא מתאים