אחרי שהכל ייגמר, כשכבר נהיה עמוק בתוכה של השגרה,
כשנחזור לקניונים ובילויים, כשנוכל סוף סוף לחבק ולנשק את סבתא,
אני רוצה שמשהו יישאר, שאני ארגיש שהתקופה הזאת לא עברה עליי סתם ככה, שמשהו השתנה בי, הקב"ה לא סתם הפיל עלינו את הצרה הזאת, בטוח יש לזה סיבה, ואולי הוא פשוט רצה שנשתנה? שנהפוך לאנשים טובים יותר?
אני לא יודעת מה, אבל משהו בי חייב להשתנות, אני רוצה שבאישיות שלי תהיה חותמת מהקורונה, חותמת שמראה שעברתי את התקופה כמו גדולה, אבל לא רק עברתי, אלא התקדמתי.
זהו יאלה חח סיימתי להרצות, פליז תנו רעיונות מה לקחת איתי מכל זה. תודה!
18 תגובות
אני לקחתי איתי מכל התקופה הזאת את המסקנה שאני פשוט גאון בצורה מפחידה.
הלוווו אנחנו לא נחזור לשגרה!!! הנה השאננות ממשיכה.. רואים שהדברים מסתדרים וכבר מחכים לחזור למצב הקודם..
בנות חמודות כמו שצעקתם כשהיה הכי קשה צריך לצעוק עם עכשיו ועוד יותר מזה וצריך לדרוש גאולה!!!!!
זה מה שאני לוקחת מהתקופה הזאת.. לצעוק גאולה גם כשנוח לי!!!
אני לקחתי מכל התקופה הזאת את העניין של אהבת ישראל שצריך להתעניין בשלום כל אחת לא משנה מי היא ואם היא חברה שלי או בקשר איתי אפילו בנות שהם לא בקשר איתי להתעניין בשלומן וזה
בעיקר אם ידוע לי על משהי שאני מכירה שהיא חולה אז עוד יותר צריך להתעניין בשלומה
את הנחת,
ואת היכולת להסתכל על חברות כחברות לספסל הלימודים, ולא יותר. (את אלו שאני לא בקשר איתן.
להיות יותר בבית.
ולבשל….
לא לוותר על תפילה וחת"ת
להעריך את כל מה שיש לנו
אפילו זה שהצלחתי לקרוא את הפוסט שלך
ולהגיב עליו
שאני נושמת שאני חיה שאני מקלידה עכשיו
ב"ה תודהה???
כוחה של מילה
עד כמה כל שיחת טלפון יכולה להעלות את המצב רוח
אפילו הודעה שנכתבת מתוך אכפתיות
מחוללת פלאים
א. שכל "אפצ'י" קטן – כל פעולה קטנה, "מדבקת" ומשפיעה.
ב. אפשר להיות יהודי וחסיד גם בלי בתי כנסת וקהילות, כי היהדות זה אני בעצמי!
ג. לזכור שגם כשלכאורה יש הכל, אנחנו עדיין בגלות!!!
לייק לסעיף א!!?
אהבתי!!
שהקב"ה מנהל את העולם. ולא אני?
אני לא יכולה לדעת מה יהיה עוד שבוע, מחר או אפילו היום. ה' יכול לעצור הכל ברגע אחד בדרך שרק יבחר..
לא דמיינתי לרגע שהעולם יעצר וחודשיים אני לא אראה אנשים שכל כך חשובים לי. חודשיים שבקושי יוצאים מהבית..
ואז חזרה ל"שיגרה" חסרת שיגרה.
אז כן לקחתי מהתקופה הזו לזכור שאני לא מנהלת את העולם, ויש מישהו שעושה את זה בצורה הרבה יותר טובה ובטוחה (בשבילי ובשביל כולם).
את כל הדברים הטובים שמצאתי בי בחופש הזה!!?
אני לקחתי מכל התקופה הזאת את הכמויותתת תהילים שאמרתי לאנשים
את זה שכל דבר קטן יכול להשפיע ואת זה שאת לא יכולה לדעת מה יקרה ברגע אחד הכל יכול להשתנות
שיש דברים יותר חשובים מחברה…
משפחה למשל;)
ושאפשר לשרוד גם הרבהההה זמן סתם בבית:)
ולהנות מהביחד גם אם רחוקים…
הכל לטובה.
אני רוצה לקחת מזה את הקטע של החופש:)
לבנתיים אני מצליחה חח
חזרתי רק לכמה ימים לבית הספר כי היה לי משעמם בבית אבל בכללי אני בבית:)
זה פשוט מושלם:)
ממליצה בחום???
שאם אני לא אקח אחריות על עצמי אף אחד לא יעשה את זה.
שהתורה והיהדות הם לא שלי פרטי ואני חייבת להחזיר אותם למי שאיבדה את זה.
לקחתי את הקשר הקרוב עם המשפחה. הארוחות המשותפות, הצחוקים, הדאגה, העובדה שלא יוצאים מהבית בכלל (חוץ מאבא, לקניות).
לקחתי את האהבה והערכה לחברותיי האהובות, למחנכת המדהימה שלנו. תודה על שאתן הכיתה שלי!
אבל לדעתי, מה שחייב להישאר ואין מצב שהוא יורד מסדר היום – זה האחדות. זה כמעט קורה! אחדות בין חסידים, חלום?
כן, יישארו שתי דעות, אבל תשרור בין החסידים אהבה עזה. כמו שרק בנים של הרעבע יכולים לאהוב אחד את השני.
בואו שזה יקרה, בבקשה!