וואו, איזו שאלה! קצת קשה לי לענות עליה, כי אם לא היה לנו מצפון, היינו עושים הכל המצפון מונע מאיתנו לעשות דברים לא ראויים או לפחות לא להרגיש איתם הכי בנוח שבעולם אבל מצד שני, זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי.
לא. ממד אבל ממש לא. אולי זה היה מקל עלי מבחינה מסוימת, בלי התלבטויות שלפעמים מיותרות ובלי רגשות שאוכלים אותי מפנים- אבל זה שווה את זה. שנדע לבחור בטוב 🥰
זו שאלה מורכבת, אבל אני בטוחה שאף אחת לא הייתה מוותרת על המצפון. צודקת כל מי שמתלבטת, כי אולי המצפון גורם לי להרגיש רע עם עצמי, להתייסר על מעשים (אולי לא מתאימים) במקום לשכוח פשוט ולהמשיך הלאה, בדף חדש, ואולי פשוט כי.. לפעמים הוא קצת נודניק. אבל המצפון הוא סוג של ווייז. לפעמים שקצת סוטים מהמסלול הוא מתריע ומנדנד, ומבקש שנעשה פרסה. אבל אנחנו צריכים לזכור שזה בעצם לטובתנו! אם אנחנו רוצים להגיע אל היעד הסופי – אנחנו חייבים להיצמד להוראות, לנווט בעזרתם, לכוון. ולמרות שזה נראה שלפעמים המצפן הוא סתם 'נודניק מעצבן' – אנחנו משתדלים לזכור שזה רק – לטובתנו.
לא כי בלי המצפון היינו חיות… אבל לא לתת למצפון שינהל אותנו אלא יותר כמו מצפן שמכוון את הדרך וגם, השאלה למה המצפון משמש… אם הוא גורם לי לאכול את עצמי אחרי מה שעשיתי ולהכנס לדיכאון או שהוא יגרום לי לזה שפעם הבאה אני אשנה את הדרך שלי או את המעשה זה קשה אבל שווה בסוף ❤️
האמת שהמצפון שלי לפעמיים קצת מגזים… וברגעים האלו הייתי מעדיפה שלא יהיה קיים, אני יכולה שנים אחרי המעשה להיזכר בו ולהיות עם ייסורי מצפון שוואי וואי….. ואגב המורה שלי לחסידות טענה שיעור אחד שמצפון הוא מהיצר הרע, כי הוא רק חרטה על העבר ולא מוביל לשום מקום וצריכים במקומו מצפן שמכוון אותך לפני המעשה ולא אחריו… לא ממש הסכמתי איתה אבל יאללה
לידיעתך, בדקתי את ההגדרה המילולית של מצפון וההגדרה היא- "מצפון הוא מרכיב של נפש האדם המנחה אותו בתחום המוסר: מוביל לרגשות חמלה, אשם או חרטה, המדריכים את האדם או מייסרים אותו, בנוגע לפעולות, מעשים או חוסר מעשים"
אולי זה ההגדרה… אני לא באמת בדקתי. . אבל איך שאני רואה את זה אז המצפון והאמת הפנימית הם דבר טוב בהכרח ואם הרגשות אשם האלו לא מובילים למקומות טובים אז זה לא מגיע מהאמת הפנימית,
איך קראתי פעם? המצפון הוא מאוד מתמקד במעשים פשוט מבין מה לא היה טוב ופועל לתקן. ברגע שזה נהיה מוגזם(הרגש האשם) זה כבר לא מצפון.ולא טוב .. אני לא באמת יודעת רק ככה רואה את הדברים . אני גם חושבת שיסורי מצפון שהם כם מובילים אותנו למקומות טובים אז הם טובים.
את יודעת משהו בעיקרון אני לא אוהבת להתווכח אם אנשים. יותר בסגנון של נסכים שלא להסכים.
אבל איתך זה קצת אחר אני מרגישה כאילו את באה מנקודה שכמעט שום מתווכח לא בא מתוך הנקודה הזאת.
את לא יוצאת מנקודת הנחה שאת צודקת ושרק נשאר להעמיד את האנושות על טעותה. ורק לשכנע בדעה שלך. את נורא פתוחה לשמוע את הדעה של מי שמולך. את מנסה להבין. ובוחנת. ושמה את הכבוד שלך בצד.
וואללה, נדירה את חומד של ילדה תודה, היה כיף לקרוא:) כן, אני מאוד אוהבת לדון עם אנשים!!! מאוד! ולגבי מה שכתבת למעלה, אקרא שוב עוד מעט, פשוט אינלי הרגע זמן, לקרוא מחמאות זה יותר מהר….
וואי איזה שאלהה. באינסטיקנט הראשוני שלי באתי לומר שכן וברור. יש לי מצפון שפועל שעות נוספות אוכל אותי כל הזמן מבפנים. אז הרבה זמן אני אומרת שהלוואי שהייתי חיה בלעדיו.. אבל כשאני חושבת על זה.. בלי זה העולם יהיה לא מוסרי ולא אנושי.
ממש לא, אומנם יש מקום לומר שלפעמיים הוא, המצפון, שלי מגזים… ובמקומות האלו, כן הייתי מעדיפה לבתר עליו, אבל לא ממש לגמרי.
זה כמו ששאולים אם פחד זה טוב או רע? והתשובה: הפחד זה דבר טוב מאוד. לולי היה לנו פחד, אז ה’ ישמור איפה אינו היום… אבל אם זאת, פחד יכול להופיע במקומות שלא צריך אותו כלל, וזה סתם מפחיד, וגם לא עוזר…רק להיפך, אם כבר.
אז, פה התפקיד שלנו. אנחנו (אני מרגישה מורה…) צריכות לשלוט בפחד, ולא לתת לו לשלוט עלינו. לתת לו להופיע שצריך, ולא שלא.
וכך, גם מצפון, הוא עוזר לנו לא לעשות דברים שה’ ישמור, ועוזר לנו לרצות לתקן כל מני דברים ולעזור לאחרים. אך, אם זאת, או יכול להרוס חחים. את צריכה לשלות בו, ולתת לו להופיע רק שיש צורך, ואני לא אומרת שזה פשוט, כי זה ממש לא. אני כל הזמן נופלת בזה, וכל היום מבקשת סליחה מאנשים, אפילו אם לא צריך…
אגב, קוראים לעבודה הזו ‘מוח שליט על הלב’, שהמוח שולט על הלב הוא שולט גם על הרגשותיו. מברכת אותך (ואותי…) שתצליחי לשלוט בלב שלך, וברגשותיך, לנתב אותם למקומות הנכונים… גם בעבודת ה’…
היי, בנות. אני במצוקה נפשית 🥹 כנראה בגלל העומס של החגים כל התגובות שאני שולחת לא מתפרסמות. ואני מדברת על לפני שבוע ויותר! 😫 פליז, תפסיקו רגע לשלוח תגובות, למעני ולמען האנושות המתוסכלת 😜 מקווה שאת זו יפרסמו.. תודה מעומק ליבי השותת!
ולשאלתכם! (כחכוך בגרון) אז – – היי.. רגע.. שלחתי כבר תגובה לפוסט הזה! כנראה לא התפרסם.. 🙃
טוב אז אני אגיד את האמת, שבשניה שראיתי את השאלה נזכרתי בשואה. ולמה, את שואלת? כי זה בדיוק מה שהיטלר ימח שמו רצה לעשות. "כשני מומים הטילה היהדות על העולם, בגוף ובנפש. בגוף- על ידי ברית מילה, ובנפש על ידי המצפון והמוסר". זה תוכן אחד הנאומים שלו, ששמעתי בעצמי. ועכשיו, רק כנקמה קטנה בהיטלר, אני אומרת לך לא, וחד משמעית לא.
תראי אני בטוחה שהמצפון מעיק על כולן. אי אפשר לו לשים לב אליו אבל אני בטוחה שלא הייתי רוצה אותו כי הוא מעיק. יותר לחשיבה עמוקה אז לא הייתי מצטערת על כל מה שקרה ולא הייתי חושבת לתקן את מה שעשיתי ולכן בטוח ה' ברא אותו בשבילינו כדי שנשפר ונתקן
42 תגובות
לא. חד משמעית.
הייתי רוצה רק שהמצפון יהיה מאוזן ולא יתר על המידה.
לא!
וואו, איזו שאלה!
קצת קשה לי לענות עליה, כי אם לא היה לנו מצפון, היינו עושים הכל
המצפון מונע מאיתנו לעשות דברים לא ראויים
או לפחות לא להרגיש איתם הכי בנוח שבעולם
אבל מצד שני, זה גורם לי להרגיש רע עם עצמי.
בסופו של דבר, לא חושבת שהייתי מוותרת על זה…
לא.
ממד אבל ממש לא.
אולי זה היה מקל עלי מבחינה מסוימת, בלי התלבטויות שלפעמים מיותרות ובלי רגשות שאוכלים אותי מפנים-
אבל זה שווה את זה.
שנדע לבחור בטוב 🥰
מצפון יכול לעשות את החיים שלך סיוט
אבל בלי מצפון – אתה האדם הכי רע בעולם
אז חד משמעית – כן, רק לא יותר מידי, באיזון
חדמ"ש לא!
מצפון מלשון מצפן, מכוון אותנו לכיוון הנכון…
עכשיו אני שמה לב שתגובתך דומה לשלי🙈🙉🙊
🥳
אוהווו, נדיר שאנחנו מסכימות במשהו בלי חילוקי דעות… חחח
למרות שבלעדיו הייתי ישנה לילות רבים והיה לי תמיד שקט נפשי ולא היו לבטים וחבטות ובילבולים וכו כו…
חד משמעית, בלי ספק, לגמרי.
לא.
זו שאלה מורכבת, אבל אני בטוחה שאף אחת לא הייתה מוותרת על המצפון.
צודקת כל מי שמתלבטת, כי אולי המצפון גורם לי להרגיש רע עם עצמי, להתייסר על מעשים (אולי לא מתאימים) במקום לשכוח פשוט ולהמשיך הלאה, בדף חדש, ואולי פשוט כי.. לפעמים הוא קצת נודניק.
אבל המצפון הוא סוג של ווייז.
לפעמים שקצת סוטים מהמסלול הוא מתריע ומנדנד, ומבקש שנעשה פרסה. אבל אנחנו צריכים לזכור שזה בעצם לטובתנו! אם אנחנו רוצים להגיע אל היעד הסופי – אנחנו חייבים להיצמד להוראות, לנווט בעזרתם, לכוון.
ולמרות שזה נראה שלפעמים המצפן הוא סתם 'נודניק מעצבן' – אנחנו משתדלים לזכור שזה רק –
לטובתנו.
#חפירות ארכיאולוגיות בע"מ#
לא כי בלי המצפון היינו חיות…
אבל לא לתת למצפון שינהל אותנו אלא יותר כמו מצפן שמכוון את הדרך
וגם, השאלה למה המצפון משמש… אם הוא גורם לי לאכול את עצמי אחרי מה שעשיתי ולהכנס לדיכאון או שהוא יגרום לי לזה שפעם הבאה אני אשנה את הדרך שלי או את המעשה
זה קשה אבל שווה בסוף ❤️
ממש ממש ממש לא.
חד משמעית ,לא.
המצפון גורם לי לא לעשות דברים שאני אחר כך אתחרט עליהם- וכשכן קורים מקרים שאני עושה דברים כאלה אז המצפון שלי עובד חזק-:)
האמת שהמצפון שלי לפעמיים קצת מגזים…
וברגעים האלו הייתי מעדיפה שלא יהיה קיים, אני יכולה שנים אחרי המעשה להיזכר בו ולהיות עם ייסורי מצפון שוואי וואי…..
ואגב המורה שלי לחסידות טענה שיעור אחד שמצפון הוא מהיצר הרע, כי הוא רק חרטה על העבר ולא מוביל לשום מקום וצריכים במקומו מצפן שמכוון אותך לפני המעשה ולא אחריו…
לא ממש הסכמתי איתה אבל יאללה
עדיף עם מצפון כי אחרת ההית עושה דברים בלי לחשוב כי מה אכפת לך
ממש לא. חד משמעית.
אולי אולי רק במקרים שהוא מייסר אותי בלי סיבה ואני כבר מותשת ממנו אני אומר את זה, אבל בכללי, הוא נצרך.
ממש לא.
ממש לא!!
למרות שני ילדה עם עובר מצפון בחיים לא הייתי מוותרת על זה.
המצפון הזה עוצר אותי הרבה פעמים בחיים😑
מצפון את מתכוונת לאמת הפנימית שמנחה אותנו?או לרגשות אשם?
רב האנשים שאני מכירה קוראים לרגשות אשם שאחרי -מצפון
אבל זה לא נכון מצפון זה לש’ מצפן מה שמוליך אותנו בדרך הטוב,האמת הפנימית יש שקוראים לו הקול האלוקי שבתוכנו….
הרגשות אשם האלו בדרך כלל לא מקדמים לשום מקום…
בקיצור על המצפון לא הייתי מוותרת(ולא ניראלי שיש מישהי שכן)
על הרגשות אשם כן ודחוף!
לידיעתך, בדקתי את ההגדרה המילולית של מצפון
וההגדרה היא- "מצפון הוא מרכיב של נפש האדם המנחה אותו בתחום המוסר: מוביל לרגשות חמלה, אשם או חרטה, המדריכים את האדם או מייסרים אותו, בנוגע לפעולות, מעשים או חוסר מעשים"
והגדרה יותר מדויקת- רֶגש המוּסָר הטמוּן באדם ומַדריך אותו לעשות מעשים טובים או מיַיסֵר אותו על חטָאיו
אולי זה ההגדרה…
אני לא באמת בדקתי.
.
אבל איך שאני רואה את זה
אז המצפון והאמת הפנימית הם דבר טוב בהכרח ואם הרגשות אשם האלו לא מובילים למקומות טובים אז זה לא מגיע מהאמת הפנימית,
איך קראתי פעם?
המצפון הוא מאוד מתמקד במעשים פשוט מבין מה לא היה טוב ופועל לתקן.
ברגע שזה נהיה מוגזם(הרגש האשם) זה כבר לא מצפון.ולא טוב
..
אני לא באמת יודעת רק ככה רואה את הדברים
.
אני גם חושבת שיסורי מצפון שהם כם מובילים אותנו למקומות טובים אז הם טובים.
את יודעת משהו
בעיקרון אני לא אוהבת להתווכח אם אנשים.
יותר בסגנון של נסכים שלא להסכים.
אבל איתך זה קצת אחר
אני מרגישה כאילו את באה מנקודה שכמעט שום מתווכח לא בא מתוך הנקודה הזאת.
את לא יוצאת מנקודת הנחה שאת צודקת ושרק נשאר להעמיד את האנושות על טעותה.
ורק לשכנע בדעה שלך.
את נורא פתוחה לשמוע את הדעה של מי שמולך.
את מנסה להבין.
ובוחנת.
ושמה את הכבוד שלך בצד.
זה יפה מיוחד ונדיר בעיני.
תראי אותך.
וואללה, נדירה
את חומד של ילדה
תודה, היה כיף לקרוא:)
כן, אני מאוד אוהבת לדון עם אנשים!!! מאוד!
ולגבי מה שכתבת למעלה, אקרא שוב עוד מעט, פשוט אינלי הרגע זמן, לקרוא מחמאות זה יותר מהר….
לא.
חד וחלק.
כן, גם אם יש דבר כזה בעולם שקוראים לו מצפון
לי. אין. אותו😑
לא, לא לאאא!
לא סתם אני מדמיינת את המצפון כמו מצפן 😆
בלעדיו אני אלך לאיבוד
למה את צריכה שאני אענה לך?
אני לא אחדש הרבה, לא נראה לי שכדאי לוותר על המצפון
הו כן
ברור שכן
הוא הרס לי את החיים
יכולתי לבחור בטוב גם בלעדיך, מר מצפונוביץ'!! עובדה שרק כשאתה הואלת בטובך לשתוק לכמה שניות עשיתי את זה.
ממש ממש לא
ברור שלא.
הוא מעצבן וחופר ומטריד אבל הוא גורם לי כל כך הרבה פעמים להוריד מהאגו שלי.
לא.
כי גם הכאב שבו מקדם אותי וגורם לי לא לחזור על הטעויות או להיזהר שלא לחזור עליהן.
בלעדיו אני לא אני.
לא
ממש לא!!!
הייתי רוצה אותו מתי שצריך אותו
כןןן חד משמעית
הרבה יותר קל
אבל לא בייתי מי שאני אם לא היה לי אותו
הייתי רוצה לא להיות זקוקה לו
בכלל
וואי איזה שאלהה.
באינסטיקנט הראשוני שלי באתי לומר שכן וברור.
יש לי מצפון שפועל שעות נוספות אוכל אותי כל הזמן מבפנים.
אז הרבה זמן אני אומרת שהלוואי שהייתי חיה בלעדיו..
אבל כשאני חושבת על זה.. בלי זה העולם יהיה לא מוסרי ולא אנושי.
ממש לא, אומנם יש מקום לומר שלפעמיים הוא, המצפון, שלי מגזים… ובמקומות האלו, כן הייתי מעדיפה לבתר עליו, אבל לא ממש לגמרי.
זה כמו ששאולים אם פחד זה טוב או רע? והתשובה: הפחד זה דבר טוב מאוד. לולי היה לנו פחד, אז ה’ ישמור איפה אינו היום… אבל אם זאת, פחד יכול להופיע במקומות שלא צריך אותו כלל, וזה סתם מפחיד, וגם לא עוזר…רק להיפך, אם כבר.
אז, פה התפקיד שלנו. אנחנו (אני מרגישה מורה…) צריכות לשלוט בפחד, ולא לתת לו לשלוט עלינו. לתת לו להופיע שצריך, ולא שלא.
וכך, גם מצפון, הוא עוזר לנו לא לעשות דברים שה’ ישמור, ועוזר לנו לרצות לתקן כל מני דברים ולעזור לאחרים. אך, אם זאת, או יכול להרוס חחים. את צריכה לשלות בו, ולתת לו להופיע רק שיש צורך, ואני לא אומרת שזה פשוט, כי זה ממש לא. אני כל הזמן נופלת בזה, וכל היום מבקשת סליחה מאנשים, אפילו אם לא צריך…
אגב, קוראים לעבודה הזו ‘מוח שליט על הלב’, שהמוח שולט על הלב הוא שולט גם על הרגשותיו. מברכת אותך (ואותי…) שתצליחי לשלוט בלב שלך, וברגשותיך, לנתב אותם למקומות הנכונים… גם בעבודת ה’…
זאת עבודה, זה לא קל, אך בעז"ה, תצליחי!
בהצלחה!!! אלופה!!!
היי, בנות.
אני במצוקה נפשית 🥹
כנראה בגלל העומס של החגים כל התגובות שאני שולחת לא מתפרסמות.
ואני מדברת על לפני שבוע ויותר! 😫
פליז, תפסיקו רגע לשלוח תגובות, למעני ולמען האנושות המתוסכלת 😜
מקווה שאת זו יפרסמו..
תודה מעומק ליבי השותת!
ולשאלתכם! (כחכוך בגרון) אז – –
היי.. רגע.. שלחתי כבר תגובה לפוסט הזה!
כנראה לא התפרסם.. 🙃
טוב אז אני אגיד את האמת, שבשניה שראיתי את השאלה נזכרתי בשואה.
ולמה, את שואלת? כי זה בדיוק מה שהיטלר ימח שמו רצה לעשות.
"כשני מומים הטילה היהדות על העולם, בגוף ובנפש. בגוף- על ידי ברית מילה, ובנפש על ידי המצפון והמוסר". זה תוכן אחד הנאומים שלו, ששמעתי בעצמי.
ועכשיו, רק כנקמה קטנה בהיטלר, אני אומרת לך לא, וחד משמעית לא.
😍
תראי אני בטוחה שהמצפון מעיק על כולן. אי אפשר לו לשים לב אליו אבל אני בטוחה שלא הייתי רוצה אותו כי הוא מעיק. יותר לחשיבה עמוקה אז לא הייתי מצטערת על כל מה שקרה ולא הייתי חושבת לתקן את מה שעשיתי ולכן בטוח ה' ברא אותו בשבילינו כדי שנשפר ונתקן
יואו
חד משמעית לא.